הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.
פעולה ירוקה
פעולה ירוקה היא עמותה הפועלת בישראל לקידומו של שינוי חברתי אקולוגי. העמותה הוקמה על ידי מספר פעילים למען איכות הסביבה בשנת 1994. דרכי הפעולה של 'פעולה ישירה' הינן פעולה ישירה לא אלימה, עבודה קהילתית והעצמת נוער וצעירים. העמותה פעלה בעיקר בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, נכון לשנת 2016 לא ברור האם היא פעילה.
למרות שפעולה ירוקה היתה תמיד ארגון קטן, שהאג'נדה שלה לא היתה מקובלת בקרב הציבור הרחב או הארגונים הסביבתיים האחרים, ההשפעה שלה הייתה גדולה מאוד. דרך פעפוע רעיונות על ארגוני סביבה ובהמשך גם ארגוני חברה, הפכו מושגים רבים (כמו פרבור, צדק סביבתי, פעולה ישירה, תרבות הצריכה ועוד) שהיו בעבר נחלתם של קומץ אנשים בארץ, לרעיונות מוכרים או מקובלים בתוך הארגונים הסביבתיים בארץ ולעיתים גם בקרב אוכלוסייה רחבה יותר.
אידאולוגיה
פעולה ירוקה מאמינה כי בעיות סביבה לא מתרחשות עקב חוסר תשומת לב, אלא נגרמות בעקבות אינטרסנטים אנושיים. פוליטיקאים צרי אופקים ותאגידים כלכליים הם האחראים להרס הרב בארץ, כמו גם בעולם כולו. ההרס האקולוגי הוא רק עוד פן של ניצולו של אנשים ויצורים חלשים יותר. ככזה הוא מצטרף לשורה ארוכה של עוולות אנושיות כגון אי-שוויון וחברתי, אבטלה ומצוקה. שיקולי רווח, והם בלבד, הם הקובעים את ההחלטות המעצבות את פני החברה, כמו גם את פני הארץ.
הנפגעים הראשונים מבעיות סביבה הם אוכלוסיות חלשות ומי שיכולתם הכלכלית מוגבלת. לדוגמה אנשים עניים יותר אינם יכולים לשלם עבור מי שתייה נקיים בבקבוקי מים מינרלים, ואינם יכולים לנסוע להרשות לעצמם חו"ל לחופשה. דוגמה נוספת הם אנשים זקנים לדוגמה אשר צריכים לגור במרכז עירוני כדי להיות קרובים לשירותי בריאות, או מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לנהוג באוטו (קשישים, ילדים, עיוורים, עניים) ולכן זקוקים גישה לתחבורה ציבורית, אבל כתוצאה מכך נחשפים לזיהום האוויר שבמרכז העיר ובעל כורחם מסכנים את בריאותם.
האידאולוגיה של פעולה ירוקה יונקת ממגוון של זרמים כמו אקולוגיה עמוקה, צדק סביבתי, התנועה נגד תאגידים, צדק עולמי, אנרכיזם, דמוקרטיה ודמוקרטיה ישירה, קהילתיות, בודהיזם (אי אלימות) פשטות מרצון, פמיניזם, תנועות שלום ושמאל ועוד.
היסטוריה
פעילים הקשורים לפעולה ירוקה (כגון רותם שפע) קיימו פעולות של פעולה ישירה במגוון תחומים כמו הבניה בחופי חיפה, רמת חובב או כביש חוצה ישראל וכן פעולות של הגברת המודעות לנושאי הגנת הסביבה (כגון הבאת יום כדור הארץ לישראל). עם זאת, לקח זמן עד שפעילות ספורדיות אלו, התגבשו לכדי מאבקים ממושכים ומאורגנים יותר, תוך העלאה מתמדת של העלאת הנושא בתקשורת, פעילות ציבורית ושיתופי פעולה עם ארגונים נוספים.
פעולה ירוקה הייתה פעילה מאוד במאבקים שונים, יחד עם ארגונים וקבוצות שונות שפעלו בארץ בסוף שנות התשעים. למרות שרוב ארגוני הסביבה בדרך כלל ראו בארגון קבוצה שולית וקיקיונית, הצליח הארגון להביא לשינוי תודעתי בתוך הארגונים, ובעקבות כך לגרום למאבק או לשינוי ציבורי נרחב בהרבה, שלעיתים אף זכה להצלחות.
פעולה ירוקה פעלה להגברת המודעות לנושאי הגנת הסביבה ובשנת 1995 נחגג לראשונה בישראל יום כדור הארץ בפסטיבל שהקימה העמותה בנמל תל אביב.
אחד המאבקים הבולטים היה המאבק נגד כביש חוצה ישראל ולשם קידום תחבורה ציבורית. בעקבות ההתנגדות הגורפת של פעולה ירוקה לכביש ולתפיסה התחבורתית-חברתית-סביבתית שהוא ייצג (השענות על המכונית הפרטית כאמצעי תחבורה מרכזי), הצטרפו גם ארגונים אחרים כמו החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה.
מאבק נוסף בו הייתה "פעולה ירוקה" הייתה מעורבות בו היה המאבק נגד הבניה בחופי הים - בעיקר בחיפה ובתל אביב (חוף סי אנד סן, והמרינה בהרצליה). פעילים של הארגון, בסיוע של ארגון מגמה ירוקה טיפסו על מנופים והתבצרו בהם, כדי למשוך את תשומת הלב לכך שהבניה במקום היא בעצם בלתי חוקית. פעולות אלו הביאו לצעקה ציבורית נרחבת, לעצירת הרחבה והקמה של פרוייקטים נוספים ובסופו של דבר לחקיקתו של חוק חופים.
תחום נוסף בו הייתה פעולה ירוקה בולטת במיוחד הייתה תרבות הצריכה ו"יום ללא קניות". ב-1998 היה אירוע לכבוד היום שאורגן על ידי עמותת אנונימוס, אבל האירוע לא עסק כמעט בתרבות הצריכה, אלא בתכנים "רגילים" של אנונימוס באותה תקופה - היינו בזכויות בעלי חיים. יום ללא קניות הראשון בארץ אורגן על ידי פעילים של פעולה ירוקה בשנת 1999, פעילות זו, יחד עם פעילות בעולם וכתבה של ארנה קזין מעיתון 'הארץ' הובילה לפריצת הנושא לתחום התודעה של הציבור בכלל ושל הארגונים הסביבתיים בארץ (במיוחד מגמה ירוקה) בפרט.
בעקבות נושא זה נכנסה פעולה ירוקה לתחומים אחרים הקשורים בסביבה פוליטיקה וכלכלה כמו התנגדות לארגון הסחר העולמי והתנגדות לאזורי סחר חופשי בארץ (יחד עם סניף ידידי כדור הארץ במזרח התיכון), חינוך בנושא אחריות של תאגידים רב לאומיים למשבר הסביבתי חברתי והתנגדות להשתלטות תאגידים על המרחב הציבורי ועל הפוליטיקה. ולאחר מכן גם נושא פרסום במרחב הציבורי וסחר הוגן.
פסטיבל אקטיביזם, החל את דרכו כמפגשים אינטימיים של פעולה ירוקה, שהחלו לגדול הן בהיקף המשתתפים והארגונים שהשתתפו בהם (בתחילה רק ארגוני סביבה ובהמשך גם ארגוני שלום וצדק חברתי) והן במגוון הנושאים בו עסקו.
הארגון נקלע בעבר לקשיים תקציביים עקב פעילות של פעילים רבים מידי בשכר, וכמו כן הוא נפגע פרוץ האינתיפאדה השנייה והחלשות העניין הציבורי בנושאי סביבה. בעקבות האינתיפאדה הוא החל לשתף פעולה עם ארגוני שלום, כגון ייבוא של שמן מסחר הוגן שנקנה מפלסטינים במטרה לסייע להם כלכלית.
כמו כן, פעילים רבים שהיו פעילים בארגון החלו לעבוד במסגרות רדיקליות ואחרות שקמו במשך הזמן כמו פעולה עממית, אינדימדיה, אנרכיסטים נגד הגדר, סלון מזל, בוסתן לשלום, באופן טבעי ועוד. מבחינה עיונית, מרכז השל הפך להיות מוקד של העצמה של החשיבה הסביבתית בארץ, וסלון מזל הפך למוקד מפגש לפעילים רדיקליים יותר. מרכזים אלו הקטינו את ההשפעה הישירה של פעולה ירוקה על פעילי סביבה וחברה, אם כי במובנים אידאולוגיים הם ירשו והרחיבו (אם כי לא בכל המקרים) במישורים רבים את האג'נדה של פעולה ירוקה.
פרוייקטים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פעולה ירוקה
– דף ברשת החברתית פייסבוק
- זהבה דברת, מפגינים מתבצרים על מנוף בסי אנד סאן נגד הבנייה על חופי ת"א, גלובס, 23.04.1998
- דוד חיון, אנשי "פעולה ירוקה" מתבצרים על מנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה, גלובס, 28.05.1998
- קמפיין פעולה ירוקה נגד שילוט חוצות, באתר אנו
- ניר גירון על פסטיבל אקטיביזם 2010, הטלוויזיה החברתית, 23.3.2010
- בעקבות המחאה: עולם הפרסום חוזר לעממיות, גיא ויינברגר, ynet, 21.09.2011
- העמק הירוק תמיד, סיגל ארביטמן, ישראל היום, 03.04.2015
- שר התחבורה: שלטים מהווים סכנה בטיחותית שחר הזלקורן, ynet 30.11.2011