הודעה לכל משתמשי אקו-ויקי: הותקנו בהצלחה גאדג'אטים על שרת האתר. ניתן לבחור מביניהם בדף ההעדפות האישיות. כמו כן, מהיום אפשר לכתוב משוב על הערך בתיבה שמתחתיו, לאחר הרשמה קצרה.
מכון הטבק
מכון הטבק (באנגלית: The Tobacco Institute, Inc) היה איגוד סחר שהוקם על ידי תעשיית הטבק מארצות הברית בשנת 1958. המכון עסק בלובי פוליטי, פרסום מודעות לגבי טבק ו"מענה" למחקרים מדעיים וכן בפברוק של מחקרים. המכון פורק בשנת 1998 במסגרת "Tobacco Master Settlement Agreement" - הסכם הבוררות בתביעה בין תובעים ממדינות שונות בארצות הברית לבין חברות הטבק.
| עישון |
המכון נועד בתחילה להשלים את העבודה של "הוועדה למחקר של תעשיית הטבק" Tobacco Industry Research Committee (TIRC), שהפכה מאוחר יותר ל"המועצה לחקר הטבק". עבודת גוף זה הייתה מוגבלת לתקיפה של מחקרים מדעיים שהציגו את הטבק באור שלילי. בעוד מכון הטבק ניסה לקדם משימה רחבה יותר - לצייר את תעשיית הטבק באור חיובי, ובמיוחד לייצר "חדשות טובות" בתחום הכלכלי. המכון עסק גם בתקיפה של מחקרים מדעיים, במיוחד על ידי נטיעת ספק לגבהים, במקום מתן מענה בצורה ישירה. הוא גם עסק בתחום של לובי פוליטי מול הקונגרס.
אחד הציטוטים המפורסמים המיוחסים למכון הוא מתוך מזכר פנימי של סגן נשיא המכון Fred Panzer שכתב שיש לפעול ל-"יצירת ספק אודות האשמות הנוגעות לבריאות, מבלי להכחיש אותן במפורש".
פעילות המכון
הטיית מחקרים
הספר תורת ההונאה מתאר את שיטות הפעולה של מכון הטבק ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע נטיעת ספק לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. חברות הטבק חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל (Clarence Cook "C.C." Little)[1], ביולוג ידוע שהיה משוכנע שסרטן נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של "המועצה לחקר הטבק" שמימנה מחקרים של מאות חוקרים, במטרה להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. עד יום מותו בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.
פרסומות והסברה
מכון הטבק פרסם מודעות פרסומת בעיתונות ופרסם עלונים עבור הציבור הרחב. פרסומת אחת היא פרסומת משנת 1979, של שני עמודים זה ליד זה, עם הכותרת "מילה למעשנים (על לא-מעשנים ואנטי-מעשנים)" ו"מילה ללא-מעשנים (על מעשנים)". הפרסומת מתארת את המצב של עישון במרחב הציבורי על ידי הקבלה שלו לקונצרט ג'ז או מוזיקה אחרת - כלומר הכי טוב שתהיה "הרמוניה" בין מעשנים ללא מעשנים - וכך שמעשנים יוכלו להמשיך לעשן בכל מקום ציבורי ללא כל הגבלה. הפרסומת מעודדת סובלנות כלפי עישון ומעשנים על ידי הצגת העישון כ"בחירה אישית" או "פולחן קטן" כמו בחירה של מוזיקה או סגנון לבוש. היא מציגה את המתנגדים לעישון בפומבי כמיעוט קטן, לא מנומס ולא רציונלי.[2] אין שום איזכור לנזק בריאותי כלשהו למעשן עצמו, לנזקי עישון כפוי או להתמכרות לטבק. יש לציין כי בשלב זה, עברו כבר עשרות שנים מאז ביצוע של מחקרים מבוססים על נזקי העישון על מיליוני אנשים וכ-13 שנה מאז הכריז הרופא הכללי בארצות הברית כי עישון מסוכן לבריאות וגורם לסרטן ריאות.
הפרסומת למעשנים מציגה אותם כמיעוט נרדף הסובל מ"הפרדה" (בדומה להפרדה גזענית) או הפליה (לדוגמה מעשנים "הוגלו" לחלק האחורי של המטוס, כך שהם קיבלו אחרונים את האוכל ועזבו אחרונים את המטוס). כמו כן הפרסומת מציגה את המתנגדים לעישון ("אנטי-מעשנים") כאנשים לא רציונליים ואובססיביים "ויש את האנשים האלה, שהם רציונליים לחלוטין בכל נושא אחר, שהופכים לפרנואידים כאשר מעשן מתקרב". כאשר פונים ללא מעשנים מציגים את העישון כך "אולי זה המפתח לכל הנושא של טבק מלכתחילה, זה טקס קטן שמברך זרים לשלום, מספק חברה בבדידות, ממלא זמן "ריק", מסמן את החשיבות של זמנים מסויימים ומבטא סגנון אישי". הצגת המתנגדים לעישון עבור לא מעשנים היא במילים הבאות:"יהיה חבל אם נרשה למיעוט זעיר של אנטי-מעשנים לא-סובלנים, וקבוצה קטנה של מעשנים לא מנומסים לשבור את ההרמוניה המהנה שאנו מוצאים אחד בסגנונו של השני. אולי אם נתעלם משניהם הם ילכו למקום אחר ויאפשר לנו לנגן יחד". הפרסומת מסתיימת בסיסמא "החופש לבחור היא הבחירה הטובה ביותר". [2]
יש לציין כי בסוף שנות ה-70 מחקרים פנימיים של תעשיית הטבק הצביעו על בעיות בריאות שנגרם לשוהים לצד מעשנים בגלל עישון פסיבי. התעשייה המשיכה להכחיש דבר זה בפומבי. הידע על מחקרים אלה נחשף רק עקב חשיפת המסמכים הפנימיים של חברות הטבק בעקבות ההסדר עם המשפטי עימן בשנת 1998. [3]
דוגמה לעלון לציבור הוא "תשובות לשאלות נפוצות על סיגריות". [4] העלון מטעה את הקוראים על ידי מענה לשאלות לא מדוייקות. לדוגמה במקום לשאול אם עישון פסיבי מסכן את הלא מעשנים הוא עונה לשאלה האם זה נכון שעשן מעישון פסיבי מסוכן יותר מהעשן שמקבל המעשן דרך הסיגריה.
המכון פרסם גם חדשות שבועיות (ניוזלטר) המכוונות לרופאים ולרופאי שיניים כמו "טבק ובריאות - 1964-1979 - המחלוקת המתמשכת" [5] פרסום זה נוטע את הרושם כאילו יש ויכוח מתמשך בין שני צדדים שווי מטרה, כל אחד מהם נחוש למצוא את האמת בשאלה האם עישון באמת מסרטן או לא. וכאילו המחלוקת המדעית עדיין נמשכת. זאת כאשר המחקרים הראשונים על עישון וסיכון בריאותי היו בשנת 1931, וכבר בשנות ה-50 היו עדויות סטטיסטיות נרחבות וכן מתחומי מחקרי אחרים לכך שעישון מגביר את הסיכון לסרטן. בשנת 1964 הכיר בכך הממסד הרפואי והממשלתי. ה"ויכוח" היא מצד גופים שעסקו בפסבדו-מדע - שיש להם אינטרס לא להכיר לעולם בכך שהעישון מסוכן לבריאות. פרסום נוסף הוא "newsletter Tobacco Observer"[1] נראה כי אלו מכוונים לציבור הכללי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מכון הטבק בוויקיפדיה האנגלית
- מכון הטבק באתר Sourcewatch
- מכון הטבק באתר Tobaccotactics
הערות שוליים
- ^ C. C. Little בוויקיפדיה האנגלית
- ^ 2.0 2.1 A WORD TO SMOKERS (ABOUT NONSMOKERS AND ANTI-SMOKERS), מכון הטבק, פברואר 1979
- ^ Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
- ^ "Answers to the Most Asked Questions about Cigarettes", מכון הטבק, 1982
- ^ Smoking and Health 1964–1979: The Continuing Controversy". מכון הטבק. 1979-01-10.