הצגת המקור של הדף "תל-אופן"

[[קובץ:Logo tel ofun.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו תל-אופן.]]

'''תל-אופן''' הוא שירות [[שיתוף אופניים]] שמספקת [[עיריית תל אביב-יפו]] באמצעות החברה הפרטית FSM שירותי קרקע<ref>FSM שירותי קרקע נשלטת על ידי החברה הציבורית פרידנזון (45%), איתן שמיר (45%) ודני שפילמן (10%)</ref> בגוש דן. המיזם הוקם בשנת 2011 ומטרתו העיקרית של השירות היא להפחית את תנועת [[כלי רכב|כלי הרכב]] בתוך הערים, ובתוך כך גם להפחית את [[זיהום אוויר בגוש דן|זיהום האוויר]], ליצור אווירה ידידותית בתוך העיר ולעודד [[פעילות גופנית]]. שם השירות הוא הלחם של המילים [[תל-אביב]] ואופן, וגם של המילה האנגלית להנאה (fun).

בתל-אביב וביפו פועלות כיום (ספטמבר 2015) 190 תחנות השכרה בהן מוצעות כ-2,000 זוגות אופניים. בכ-30 תחנות מרכזיות יש עמדה לניפוח אוויר בגלגלים. למיזם יש כ-15 אלף מנויים שנתיים וכ-300 אלף מנויים מזדמנים. השירות הושק ב-28 באפריל 2011 עם 25 תחנות בלבד אשר בהן 250 זוגות אופניים בלבד ומאז התרחב לכ-200 תחנות שונות שבהן כ-2,000 זוגות אופניים. <ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669683,00.html</ref>

באפריל 2020 החליטה העירייה כי החל מאוגוסט 2020 יבוטל השירות עקב ירידה בביקוש ועל רקע פריחת השוק הפרטי של השכרת אופניים וקורקינטים חשמליים. מועד סיום החוזה (אותו ניתן היה להאריך) של המפעילה היה ינואר 2021 ובעירייה ציינו כי נבחנת הפעלת מערך השכרת אופניים חשמליים שיאפשרו נסיעה למרחקים ארוכים בתוך גוש דן. [https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.8809575] [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3814510,00.html]
==המערך==
[[קובץ:Tel ofun g.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת תל-אופן בכיכר נח, גבעתיים.]]
[[קובץ:Tel ofun k.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית גבעתיים רן קוניק וראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי בחניכת תל-אופן בגבעתיים. צולם ב-6.10.2015 בגן רבקה, סמוך לבית ספר אלון, בגבעתיים.]]

מערך ההשכרה, שנבנה בשיתוף עם תאגיד התחבורה הגרמני דויטשה באן{{הערה|1=[http://www.yedatech.co.il/yt/news.jhtml?value=9515 פרויקט הקמת המערך להשכרת אופנים בתל אביב-יפו יוצא לדרך!], באתר ידעטק.}}, מורכב מעמדות מסוף ממוחשבות הממוקמות בתחנות העגינה, ומקושרות למערכת שליטה ובקרה המנהלת את המערך כולו. לצד המסופים מותקנים בתחנות עמודים עם כבלים מגנטים לחיבור זוגות האופניים. כדי למנוע מחסור בזמינות האופניים בתחנה אחת ועומס באופניים בתחנה אחרת, מווסתים צוותי שינוע את האופניים מתחנה לתחנה, בין היתר על פי [[מודל (מדע)|מודל]] שפותח ב[[אוניברסיטת תל-אביב]].{{הערה|[http://dl.dropbox.com/u/717696/Home%20Page/Publications/Static%20Repositioning%20in%20a%20Bike-Sharing%20System.pdf Static Repositioning in a Bike-Sharing System: Models and Solution Approaches]}}{{הערה|{{הארץ|ליטל לוין|המודל המתמטי שימנע מחסור באופניים בתחנות השיתופיות|1225154|15 באפריל 2011}}}}

הגישה לשירות מתבצעת על ידי מפתח תל-אופן (שבב הניתן לבעלי מנוי שנתי) או באמצעות כרטיס ברקוד. אלו מסופקים למשתמש לאחר הצטרפות למערכת המנויים באתר האינטרנט או במסוף הנמצא בתחנת האופניים. האופניים ניתנים להחזרה בכל תחנה.

==האופניים==
אופני תל-אופן מצוידים במנעול ובמנשא אחורי, בעלי שלושה הילוכים, והם מותאמים לנשים וגברים. לאופניים מושב הניתן להתאמה וכוונון והם מצוידים בפנסים ומחזירי אור ומגיני בוץ. חלקי האופניים אינם מתפרקים בקלות והם אינם במידות סטנדרטיות. החלקים השונים לא מתאימים לזוגות האופניים הנמכרים בארץ, וזאת כדי למנוע פירוק חלקים למכירה או שימוש אישי.{{הערה|ארצי חלפון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4088371,00.html תל אביב: ניסה למכור את אופני העירייה בשוק], 28 ביוני 2011}} ב-2015 החלה תל-אופן להחליף את האופניים בדגם חדיש ונוח יותר<ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669683,00.html</ref>.

==עלויות ותנאי שימוש==
עלות השכרה יומית (ביום חול) עומדת על 17 ש"ח, עלות השכרה שבועית עומדת על 70 ש"ח (ללקוחות רכבת ישראל 40 ש"ח) ומנוי שנתי עולה 240 ש"ח לתושבים של הערים בהם פעיל המיזם (כיום (נובמבר 2015) תל אביב-יפו וגבעתיים, ועד סוף השנה תתווסף רמת גן) ו-280 ש"ח למי שאינו תושב הערים בהם פעיל המיזם. בנוסף ישנה עלות על השימוש עצמו, כאשר 30 הדקות הראשונות הן ללא תשלום. זמני השכרה ארוכים יותר מחויבים בעלות הנעה בין 6 ש"ח לשעה הראשונה, למאות שקלים<ref>לדוגמה, השכרה במשך 6 שעות וחצי רצופות תעלה 352 ש"ח</ref>. החזרת אופניים לתחנה, אחת ל-30 דקות, לפרקי זמן העולים על 10 דקות בכל החזרה, מאפסים את משך השימוש ובכך מאפשרים למשתמש לשכור את האופניים לזמן מצטבר של יותר מ-30 דקות. <ref>https://www.tel-o-fun.co.il/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D.aspx</ref> בסופי שבוע עלות השכרה יומית עומדת על 23 ש"ח. 

המבקשים להירשם לשרות השכרת האופניים, צריכים להיות לפחות בני 15 ובעלי כרטיס אשראי בתוקף. המנוי כולל מנגנון פיקדון המבוסס על כרטיס אשראי כדי לעודד שמירה על האופניים והחזרתם למתקן. איחור בהחזרת האופניים כרוך בקנס של 1,200 שקלים לאחר 24 השעות הראשונות ו-800 שקלים לכל 24 שעות נוספות או חלקן, כאשר סך הקנסות המקסימלי הוא 4,500 שקלים. <ref>https://www.tel-o-fun.co.il/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%9F%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9.aspx</ref>

==הרחבת המיזם לערים נוספות==
[[קובץ:Tel ofun gb.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום לתל-אופן בתחנת אוטובוס בגבעתיים המבשר על כניסת תל-אופן לעיר, 2015.]]
10 תחנות תל-אופן בגבעתיים נחנכו ב-6.10.2015, והן כוללות 200 עמודי עגינה ו-100 זוגות אופניים. עלות ההקמה עמדה על כ-1.8 מיליון שקל.<ref>http://www.givatayim.muni.il/Lists/List4/DispForm.aspx?ID=231</ref> על פי ההערכות, הצבת תחנות להשכרת אופניים בגבעתיים, צפויה לחסוך כ–200 אלף נסיעות ברכב פרטי בשנה. <ref>http://www.israelhayom.co.il/article/251141</ref>

בתחילת שנת 2016 נחנכו עוד 10 תחנות השכרת אופניים ברמת גן בכך עלה מספר התחנות מחוץ לתל-אביב-יפו ל-20 והשירות צפוי להתרחב בהמשך. ההרחבה באה בעקבות מימון [[המשרד להגנת הסביבה]] בפרוייקטים לעידוד נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית ושימוש באופניים, כחלק מיישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר שאישרה הממשלה. הערים הנכללות בתוכנית הן: גבעתיים, חולון, רמת גן, פתח תקוה, תל אביב, בת ים וירושלים. <ref>http://www.israelhayom.co.il/article/251141</ref> בשנת 2017 נחנכו 5 תחנות תל-אופן בבת-ים כאשר העירייה הצהירה שתחנות נוספות יפתחו בהמשך. [http://www.bat-yam.muni.il/info.php?id=3346] גובה התמיכה נקבע על פי דירוג כלכלי-חברתי של העיר, כשערים בעלות דירוג נמוך יזכו לתמיכה רחבה יותר. תמיכת המשרד להגנת הסביבה נקבעה גם בהתאם לצפיפות האוכלוסייה בערים, זיהום האוויר השנתי ובהתאם להגשת תוכנית מפורטת לצמצום זיהום האוויר ולהפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים. <ref>http://www.israelhayom.co.il/article/251141</ref>

בשנת 2019 צפוי הפרוייקט להתרחב ל[[ירושלים]] ויוקמו בעיר 50 תחנות עגינה, ויועמדו 500 זוגות אופניים לשימוש הרוכבים בעיר. [https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3746862,00.html]
==מודל עסקי==
המיזם מקבל מימון שנתי מעיריית תל-אביב-יפו וצפוי לקבל מימון מהמשרד להגנת הסביבה להרחבת פעילותו מחוץ לתל-אביב-יפו ואיננו מאוזן ללא תקצוב זה. הכנסותיו ב-2014 עמדו על 15.7 מיליון שקל (לעומת 17.6 מיליון שקל ב-2013). בשנה זו רשם המיזם לראשונה בתולדותיו רווח תפעולי בסך 0.2 מיליון שקל (לעומת הפסד תפעולי בסך 0.3 מיליון שקל בשנת 2013). <ref>מתוך הדוחות הכספיים של חברת פרינדזון לשנת 2014 [http://mayafiles.tase.co.il/RPdf/954001-955000/P954306-00.pdf]</ref>

תקציב תל-אופן מעיריית תל-אביב-יפו עד לשנת 2021 הוא כ-130 מיליון שקלים. לפי דיווח החברה, כ–80% מהשימושים בשירות נעשים על ידי מנויים שנתיים, עם זמן נסיעה ממוצע של 17 דקות, ו–20% על ידי לקוחות מזדמנים, עם זמן נסיעה ממוצע של 35-40 דקות. עם זאת, כ–80% מסך ההכנסות מגיעים מאותם לקוחות מזדמנים ו–20% בלבד מהמנויים שנתיים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.tel-o-fun.co.il אתר תל-אופן]
* [https://www.tel-o-fun.co.il/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%AA%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F.aspx מפת תחנות תל-אופן]
* [http://israelbikebus.blogspot.co.il/2014/06/blog-post.html תל-אופן מגיע לגבעתיים], 2.6.2014, בבלוג [[הרוכב לאוטובוסים]]
* ערן אזרן, [http://www.themarker.com/markets/1.3953873 האופניים החשמליים נוגסים בתל-אופן: קצב נטישת המנויים - הגבוה מאז הקמת הפרויקט], דה מרקר, 27.3.2017
* [[מירב מורן]], [https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7344413 פחות אופניים, יותר מכוניות: מחסלים בשקט את התל אופן - ומרחיבים את אוטותל], דה מרקר, 10.6.2019
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עסקים]]
[[קטגוריה:כלכלה שיתופית]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו]]
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]
[[קטגוריה:ישראל: תחבורה]]