הצגת המקור של הדף "רפואה מונעת"

'''רפואה מונעת''' (באנגלית: '''Preventive healthcare''') היא ענף רפואי העוסק באמצעים למניעת תחלואה, בניגוד לאמצעים לטיפול בתחלואה.  Hugh R. Leavell ו-Gurney Clark מגדירים אותה כ"המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת חיים, וקידום הבריאות והיעילות הפיזיקלית והנפשית".<ref> Leavell, H. R., & Clark, E. G. (1979). Preventive Medicine for the Doctor in his Community (3rd ed.). Huntington, NY: Robert E. Krieger Publishing Company.</ref> בעוד המונח "בריאות" הוא בעל הגדרות רבות, היא מוגדרת במבוא לחוקה של [[ארגון הבריאות העולמי]] מצב של רווחה פיזית, נפשית ו[[רווחה חברתית|חברתית]] מלאה ולא רק העדרות של מחלה או נכות". מונח מודרני ומקיף יותר לנושא הוא '''[[קידום בריאות]]'''. 

בריאות, מחלה ו[[נכות]] אינם [[ניתוח סטטי|מצבים סטטיים]] של הוויה, אלא הם [[תהליך|תהליכים דינמיים]] שמתחילים ומתפתחים על פני זמן, לפני שהאדם מבין שהוא הושפע מהם. משום כך, מניעת מחלות מסתמכת על חיזוי פעולות ומצבים, וניתן לסווג אותה למניעה ראשונית, שניונית ושלישיונית. 

בכל שנה מתים מיליוני אנשים מוות בר-מניעה. מחקר שבוצע בשנת 2004, הראה שכמחצית ממקרי המוות בארצות הברית בשנת 2000 נבעו מהתנהגויות וחשיפות שניתן היה למנוע אותן. סיבות מרכזיות כוללות מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה כרוניות, פגיעות מכוונות, [[סוכרת]] ומחלות זיהומיות מסוימות.<ref>Mokdad, A. H., Marks, J. S., Stroup, D. F., & Gerberding, J. L. (2004). Actual Causes of Death in the United States, 2000. Journal of the American Medical Association,291(10), 1238-1245.</ref> מחברי המחקר מעריכים כי 400 אלף איש מתים כל שנה בארצות הברית כתוצאה מ[[דיאטה]] גרועה ו[[אורח חיים בלתי פעיל]]. על פי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, כ-55 מיליוני בני אדם מתו בשנת 2011, שני שליש מקבוצה זו מתו ממחלות לא מדבקות, כולל [[סרטן]], [[סוכרת]], [[מחלת לב]] ו[[מחלות ריאה]]. זו עליה לעומת שנת 2000 שבה 60% ממקרי המוות יוחסו למחלות אלה. רפואה מונעת חשובה במיוחד נוכח העליה העולמית בשכיחות של תחלואה ותמותה ממחלות כרוניות אלה. 

את נושא קידום הבריאות ניתן לחלק למספר נושאים לפי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]]:
* [[עישון|הימנעות מעישון]] ו[[גמילה מעישון]]
* [[תזונה נכונה]] והימנעות מ[[השמנת יתר]] 
* [[פעילות גופנית]] סדירה בכמות מספקת
* הקטנת פליטה וחשיפה ל[[זיהום|זיהום]] כגון [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום במזון]], רעלים, צריכה מסוכנת של תרופות, סמים וכו'. 
* פעולות מניעה נגד מחלות מדבקות
* [[זהירות מונעת]] מפני תאונות בסביבות שונות - בסביבה הביתית, תאונות דרכים, תאונות בעבודה ובנסיבות אחרות (כגון בים, בטבע וכו')
* הימנעות מצריכת יתר של [[אלכוהול]]
* שמירה על בריאות נפש תקינה על ידי המענות מעודף [[מתח נפשי]], קשרים חברתיים תקינים, פעילות גופנית, פעילות גוף-נפש ועוד.  

לגבי אנשים שונים עוצמת הסיכונים היא שונה. לדוגמה נפילות, טיפול תרופתי וירידה בשמיעה מהווים גורמי סיכון משמעותיים בקרב אנשים בגיל מבוגר, ואינם מהווים גורם סיכון משמעותי בקרב אנשים בגיל 30. המלצות לנשים יכולות להיות שונות במקצת מההמלצות לגברים. רקע גנטי, היסטוריה רפואית ונסיבות חיים יכולות לשנות את הסיכון של אנשים לסוגי סיכונים שונים. לדוגמה [[תכנון עירוני]] תשתיות וגיל יכולים לשנות את ההסתברות להפגע ב[[תאונות דרכים]]. 

==סוגים של רפואה מונעת==
אסטרטגיות לרפואה מונעת מקובצות לפי רמת ההתערבות שמבצעים. בשנות ה-40 נטבע המונח "מניעה ראשונית" על ידי Hugh R. Leavell ו-E. Gurney Clark. ומאוחר יותר הם הוסיפו את החלוקה גם למניעה שניונית ושלישיונית. Goldston (1987) מעיר כי ניתן לתאר את רמות ההתערבות כ"מניעה, טיפול ושיקום". 

* '''מניעה ראשונית''' - Primary prevention- שיטות להימנע מהופעה של מחלה, אם באמצעות חיסול של סוכני מחלה או על ידי הגברת ההתנגדות למחלה. הדוגמאות כוללות חיסון נגד מחלות, שמירה על [[דיאטה בריאה]], [[פעילות גופנית]] ו[[עישון|המנעות מעישון]]. 
* '''מניעה שניונית''' - Secondary prevention - שיטות לזיהוי ולמענה של מחלה קיימת, לפני ההופעה של תסמינים. הדוגמאות כוללות טיפול בלחץ-דם גבוה (גורם סיכון למחלות לב וכלי דם רבות) ובדיקות לזיהוי מוקדם של [[סרטן]]. 
* '''מניעה שלישיונית''' - Tertiary prevention - שיטות להפחתה של השפעות שליליות של תסמיני מחלה, כגון [[נכות|לקות]] או [[מוות]], על ידי שיקום וטיפול. דוגמאות כוללות ניתוח-רפואי, שעוצר את ההתפשטות או את התפתחות המחלה. 

מניעה ראשונית מורכבת מ"[[קידום בריאות]] ומ"הגנות ספציפיות". פעילויות קידום בריאות כוללות בחירות אישיות וקהילתיות שאינן רפואיות כגון אכילה של [[תזונה נאותה]] ו[[פעילות גופנית]] יומיומית, אשר מונעות תחלואה ויוצרות תחושה של [[רווחה חברתית|רווחה כוללת]]. מניעת מחלות וקידום הרווחה הנפשית מאריכות את תוחלת החיים ויוצרות איכות חיים טובה יותר. פעילות קידום בריאות לא מכוונת בהכרח למנוע מחלה או מצב רפואי מסויים, אלא מעודדת בריאות ורווחה במובן כללי. מצד שני, הגנות ספציפיות מכוונות לספק הגנה כנגד סוג או קבוצה של מחלות והיא משלימה את המטרות של קידום בריאות. במקרה של מחלות שיכולות לעבור במגע מיני, כגון סיפיליס, קידום בריאות יכלול הקטנת הסיכוי להדבקה על ידי היגיינה אישית, בדיקות רפואיות, חינוך מיני כללי, וכו' בעוד שהגנה ספציפי תכלול שימוש ב[[אמצעי מניעה]] כמו קונדום, והימנעות מקיום יחסי מין תכופים עם פרטנרים מזדמנים. 

מניעה שניונית עוסקת במחלות סמויות (latent diseases) ומנסה למנוע התקדמת של מחלה ללא-תסמינים מוקדמים. ניתן לאפיין מספר מחלות כראשוניות או שניוניות. מניעה ראשונית מתייחסת לסיבת השורש של המחלה או הפציעה, בעוד שמניעה שניונית מנסה לזהות ולטפל בהם מוקדם ככל האפשר. מניעה שניונית מורכבת מ"זיהוי מוקדם ועידוד טיפול" כדי להגביל את המחלה ולמנוע את הפצתה לפרטים אחרים, ו"הגבלת לקות" כדי למנוע החמרה של סיבוכים ונכויות אפשריים כתוצאה מהמחלה. 

מניעה שלישיונית מנסה להקטין את הנזק שכבר נגרם על ידי מחלות על ידי התמקדות בשיקום נפשי, פיזי וחברתי של החולה וסביבתו. בניגוד למניעה שניונית שמיועדת למנוע [[נכות]], המטרה של מניעה שלישיונית היא להגדיל למקסימום את היכולות והתפקודים שנותרו לחולה שיש לו כבר מגבלה.

==תפוצה וסיבות לתחלואה ולמוות ברי מניעה==
{{הפניה לערך מורחב|גורם סיכון בריאותי}}
[[קובץ:Noncommunicable diseases Death rate.PNG|ממוזער|400px|שיעורי תמותה ממחלות לא מדבקות, מתוקננים לפי גיל ל-100 אלף איש. במדינות אירופה, בישראל ובמספר מדינות נוספות ערך זה עומד על 300-400 למאה אלף איש. המדינה בעלת השיעור הנמוך ביותר היא יפן עם 244. בארצות הברית, קובה, פולין, וקוסטה ריקה שיעור התמותה המתוקנן עומד על 400-500. בסין, ברזיל ובמדינות ערב עשירות הנתון הוא בין 500 ל-600. בהודו, אינדונזיה, מזרח אירופה וחלק ממדינות ערב ואפריקה הנתון עומד על 600-700. רוסיה ואוקראינה הן בעלות נתון של מעל 750 ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר שיעורי המוות המתוקננים עומדים על 800-1,000 למאה אלף איש- שיעור גבוה פי 4 יחסית ליפן. הדבר נובע בעיקר משיעורים גבוהים של [[עישון]], שתיית אלכוהול ו[[השמנה]]]]

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - [[הימנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מגדר, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות: ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות בשנה - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]

הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין חלק מהמדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1,000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]

הסיבות המרכזיות למוות בר-מניעה שונות בין מדינות עשירות למדינות עניות וכן תלוי גם בהבדלים תרבותיים. יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], השמנה וצריכת אלכוהול לדוגמה. ביפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם של תמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מ[[השמנת יתר]] [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה השמנת היתר עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה יחסית ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הוא 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]

נכון לשנת 2000, הסיבות המרכזיות למקרי מוות מוקדם ברי מניעה בארצות הברית התפלגו באופן הבא:<ref>Mokdad AH, Marks JS, Stroup DF, Gerberding JL (March 2004). "Actual causes of death in the United States, 2000". JAMA 291 (10): 1238–45. doi:10.1001/jama.291.10.1238. PMID 15010446</ref>
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סיבה'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מקרי מוות בארצות הברית'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מסך מקרי המוות בארצות הברית'''
|-
| [[עישון|עישון טבק]]||435,000||18.1
|-
| [[דיאטה|דיאטה גרועה]] ו[[פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]]||400,000||16.6
|-
| [[אלכוהול|צריכת אלכוהול]]||85,000||3.5
|-
| מחלות מדבקות||75,000||3.1
|-
| [[זיהום|רעלים]]||55,000||2.3
|-
| [[תאונות דרכים]]||43,000||1.8
|-
| [[נשק חם|תקריות ירי בנשק חם]]||29,000||1.2
|-
| מחלות המועברות במגע מיני||20,000||0.8
|-
| סמים||17,000||0.7
|-
| 
|}
כלל הסיבות האלה גררו 48% ממקרי המוות בארצות הברית.

יש לשים לב שטבלה זו כוללת רק חלק מגורמי הסיכון, בעיקר כאלה שנמצאים בשליטה ישירה של הפרט ופחות בהקשר של [[מניעה חברתית של מחלות]]. לדוגמה [[זיהום אוויר]] שמגביר את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב]] ומחלות ריאה מדבקות, אינו נכלל כאן באופן מפורש (אולי נרמז דרך רעלים). כך גם [[תאונות עבודה]], [[דיכאון]] וגורמים נוספים שעלולים לתרום לדרדור הבריאות. דו"ח של האו"ם משנת 2016, מצא כי כרבע מסך מקרי המוות בעולם קשורים ל[[זיהום|זיהום בסביבתי]]. 

כמו כן היבטים אלה נוגעים למקרי מוות ברי מניעה, אבל לא לכמות השנים שאבדו בגלל סיבות שונות (תמותה בגיל מוקדם בגלל ירי מורידה יותר שנים יחסית ל[[פרקינסון]] בגיל מבוגר) או למקרים של [[נכות]] ו[[לקות]] שגרמו לשנים של סבל. כדי למדוד היבטים אלה קיים מושג של [[נטל תחלואה]] - כמות השנים הבריאות שעובדות עקב מוות, מחלות או נכות.

==זיהום והשפעות סביבתיות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]]}}
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html] מתוך 12 מיליון מקרי המוות הללו כ-7 מיליון מקרי מוות מיוחסים ל[[זיהום אוויר]] - ראו פרטים ב[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]].

ישנם מקורות שונים של [[זיהום]] ואת רובם הגדול ניתן למנוע או להקטין בצורה משמעותית או להקטין חשיפה של בני אדם לזיהום. 
* [[זיהום תעשייתי]] גורם לתחלואה של בני אדם על ידי [[זיהום אוויר]] חמור משריפת דלקים, זיקוק דלקים, ואבק מתעשיות שונות כמו נסורת, עור, גומי, דבקים, תעשיות פטרו-כימיות ועוד. בעוד היקפי זיהום מתעשייה עשויים להיות לפעמים קטנים הם מכילים בדרך כלל את סוגי המזהמים המסוכנים ביותר כמו [[מתכות כבדות]], [[חומרים אורגניים נדיפים]] ועוד. ניתן למנוע חלק מהזיהום על ידי תקנים וטכנולוגיות להקטנת פליטה של זיהום, על ידי מעבר לשיטות ייצור נקיות יותר, מעבר לחלופות פחות מסוכנות. שיטת [[מעריסה לעריסה]] ומחשבות על [[תעשייה בת קיימא]] מייצגים גישות [[הוליזם|הוליסטיות]] ומקיפות יותר לנושא זה במקום הקטנה נקודתית של הזיהום. 
* [[זיהום אוויר ביתי]] - במיוחד זיהום אוויר מבישול על מדורות ומשאיפת פיח במדינות עניות הוא אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר לבריאות. ניתן למנוע דבר זה על ידי מעבר לתנורים מתקדמים יותר (כגון [[תנורקטה]]) שפולטים פחות [[חומר חלקיקי]], בישול ב[[גז בישול]], וכן ב[[קיימות|שיטות בנות קיימא]] כגון [[תנור שמש]] או תנור חשמל מ[[אנרגיה מתחדשת]]. 
* [[זיהום אוויר מתחבורה]] מהווה בעיה במדינות רבות  (מדינות מערביות ומדינות מתפתחות כמו סין, הודו וכו') עקב הגדלת [[שוק הרכב העולמי]] והחרפת בעיות [[פקקים]]. זיהום זה הוא חלק מ[[השפעות בריאותיות של מכוניות]]. ניתן להקטין את הבעיה על ידי מעבר לדלקים נקיים יותר, שימוש ברכבים קטנים יותר, הגבלת כניסת רכבים לערים, מיסוי מתאים, מעבר ל[[רכב ירוק]] (רכב חשמלי וכו') ועוד. שיטות מקיפות יותר כוללות הורדת השימוש ברכב פרטי, הקטנת הפקקים והקטנת הצורך בנסיעות ארוכות - הדבר נמצא תחת הנושא של [[תחבורה בת קיימא]] כולל - [[עירוניות מתחדשת]], פיתוח [[תחבורה ציבורית]] מתקדמת (כולל [[תחבורת מעברים]]), [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] וקידום של [[תחבורה פעילה]].
* חלק ניכר מזיהום האוויר נוצר עקב שריפה של [[פחם]] ו[[מזוט]] בתחנות כוח לשם הפקת חשמל. ניתן להתקין מסננים להקטנת כמות הזיהום. מעבר ל[גז טבעי]] מוריד את זיהום האוויר. גישה יסודית יותר מתייחסת ל[[חסכון באנרגיה]] ו[[אנרגיה מתחדשת]].

==מניעת עישון וגמילה מעישון==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[מניעת עישון]], [[עישון]], [[תעשיית הסיגריות]]}}
[[קובץ:Newsies smoking at Skeeter's Branch.jpg|נערים מעשנים בסנט לואיס, מיזורי בשנת 1910. עם השנים גדלה המודעות הציבורית לנזקי העישון והעישון ירד בקרב מבוגרים ונערים כאחד. עם זאת עישון בקרב נוער הוא עדיין נוהג נפוץ, בעיקר עקב לחץ של נערים אחרים, פרסום וניסיון לחקות בוגרים צעירים. יש הבדלים בתפוצה העישון בהקשרים של מגדר, שכונות מגורים, השכלה מוצא והכנסה|ממוזער|350px]]

נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. על פי דו״ח שר הבריאות על העישון לשנת 2011, אחוז המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה באוכלוסיית ישראל עומד על 20.6%. מכלל הגברים בישראל מעשנים 27.1%, ומכלל הנשים בישראל מעשנות 14.4%. גברים ערבים מעשנים יותר מגברים יהודים, ונשים ערביות מעשנות פחות מנשים יהודיות. 

בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל [[מחלת לב כלילית]] ו[[שבץ]]; למספר רב של מחלות סרטן כולל [[סרטן הריאה]] וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן, העיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה והלידה. 

רפואה וקידום בריאות בהקשר של עישון כוללות שלושה תחומים: מניעת עישון, גמילה מעישון ומניעת עישון פאסיבי. [[דיסאינפורמציה]] שהופצה במשך השנים על ידי [[תעשיית הטבק]] עדיין משפיעה גם היום על דעת הקהל הן במקומות אחרים בעולם והן בישראל. הפצה של דימוי של עישון ושל מידע מוטעה על עישון עדיין מופצת כיום על ידי חברות סיגריות, תכנית טלוויזיה ועל ידי מעשנים שחלקם מעוניין לצרף מעשנים אחרים בניסיון להרגיש תחושה עצמית טובה יותר ("אם אחרים מעשנים כנראה שלא טעיתי") או הרגשת הגנה על ידי אפקט העדר ("הרבה אנשים מעשנים וזה סימן שהעישון בעצם בטוח"). 

'''[[מניעת עישון]]''' מתמקדת בניסיון למנוע התחלת עישון של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות (אפילו שאיפה ראשונה) בעיקר על ידי ילדים ונוער. התחלת עישון מתחילה בדרך כלל בגיל הנעורים (במקרים רבים הסיגריה הראשונה היא בגיל 10-14). סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות מכילות כיום טבק ממכר מאוד. לפי מחקרים 10% מהנערים עלולים להתמכר כבר מהסיגריה הראשונה ורבים מתמכרים כבר מהחודש הראשון לעישון כאשר צריכת הסיגריות שלהם היא סיגריות בודדות בשבוע. התחלת העישון קשורה למצב סוציו-דמוגרפי, ללחץ מצד נערים אחרים להתחיל לעשן, לחיקוי נערים אחרים ומבוגרים צעירים, לחיקוי הורים מעשנים או דמויות אחרות. פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק אחרים משפיעים על התדמית של המעשן בעיני נערים ומשפיעים על העישון. התחלת עישון קשורה ברצון להיות מקובל חברתית וכן בניסיון להתמודד עם [[מתח נפשי]]. צעדים במניעת עישון כוללים: 
* הגבלות של פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק (כגון איסור פרסום בבתי קולנוע, בעיתונים ובלוחות מודעות, הגבלת מכירת סיגריות במכונות)
* אזהרות על חבילות סיגריות ובנקודות ממכר של סיגריות על נזקי העישון
* הגברת מודעות של הציבור כולו ובמיוחד הורים, מורים ילדים ונוער לנזקי העישון,  
* הגברת מודעות לנזקים של מוצרי טבק חדשים כמו נרגילה, 
* תכנית התערבות והסברה לילדים - תכניות שמיידעות את הילדים על נזקי העישון ותכניות בניסיון ל"חסן" את הילדים נגד השפעת נערים אחרים שילחצו עליהם לעשן. 
* לימוד ואימון של נערים ונוער על דרכים בריאות להתמודדות ופריקה של [[מתחים]] התרגעות כמו פעילות גופנית, מוזיקה, טכניקות נשימה, התבוננות פנימית, מדיטציה. 

'''[[גמילה מעישון]]''' - כוללת הסברה על נזקי העישון למעשנים, ותכניות גמילה למעשנים בניסיון להפסיק את צריכת מוצרי הטבק. גמילה מעישון היא פחות טובה ממספר היבטים ביחס למניעת עישון - היא קשה יותר למעשן היות וניקוטין הוא חומר ממכר מאוד וכן בגלל הרגלי חיים. כמו כן הנזקים של העישון (כמו סיכון החולה בהתחלת תהליך סרטני רדום) כבר התרחשו והגמילה מנסה להקטין נזק נוסף שעלול להיגרם לחולה ולאפשר לגוף להתחיל לשקם חלק מהנזקים. כמו כן כן המעשן עצמו בהיותו נער או מבוגר צעיר, או בתור הורה, מורה או דמות משפיעה עלול להשפיע במודע או לא במודע על ילדים ונערים ולעודד אותם להתחיל לעשן בעצמם. עם זאת גמילה מעישון היא אולי קלה יותר לרשויות בריאות היות ויש להן רישום של מעשנים והיות ומעשנים רבים מעוניינים בעצמם להיגמל ולקבל סיוע ואף מוכנים לשלם על הגמילה, זאת בניגוד למניעת עישון שהיא [[מוצר ציבורי]]. 

'''מניעת עישון פאסיבי''' מנסה להגן על עוברים, ילדים עמיתים לעבודה ואנשים אחרים בסביבתם של המעשנים מפני חשיפה לעישון מיד שנייה - בעיקר על ידי הגבלת מקומות שבהם מותר לעשן והגברת מודעות של נשים לקראת או בזמן ההיריון לנזקים שעלולים להיגרם לעוברים ולילדים. למניעת עישון במקומות פומביים כמו בתי ספר, מסעדות ועוד יש היבט חשוב נוסף של מניעת חשיפה של ילדים לדמויות חיקוי של מעשנים, כמו כן הדבר מהווה גם נדבך בגמילה מעישון על ידי הקטנת ההזדמנות של מעשנים שנגמלו לחזור למעגל ההתמכרות. 

לאיסור עישון במקומות סגורים כמו בתי קולנוע, מטוסים ועוד יש גם היבט נוסף של בטיחות נגד שריפות ופיצוצים - לפני המגבלות האלה סיגריות היו מקור נפוץ לאסונות, ועד היום סיגריות ונרגילות הן מקור סיכון משמעותי לשריפה ביתית ולשריפות יער.

==פעילות גופנית מספקת==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אורח חיים יושבני]], [[אורח חיים פעיל]], [[פעילות גופנית]]}}
פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ'''[[אורח חיים יושבני]]''' ברחבי העולם.  התחלואה העודפת הנגרמת מתת פעילות גופנית קשורה למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]]. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני גורם לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]) שהם 9% מכלל מקרי המוות ברי-המניעה נכון לשנת 2008. הפסקת אורח החיים היושבני תוביל בממוצע להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב-1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>

משרד הבריאות הישראלי ושל ארצות הברית וגופי בריאות נוספים ממליצים על 150 דקות של פעילות גופנית מתונה הפרוסים על פני השבוע. לדוגמה חצי שעה הליכה במשך חמש פעמים בשבוע, יכולה להוציא אנשים מהקטגוריה של "אורח חיים יושבני". כך גם פעילות בעצימות גבוהה באורך שבועי מצטבר של 75 דקות או שילוב של שני הדברים במנות של 10 דקות לפחות[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf] פעילות גופנית מתונה מוגדרת על ידי פרופסור לי בצורה הבאה - אפשר להרגיש את קצב פעימות הלב שלך עולה מספיק כך שתוכל לנהל שיחה עם חבר, אבל אין לך מספיק אוויר כדי לשיר. כל פעילות מתאימה לזה - [[הליכה]], שחיה, [[אופניים|רכיבה באופניים]] וכו'. מלבד פעילות ספורט כל פעילות יכולה לסייע לשפר את איכות החיים כמו גינון, ריקוד, משחק עם הילדים, הליכה עם הכלב, הליכה לעבודה וכו'.[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]. אסטרטגיה מרכזית להגברת הפעילות הגופנית כוללת את הנושא של [[אורח חיים פעיל]] - הכנסת הפעילות הגופנית כחלק משגרת היום ולאו דווקא כפעילות מיוחדת במסגרת שעות הפנאי. 

פרטים יכולים להגביר את [[אורח חיים פעיל]] שלהם, אך רשויות יכולות להשפיע במידה רבה על בחירה זו. [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] מגדילים את השימוש ברכב פרטי ואת [[פקקי תנועה|פקקי התנועה]] וכן [[זיהום אוויר מתחבורה]] וכל הגורמים האלה מקטינים את [[תחבורה פעילה]] כמו [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. לעומת זאת צעדים הפוכים כמו [[עירוניות מתחדשת]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[בנייה מרקמית]], [[שבילי אופניים]], [[מיתון תנועה]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[איזור ידידותי להולכי רגל]] ובאופן כללי קידום של [[תחבורה בת קיימא]] מגבירים את השימוש בתחבורה פעילה.

==תזונה נכונה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תזונה בריאה]], [[השמנה]], [[מזון מהיר]], [[כלכלת השמנה]], [[עיצוב להרזיה]]}}
[[תזונה מודרנית|התזונה המודרנית]] עשירה במזון עתיר [[שומן רווי]], [[שומן טרנס]], [[סוכר]], [[מלח]] וכימיקלים שונים. יחד עם ערך תזונתי נמוך תזונה זו מעלה את הסיכון ל[[השמנה]], [[סוכרת]] ומחלות כרוניות אחרות. תזונה בריאה כגישה מניעתית הוכחה כמפחיתה הארעות סוכרת, [[יתר לחץ דם]], הישנות מחלות לב ותורמת לאריכות ימים ולזיקנה מוצלחת. יש ראיות מדעיות להשפעות של תזונה על [[ השמנה]], [[סוכרת מסוג 2]], [[מחלות לב וכלי דם]], [[סרטן]], עששת ו[[אוסטיאופורוזיס]]<ref name="wikirefua_diat1">[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention תזונה נבונה למניעת מחלות]</ref>

ליבת [[תזונה בריאה|התזונה הבריאה]] כפי שממומלצת על ידי רוב ארגוני הבריאות מבוססת בעיקר על: ירקות, פירות, קטניות, [[דגנים מלאים]], מוצרי חלב דלי שומן, עוף, דגים (לא מטוגנים) - רצוי לפחות פעמיים בשבוע. מקורות השומן המומלצים הם שמנים ושומנים מהצומח: שמן זית, שמן קנולה, אגוזים, שקדים, אבוקדו וטחינה. זוהי התזונה המומלצת למניעת השמנה, סוכרת, מחלות לב ואף סוגי סרטן מסוימים. <ref name="wikirefua_diat1"/>

בניגוד להיבטים כמו [[עישון]] או [[פעילות גופנית]] להגדיר מדד בינארי של תזונה בריאה או לא בריאה. כמו כן קיימת מידה של התאמה אישית לפי רקע גנטי, היסטוריה אישית, מגדר, משקל גוף וכמות הפעילות הגופנית. לדוגמה אנשים רבים הם אלרגים לסוגי מזונות שונים בעוד שאנשים אחרים אינם מושפעים ממזונות אלה. ההשפעות של תזונה מזיקה מתפתחות בדרך כלל על פני שנים רבות, פעמים רבות ההשפעות על הבריאות אינן גלויות בגיל צעיר והן באות לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר כאשר מאוחר מידי לשנות את המצב. לטענת פרופסור בריאן וונסינק, מחבר הספר "[[עיצוב להרזייה|אכילה בהיסח הדעת]]", רוב ההחלטות של בני אדם בנושא תזונה הן החלטות בלתי-מודעות. אנו אוכלים יותר מידי או אוכלים מזון מזיק לא בגלל שאנחנו לא בהכרח בגלל שאנחנו לא יודעים שהמזון מזיק לנו אלא בגלל שיש גבול לכוח הרצון שלנו בסביבה שמעודדת צריכה של מזון לא בריא.  

לפי וונסיק גם השכלה תזונתית אינה מסייעת במיוחד בהימנעות מאכילת יתר בשל סביבה שמעודדת צריכת עוד מזון או צריכה של מזון לא בריא - כמו אכילה מצלחות גדולות מידי או אכילה בזמן שיש הסחות דעת. וונסיק מבקר תוכניות תזונה אחרות אשר מניחות כי על ידי הספקת מידע בלבד או חיזוק כוח הרצון של הצרכנים יתרחש שינוי. וונסיק וחוקרים אחרים מתחום הפסיכולוגיה (כמו [[דן אריאלי]]) מצביעים על כך כי כוח רצון הוא משאב מוגבל, שצריך בדרך כלל לעבוד נגד תמריצים להגדלת צריכת המזון שקיימים בגלל עיצוב והשפעות מהסביבה. כך לדוגמה עייפות מחלישה את כוח הרצון שלנו בהקשר של תזונה ובהקשרים אחרים (כמו הנכונות לרמות). הגישה אומרת כי ניתן לעודד אנשים לצרוך מזון בצורה בריאה (או לא בריאה), ומצביעה על התפקיד של עיצוב של מכירה והגשה של המזון במטבח, במסעדות, בחדרי אוכל בבתי ספר, ובסופרמרקטים בשינוי הדרך בה אנשים צורכים מזון. 

הנושא של [[כלכלת השמנה]] הוא התחום שחוקר כיצד [[חברות מזון]] משווקות מזון ומדוע במקרים רבים משתלם לחברות אלה לשווק מזון לא בריא לצרכנים כדי למקסם את הרווח שלהן. הדבר יכול לנבוע בשל שלל שיקולים כמו הקניית הרגלי תזונה בגיל הרך (אבטחת צרכנים לעתיד), אורך חיי מדף של מוצרים, רווחיות גדולה יותר של מוצרים מעובדים ועוד. השיווק מורכב הן מ[[פרסום של מזונות מזיקים]] (כגון [[משקאות ממותקים]], [[חטיפים]] ו[[מזון מהיר]]) והן מאמצעים אחרים של שיווק והפצה כגון הכנסת מכונות משקה לבתי ספר ומקומות עבודה, השתלבות בפעילות בתי ספר ותוכניות לימוד, [[לובי פוליטי]] למנוע חקיקת בריאות שעלולה לפגום ברווחי החברות, השפעות על גופי בריאות שונים כגון על המלצות בריאות, [[ספין תקשורתי|ספינים תקשורתיים]] לעורר תחושה שמזונות מעובדים שונים הם בעצם חלק מתזונה בריאה, השפעות על מחקרים מדעיים, ועוד. השפעות פוליטיות רבות של תעשיית המזון אינן מתועדות, [[פוליטיקה של המזון בארצות הברית|השפעות פוליטיות של תעשיית המזון בארצות הברית]] ממחישה כיצד תעשיית המזון משפיעה על החלטות ציבוריות הנוגעות לתזונה.

==מניעת תאונות==
===תאונות דרכים===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}
לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2010, [[תאונות דרכים]] גרמו למותם של 1.24 מיליון בני אדם ברחבי העולם[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_number/en/] על פי מחקר של פרופ' פרנק מק'אננה מאוניברסיטת רידינג שבאנגליה,  סיכוייו של אדם להיות מעורב בתאונת דרכים עם פצועים במהלך חייו הם 33%[http://www.oryarok.org.il/?p=1682]

על פי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, בקרב אנשים מתחת לגיל 44, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר 1 בעולם, ודבר זה חמור יותר בקרב מדינות מתפתחות. מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עולה בשנים האחרונות כתוצאה מ[[שוק הרכב העולמי|שימוש מוגבר במכוניות]] [[מדינות עניות|במדינות העניות]] שבהן חיה רוב [[אוכלוסיית העולם]]. שיעור ההרוגים מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה הוא בשיאו במדינות בעלות הכנסה בינונית ועומד על כ-20 אנשים מ-100 אלף איש.[http://www.who.int/gho/road_safety/mortality/traffic_deaths_rates/en/] במדינות אלה מדינות שבהן השימוש במכוניות גדל, אבל תשתיות הדרכים עדיין מיושנות והמודעות והגישה למצעי בטיחות היא נמוכה. בטיחותם של [[הולכי רגל]] ו[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] נפגעת במיוחד, כאשר עיקר הנפגעים מקרבם הם ילדים, נערים ומבוגרים. [[תאונות דרכים]] הורגות כ-400 אנשים בישראל בכל שנה ופוצעות אלפי אנשים.

בעוד ששכיחות וחומרת התאונות גדלה בעולם השלישי, בגלל גורמים כמו [[שוק הרכב העולמי|הגדלת השימוש במכוניות]], אי שימוש בחגורות בטיחות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועוד, שכיחות התאונות ומספר הקורבנות של התאונות יורד בעולם המערבי בגלל שילוב של אמצעים שונים. אזרחים יכולים להקטין את התאונות על ידי הרגלי זהירות בדרכים אבל דבר זה אינו נחשב כגורם שיטתי שכן כל הזמן נכנסים נהגים חדשים. 

הרשויות מסוגלות להקטין את תאונות הדרכים על ידי תכנון עירוני ותכנון תחבורתי בטוח יותר וקידום- התחומים של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. צעדים אלה כוללים: 
* המנעות מ[[פרבור]] שמגביר את הבעלות על מכוניות, מגביר את כמות הנסועה ומחריף בעיות של תאונות בערים ובפרברים. 
* הקטנת כמות הבעלות ושימוש במכוניות על ידי [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]] וקידום [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]] באמצעים שונים. 
* הקטנת הצורך בנסיעות בכלל על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ובנייה עירונית צפופה. 
* הגבלת הגישה של מכוניות למרחב העירוני בצעדים כמו אגרות גודש, [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזור ללא מכוניות|איזורים שאסורים בכניסה לרכב]]
* הורדת מהירות הנסיעה בסביבה עירונית לדוגמה על ידי הקמת [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]].

===תאונות בעבודה ובטיחות בעבודה===
בכל שנה מתים בישראל כ-50 עובדים מ[[תאונות עבודה]] קטלניות, כמחצית מהן מתרחשות בענף הבינוי שבו מתים כ-30 עובדים. עוד כ-16 עובדים בשנה מתים בתעשייה, ופחות מכך בחקלאות ובמסחר. בשנת 2013, 66% מהתאונות הקטלניות התרחשו בשל נפילה מגובה או פגיעה מעצם נע (נפילה של ציוד על הפועל, עצם שעף ממכונה וכו'). בשנת 2013 בענף הבינוי 50% מהתאונות הקטלניות מתרחשות עקב נפילה מגובה, 24% עקב מכה מעצם נע  ועוד 12% עקב התחשמלות. בתעשייה 50% מהתאונות הקטלניות הן עקב מכה מעצם נע, 19% הן עקב חנק או הרעלה, 6% עקב התחשמלות ועוד 6% עקב נפילה מגובה.  [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf]. 

נוסף לתאונות הקטלניות יש תאונות רבות שאינן מסתיימות במוות אלא בפציעה או ב[[נכות]]. מדי שנה מתרחשות כ-60 אלף תאונות המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). בשנת 2013 שילמה המדינה כ-4 מיליארד ש"ח גמלאות לנפגעי עבודה, כאשר מתוך תחום זה, 2.7 מיליארד ש"ח שולמו כגמלאות נכות, 480 מיליון ש"ח שולמו כדמי ריפוי, ו-400 מיליון כדמי פגיעה (פיצוי עובדים על זמן אבוד על כך שלא יכלו לעבוד) ועוד 300 מיליון כגמלאות תלויים (תשלום לבני משפחה של עובד שנפטר שהיו תלויים בו לפרנסתם). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי. בכל שנה כ-11 אלף עובדים נעדרים ממקום עבודה לתקופה של חודש, ועוד כ-7,000 נעדרים לתקופה של חודש עד 3 חודשים [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf]. 

הסכום של 4 מיליארד ש"ח שאותה משלמת הממשלה לנפגעי תאונות עבודה אינו כולל את כלל הנזקים למשק, שכן למעסיקים נגרמים נזקים נוספים הנגרמים עקב מציאת עובד מחליף ונזק לציוד למבנים - עלויות אלה עומד על 12 מיליארד ש"ח נוספים. [http://www.themarker.com/news/1.2327974]

נתונים אלה על נפגעים בתאונות, אינם כוללים היפגעות עובדים לאורך זמן עקב חשיפה במינון נמוך ל[[זיהום תעשייתי]] ופגיעות גופניות ארגונומיות או כאלה הנובעות מ[[תת-פעילות גופנית]] בעבודה. קיימים תקנים רבים שמיועדים להקטין את מספר הנפגעים עקב הרעלות ותאונות עבודה שונות המתרחשות בעבודה. כמעט בכל תחום עבודה ישנם סיכונים בריאותיים  - החל משעות ישיבה רבות מידי ותנוחות ישיבה לא נכונות בעבודות משרדיות, עבור דרך שעות עמידה רבות מידי בעבודות מכירה קמעונאית, וכלה בתאונות חשמל, תאונות מכאניות והרעלת עובדים עקב [[זיהום תעשייתי]] במקומות העבודה.

===זהירות מונעת ומניעת תאונות בסביבות שונות===
מלבד תאונות דרכים ותאונות עבודה, כמעט בכל גיל יש סביבות מסוכנות הגורמות לתאונות רבות שנגרמות בפציעה או במוות הללו כוללות:
* '''בטיחות בחשמל ומניעת התחשמלות''' - בקרב ילדים, בתיקון מוצרי חשמל, בבריכות פרטיות, ובעבודות מקצועיות. 
* '''בטיחות אש''' - מניעת נזקים של שאיפת עשן (הגורם לחנק - הסכנה העיקרית משריפות) ומניעת כוויות. על ידי זהירות מפני מוקדי אש בבית (כגון שמיכות חשמליות, תנורי סליל ותנורי נפט וגז), הקפדה על תקינות ציוד חשמלי, ובטיחות אש במטבח. 
* '''מניעת טביעה''' - על ידי רחצה בטוחה. דבר זה כולל השגחה צמודה  (המצאות ליד הילדים בתוך המים, והגעה תוך 2-3 שניות) על ילדים בבריכות, הימנעות השארת בריכות, גיגיות וכו' בחצר הבית; בים יש לרחוץ במקומות רחצה מסודרים שבהם יש מציל, שכן חלק מהחופים בנויים כך שיש בהם זרמים, סלעים וכו' המסכנים את הרוחצים. זרמי סחף, הסוחפים מים חזרה מהחוף אל הים, זרמים אלה עלולים לסחוף מתרחצים לעומק הים הם הסיבה ל-80% ממקרי הטביעה בים בארצות הברית. המנגנון העיקרי של טביעה במקרה זה הם מתרחצים שאינם יודעים לשחות או מתרחצים שנכנסים לפאניקה, מנסים לחתור נגד הזרם מגיעים לאפיסת כוחות וטובעים.  ניתן להתגונן מפני זרמי סחף על ידי כך שלא נכנסים לפניקה ולא מנסים להתנגד לזרם אלא שוחים במקביל לחוף עד שיוצאים מתוך זרם הסחף ואז חוזרים לאט אל החוף. ובכל מקרה כדאי להכיר כיצד לזהות זרמי סחף ומדוע דווקא איזורים שנראים שלווים ושקטים עלולים להיות איזורים שבהם יש סחף מהיר אל הים. [http://orenmada.net/archives/67634]
* '''בטיחות בשמש ומניעת התייבשות ומכות חום''' - בקיץ יש להקפיד לשתות וכן להקפיד לשתות גם בסביבה ממוזגת שבה לא מרגישים את ההתייבשות. ניתן לדעת אם שתינו מספיק או לא לפי צבע השתן. מכת חום היא סכנה נפרדת אבל קשורה שבה החום מתחמם מהר מידי ולא מצליח להיפטר מהחום ביעילות. יש מצבים שבהם שתייה מספקת אינה בהכרח מגינה מפני מכת חום, כמו בעת ריצה ביום חם. במקרים אלה כדאי להימנע מפעילות גופנית, לחפש צל ולנסות לקרר את הגוף (מגע עם קרקע קרירה מקרר את הגוף מהר יותר מאשר אוויר). סכנת התייבשות, ומכת חום גדלה בעת טיולים שכן כבד לסחוב מים וגם חשופים לקרינה ולחום.

==רפואה מונעת בגיל הילדות==
{{הפניה לערך מורחב|קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים}}
===הפחתת תאונות===
תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל. תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפיגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147] 

בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%) 
אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>

ילדים שונים הם בעלי סיכון שונה. ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים. ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה. ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה. בגיל 10-14 חשופים יותר לתאונות אופניים יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כ[[הולכי רגל]]. מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> 

הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%) בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.<ref name="beterem2014"/> 

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות.  הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=27&PageId=58]

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים.  לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים[http://www.beterem.org/template/default.aspx?PageId=279&catId=19&maincat=1]:

# חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ. 
# חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.
# אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן/רדיאטור/הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי (לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מיליגאוס בחימום תת-ריצפתי). 
#  מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.
# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.
# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפרטורת המים החמים בברזי הבית ל-50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.
# בטיחות מפני שריפות - מתקינים לפחות שני גלאי עשן, אחד באזור המטבח ואחד באזור חדרי הילדים, ומחזיקים מטף כיבוי (רצוי באזור המטבח) ומספרי חירום במקום נגיש.
# רצפה בטוחה לילדים - מרצפים את הבית במרצפות בעלי מקדם בטיחות מפני החלקה, על פי הנדרש בתקן הישראלי.
# שקעים בטוחים לילדים -מתקינים שקעים חסומים או מסתובבים.

המלצות בגינת המשחקים כוללות [http://www.beterem.org/pages/גני__שעשועים.aspx]:
* להשגיח על הילדים בכל משך השהייה בגן השעשועים ושמירה על קשר עין רצוף.
* להסיר מהילדים שרוכים, שרשרות וחוטים שעלולים להיתפס במתקנים. 
* לא לאפשר לילדים לאכול בזמן השימוש במתקנים מחשש לחנק. 
* להרחיק את הילדים מנדנדות וקרוסלות בתנועה. 
* משחקים במתקנים בהתאם לגיל המצוין בהם ובאופן השימוש המקובל. 
* לוודא שהמתקנים אינם שבורים ושהם בטוחים לילדים ולהתריע לרשויות במקרה ואין זה כך. 

===מניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים===
מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל [[תאונות דרכים]] - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כהולכי רגל או כרוכבי אופניים. הגורם המשמעותי ביותר במניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא [[תכנון עירוני]] והגברת שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]]. [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כ[[הולכי רגל]] וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, [[איזור מיתון תנועה]] מגבירים מאוד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים. 

צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של [[קסדת אופניים]] ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית. 

===מניעת טביעה===
טביעה תורמת ל-14% מכלל מקרי המוות מתאונות של ילדים בישראל והיא הגורם השני בחשיבותו למוות בתאונות בילדים לאחר תאונות דרכים.<ref name="beterem2014"/> מניעת טביעה בקרב ילדים קטנים כוללת השגחה על הילדים וכללי זהירות בהקשר של אמבטיה, בריכות קטנות וגישה לבריכות שחיה באתרי נופש וכו'. מניעת טביעה בקרב ילדים גדולים יותר כוללת השגחה צמודה בבריכות ובים וכללים אחרים למניעת טביעה בים עקב סחף (ראו בהמשך). בקרב בני נוער קיימת גם בעיה של טביעה עקב רחצה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

===התפתחות הילד===
יש מספר גורמים בריאותיים בתקופת הילדות, שיכולים להשפיע על בריאות הפרט לכל אורך חייו:

* השפעות על העובר - חשיפה לרעלים, [[חומרים טרטוגניים]], מחלות שונות (כמו איידס), מחסור בחמצן, וחבלות לעובר. 
* [[השמנת יתר בקרב ילדים]] - תאי שומן יכולים להתרבות או לא להתרבות עד גיל מסויים. לאחר גיל זה כמות תאי השומן באדם קבועה אם כי כל תא שומן יכול לגדול או לקטון. לכן אנשים שהיו שמנים בילדותם הם בעלי תאי שומן רבים יותר לעומת אנשים שהיו רזים בילדותם וכתוצאה מכך קשה להם יותר לשמור על משקל תקין. 
* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד. 
* חשיפה לזיהום - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]],  חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים. 
* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית או אלימות במשפחה.
* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.  

===התפתחות הרגלי בריאות===
גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאוד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם. 

* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. שיווק ופרסום של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאוד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאוד, הסיכוי להיות מעשן לפרק ארוך מהחיים עקב עישון בגיל הילדות והנערות גבוה מאוד. באופן דומה חשיפה לשתיית אלכוהול וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים. 
* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים וסוכר מתחילה בילדות. קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.  
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב). 
* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]].
* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.  
* הרגלי פעילות גופנית וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. 
* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר. 
* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, זהירות מונעת, נורמות הנוגעות למין.

==רפואה מונעת בגיל מבוגר==
אנשים מבוגרים וקשישים הם בעלי סיכונים בריאותיים שונים לעומת שאר האוכלוסייה, וכן מצב בריאותי שונה והקשר תרבותי אחר בהנחיות על מצב בריאותי [http://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/HealthPromotionAndPreventiveMedicine/Pages/health_promotion.aspx]:
* '''[[פעילות גופנית]]''' - הפעילות הגופנית חשובה גם למבוגרים כדי למנועה תחלואה, להקטין את הסיכון לנפילות וכדי לשמור על התפקוד של הגוף ואיכות החיים. עם זאת יש מבוגרים המוגבלים בפעילות הגופנית שלהם בשל מגבלות גופניות קיימות כמו [[השמנה]], [[בעיות פרקים]], בעיות שיווי משקל, לחץ דם ועוד. 
* '''[[תזונה בריאה]]''' - גם בגיל השלישי תזונה משפיעה על הבריאות, ובגיל מבוגר יש קשר הדוק יותר בין תזונה בריאה לבין איכות החיים וההרגשה הכללית שכן הגוף פגיע יותר לבעיות עיכול ובעיות של האיברים הפנימיים השונים. יש מחלות רבות בגיל המבוגר שהן תוצאה של תזונה לקויה בגילאים מוקדמים יותר. 
* '''מניעת נפילות וסביבה בטוחה''' - נפילות הן גורם סיכון חשוב בקרב אנשים בני 65 ומעלה. נפילות הן דבר שכיח - כשליש מבני 65 ומעלה וכמחצית מבני 80 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה. לנפילות יש עלות כלכלית גבוהה שכן הן גורמות לא פעם לשברים מסובכים הדורשים שיקום יקר. בשנת 2000 בארצות הברית הסתכמה העלות הכוללת של כל החבלות הקשורות לנפילות בבני 65 ומעלה ב-19 מיליארד דולר. [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_-_Risk_factors_of_falls_in_older_adults] ההמלצות כדי להקטין את הסיכון לנפילה כוללות כללי בטיחות בהליכה בחוץ ובהתנהלות בבית, כמו התקנת תאורה מתאימה בבית, הימנעות מעליה על כיסא, הימנעות מביצוע פוליש של הרצפה, התקנת מעקות בטיחות, הימנעות משימוש בכפכפים ועוד[http://www.back2back.co.il/166687/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D]. קיימות גם תוכניות התערבות המיועדת להטמעת תרגילים לשיפור שיווי המשקל וכוח הרגליים בשגרת היומיום, לשם מניעת נפילות בגיל מבוגר, לדוגמה בישול בעמידה על רגל אחת, כריעה במקום התכופפות ועוד. [http://doctorsonly.co.il/2012/08/43894/]
* '''נטילה של חיסונים''' - המערכת החיסונית של אנשים מבוגרים חלשה יותר, ולכן חשוב יותר להתחסן נגד מחלות כמו שפעת. 
* '''טיפול תרופתי''' - אנשים מבוגרים נוטים לקחת יותר תרופות. תרופות רבות הן בעלות תופעות לוואי והן משפיעות לרעה על הגוף בדרכים שונות, בעיקר בנטילה כרונית. דוגמה אחת היא שחלק מהתרופות מגדילות את הסיכון לנפילה ונטילת תרופות בכלל מגדילה את הסיכון לנפילה. כמו כן לתרופות רבות יש השפעה צולבות כך שנטילה של מספר תרופות ביחד מגדילה את הסיכונים לתחלואה. בעיה נוספת של תרופות היא נטילת מינון יתר של תרופות. 
* '''ירידה בשמיעה''' - השכיחות של ירידה בשמיעה עולה בגיל מבוגר, והיא מהווה גורם סיכון ופוגעת באיכות החיים. היא עלולה לגרום למבוכה, צער ולבידוד חברתי שיכולים להזיק למצב הנפשי (בכך להיות גם גורם סיכון לתחלואה למחלות אחרות). כמו כן ירידה בשמיעה מהווה גורם סיכון לתאונות, בעיקר בהקשר של [[תאונות דרכים]]. יש חשיבות שאנשים המקשים לשמוע יפנו לסיוע מקצועי ולא יתביישו או ידחיקו את מצבם. 
* '''סכנות ממזג אוויר חם''' : מזג אוויר חם מידי מסוכן במיוחד בגיל מבוגר. הסיכון עולה עבור אנשים הסובלים מ[[השמנת יתר]], [[מחלות כרוניות]] וטיפול תרופתי בסוגי תרופות שונים, במחלה חריפה ובמצב של התייבשות. הדוגמה הקיצונית של סכנת מזג אוויר חם הודגמה בגל חום שהיה לפני מספר שנים בצרפת וגרם למותם הפתאומי של מאות קשישים. 
* '''סכנות ממזג אוויר קר''': גם מזג אוויר קר מאוד עלול להיות מסוכן בגיל מבוגר. קשישים פגיעים יותר לירידה בחום הגוף גם בירידה קלה של הטמפרטורה בסביבה. מטבוליזם נמוך יותר של הגוף בקרב אנשים מבוגרים פירושו שיש להם יכולת נמוכה יותר לשמור על חום גוף קבועה. דבר זה מחריף כתוצאה מתת פעילות גופנית. ירידה בחום הגוף עלולה לגרום לבלבול, ירידה בתפקוד, החלשת המערכת החיסונית והגדלת הסיכון לפגיעה ממחלות מדבקות שונות, כמו שפעת, דלקת ריאות וכו'. בנוסף אמצעים לא בטוחים כנגד מזג אוויר קר - כמו שמיכות חשמליות ותנורי סליל גורמים לא אחת לשריפות שגורמות למותם של זקנים. 
* '''בריאות הפה והשיניים''' - לבריאות הפה והשיניים יש השפעה גבוהה מאוד על איכות החיים: היא שומרת על תפקוד יומיומי תקין הכולל אכילה, דיבור ושמירה על קשרים חברתיים, וכמובן שהיא יכולה למנוע כאבים וחוסר נוחות.

==השפעות של טכנולוגיה ומוסדות חברתיים על בריאות הפרט==
{{הפניה לערך מורחב|גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות}}
לעיתים קרובות מוצגת המניעה הראשונית רק כבחירה של "אורח חיים" או בחירה שמבוצעת אך ורק על ידי הפרט עצמו. הדבר נובע בחלקו מכך שהחשיפה העיקרית של הציבור הרחב לנושא היא דרך הסברה של גורמי בריאות שמנסים בעיקר לשנות את ההתנהגות שהפרט עצמו יכול לשנות. [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו הפרלמנט, הממשלה ורשויות מקומיות, [[קהילות]], עסקים, ארגוני בריאות, רופאים, חברים ומשפחה יכולים להשפיע מאוד על התפתחות הרגלי בריאות של הפרט וכן על הסיכוי שלו לחלות או להיות מעורב בתאונה או במחלה. יש השפעה ל"[[המערכת האקולוגית הטכנולוגית|מערכת האקולוגית הטכנולוגית]]" שבתוכה הפרט נמצא ולתפקוד של [[הסביבה הטבעית]]. 

[[טכנולוגיה|הסביבה הטכנית]] משפיעה על בריאות הפרט. [[זיהום אוויר]], [[זיהום במזון]], [[זיהום אוויר ביתי]], [[משבשים אנדוקריניים]], [[חומרים מסרטנים]], [[תכנון מוטה תחבורת מכוניות]], חשיפה ל[[מזון מעובד]], [[זיהום אור]] ו[[זיהום רעש]] כולם משפיעים על בריאות הפרט בצורה ניכרת. לעיתים הפרט יכול לנקוט בצעדים שונים כדי להקטין את החשיפה שלו להשפעות אלה, אבל לעיתים קרובות הדבר [[כפייה|נכפה עליו]] או שהתגוננות מפני נזקים עולה במאמץ מודעות וכסף והיא פריבילגיה של עשירים. בחלק מהמקרים הנזק שנגרם הוא נזק סמוי שקשה להוכיח אותו, יש נזק הסתברותי שפוגע רק בחלק מהאוכלוסייה או שיש צורות רבות של פגיעה ולפרט או אפילו לחברה כולה קשה לדעת מה הן הדברים המרכזיים שצריך לבצע כדי למנוע תחלואה. מחקר בסיסי, מחקר מעשי, פיתוח פתרונות והטמעה של פתרונות אלה (בצורה של [[הפנמת עלויות]] בשוק ו/או תקינה או הסברה לציבור הרחב או לבעלי מקצוע)  הן מאמץ חברתי שלא תלוי בפרט עצמו אלא בחברה שבו הוא חי ולפעמים במאמץ בינלאומי (לדוגמה חקר הסרטן). עבור הפרט עצמו בחירה בטכנולוגיה בריאה יותר יכולה להיות דבר קשה לביצוע מבחינת שינוי הרגלים, או מבחינה עלות כלכלית של דבר זה. לדוגמה הקטנת זיהום אוויר ליד הבית כרוכה במעבר דירה, כיום לחלק מסוגי הזיהום יש השפעה על מחיר הדירה כך שדירה מול איזור ירוק תעלה יותר לעומת דירה באיזור מזוהם - כך שחלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם יכולים לקנות דירה כזו. אם יש מודעות גבוהה יותר לנזקים של זיהום אוויר אזי הדבר משפיע בצורה חזקה יותר על הביקוש לדירות "נקיות" אבל פירוש הדבר שתהיה חלוקה חדה יותר בין עשירים שחיים במקומות נקיים מול עניים שחיים במקומות מזוהמים. החלפה של הטכנולוגיה בטכנולוגיה בריאה יותר היא לא תמיד דבר פשוט ברמה הלאומית לביצוע שכן יש מקרים של [[נעילה טכנולוגית]] ו[[נעילה מוסדית]]. נעילה טכנולוגית היא טכנולוגיה מזיקה שקשה להיפטר ממנה לדוגמה [[פרבור]] שמעודד שימוש במכוניות ומגביל שימוש ב[[תחבורה פעילה]]. נעילה מוסדית היא טכנולוגיה שהצמיחה מוסדות ששומרים על קיומה משום שדבר זה מייצר עבורם רווח כלכלי ו/או פוליטי - לדוגמה [[עישון]] עבור חברות עישון או תחבורה של מכוניות עבור [[חברות מכוניות]] או שימוש יתר או שימוש מזיק בתרופות המניב חלק מהרווח של [[חברות התרופות]]. 

[[הסביבה הטבעית]] וכן [[הסביבה העירונית]] משפיעות על בריאות הפרט ובדרך כלל היבטים אלה לא נתונים להחלטת הפרט. קיום של מערכות אקולוגיות מתפקדות מספק [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שונים שיכולים לשפר את בריאות הפרט (ולפעמים גם להזיק לו) - טיהור טבעי אוויר ומים, השפעה על מיקרו אקלים,  הסיכוי לקבל זיהום במזון, חשיפה לאירועים כמו הצפות, איכות מי התהום, חשיפה לגורמים ביולוגיים נושאי מחלות קשורים לתפקוד של מערכות אקולוגיות מרוחקות וכאלה שנמצאות ליד הפרט. [[עצים בעיר]] לדוגמה יכולים להקל על תופעות שונות כמו [[זיהום אוויר]] וזיהום רעש וכן לספק [[צל]] המספק הגנה חלקית מפני השמש. למערכות אקולוגיות השפעה גם על [[בטיחות מזון]] ועל הסיכוי להתפתחות משברים חברתיים שונים ואף על מלחמות אזרחים ומלחמות בין אומות. למערכות אקולוגיות ולנוף עשויה להיות השפעה נפשית על ידי הקטנה של [[לחץ נפשי]]. 

היבטים רבים בסביבה החברתית שבה האדם נמצא כמו גזענות, בטיחות בדרכים, אלימות ברחוב, פשיעה, אלימות מינית במשפחה או מחוצה לה, הבטיחות במקום העבודה, האווירה הפסיכולוגית במקום העבודה אינן נתונות רק ידי הפרט עצמו אלא תלויות ב[[נורמות חברתיות]], חקיקה ובסביבה הטכנולוגית שבה האדם נמצא. לדוגמה הפרט עצמו יכול להחליט באיזה רכב הוא נוסע או כמה הוא נוסע בצורה זהירה, אבל הוא אינו יכול להחליט בכוחות עצמו על מחקר ותקינה של מכוניות בהקשר של הבטיחות שלהן, ולא יכול להחליט על מידת הזהירות שבה אנשים אחרים נוהגים. עובד שעובד בתחום הבניה יכול לנקוט באמצעים שונים כדי למנוע נפילה מגובה, אבל הדבר תלוי גם באמצעי בטיחות שעליהם מחליט הקבלן, וזה עצמו תלוי בשאלה של אכיפת תקנות ובקיום של נורמות בענף כולו. 

ל[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] יכולים לקדם היבטים רבים הנוגעים למחקר בריאותי, לטכנולוגיה, למודעות הפרט, לסביבה הטבעית ולסביבה החברתית בה הפרטים נמצאים ובכך להשפיע על הבריאות שלהם.  הפרלמנט, הממשלה, ורשויות מקומיות כמו גם ארגונים מקצועיי הקשורים בתכנון יכולים להשפיע על  [[אקולוגיה עירונית]] טובה כגון ([[עירוניות מתחדשת]], סלילת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]] או [[עירוב שימושי קרקע]]) ובכך לעודד [[אורח חיים פעיל]]. צעדים נוספים הם תרבותיים: כמו אירועי [[פעילות גופנית]] הדרכות בטיחות בחיי היום-יום, ובתחום התחבורה והפנאי (לדוגמה הדרכות מניעת תאונות בבית וברחוב לקשישים ולילדים) ובתחום התחבורה; חקיקה להגבלת [[שיווק ופרסום של עישון]] כגון הגבלת פרסום סיגריות בקולנוע או הגבלות על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות [[מניעת עישון|מקטינה את הסיכוי להתחלת עישון]] ומגבירים את הסיכוי של [[גמילה מעישון]]; פעילויות כמו חובת סימון תזונתי או עידוד של [[עיצוב להרזייה]] בקרב עסקים והגבלות על [[כלכלת השמנה|שיווק מזון לא בריא]] יכולים לשפר את הגישה ל[[מזון בריא]]; יש צעדים רבים אחרים שנמצאים בתחום הציבורי המוסדי כמו תקני בנייה של בתים ומשרדים (נגד [[תסמונת הבניין החולה]] ולבטיחות נגד תאונות, מקלחות במשרדים כדי לאפשר אופניים), תקני בטיחות לדרכים ולכלי רכב, תקני בטיחות למזון (נגד [[זיהום במזון]]), צורות המימון של מחקר רפואי, [[תעשיית התרופות|פיקוח על הבטיחות של תרופות]], פיקוח על שיווק תרופות והתווית תרופות, הפיקוח על בטיחות ו/או רעילות של מוצרי צריכה, [[תכנון עירוני]] כגון [[איזורי מיתון תנועה]] או תקנות נגד [[זיהום רעש]] או הקפדה על [[זיהום מים|איכות המים]] והפרדתם מה[[ביוב]] העירוני ועוד. 

יש מדינות שבהן נלקחת [[פוליטיקה|החלטות פוליטיות]] ברמה הלאומית כגון צעדים להקטנת [[זיהום אוויר]], או למניעת [[תסמונת הבניין החולה]] או חשיפה ל[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] על ידי חקיקה, תמריצים ותקנים. באופן כללי יותר ארגוני בריאות כיום מתייחסים ל[[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כגון [[אי שוויון כלכלי]], [[אי שוויון בריאותי]], הדרה חברתית, [[אבטלה]], תנאי העבודה, אירועים בתחילת החיים, וכן התייחסות חברתית לתזונה ולתנועה. לממשלה ולמוסדות חברתיים אחרים (כולל מוסדות [[תרבות]]) יש יכולת השפעה על כל הגורמים האלה, בעוד שהפרט הבודד אינו יכול להשפיע עליהם. 

יש פעולות שהפרט נוקט שעלולות להשפיע על הבריאות של פרטים אחרים. הדבר כולל הרגלי התנהגות ומניעת סיכון אחרים בהיפגעות מ[[תאונות דרכים]], [[תאונות עבודה]], תאונות נשק ותאונות נוספות; יושרה של רופאים, כבאים, טכנאי מעליות, טכנאי רכב, מתכנני כבישים ובעלי מקצועות נוספים שיש להם השפעה על בטיחות וחיי אדם; הרגלי היגיינה (המשפיעים על העברת מחלות מדבקות), היגיינה מינית; הקפדה על בטיחות מבנים מפני שריפות ומודעות לבטיחות באש; מקרים נפוצים הם החלטות של ההורים (ובני משפחה נוספים) הנוגעים לבריאות ילדיהם, אלימות נגד ילדים ואלימות בכלל, פשיעה, הפצה של [[סמים]], [[זנות]], הרגלים של ההורים ובמיוחד של האם שעלולים להשפיע על בריאות העובר (סיכון של העובר בתאונה, והיחשפות ל[[חומר טרטוגני]] כגון עישון, שתיית אלכוהול, צריכת סמים, חשיפה ל[[זיהום]] ועוד). 

חברים, משפחה, רופאים, אנשי בריאות, ואנשים מפורסמים יכולים להשפיע בצורה חזקה על הבחירות שאנשים בוחרים בחייהם. לדוגמה הורים מעשנים עלולים לא רק לפוגע בילד על ידי [[עישון פסיבי]] אלא גם לעודד אותו לבחור ב[[מניעת עישון|עישון על ידי חיקוי]]. חברים מעשנים גורמים לא פעם ל[[לחץ חברתי]] לעשן וכך גם אחים בוגרים מעשנים. הורים וחברים משפיעים בצורה מהותית על ידי פיתוח הרגלים רבים בחיים של ילדים ונוער - כגון הרגלי שינה, תזונה, [[פעילות גופנית]], יחס כללי לבריאות, צריכת סמים, הרגלים מיניים, אלימות במשפחה, [[צפייה בטלוויזיה]] ועוד.

[[קהילה|הקהילה]] סביב ילדים ומבוגרים כאחד יכולה להשפיע על בריאותם דרך היבטים כגון [[הון חברתי]] והגברה או הפחתה של [[לחץ נפשי]] ודרכי התמודדות איתו. לחץ נפשי עצמו עלול לגרור התפתחות מחלות שונות, ודרכים לא בריאות להתמודד איתו כוללות [[שתיית אלכוהול]], [[עישון סיגריות]], [[צריכת סמים]], אכילת יתר ועוד.לדוגמה לחץ נפשי מסביבת בית הספר עלול להגביר את העישון בקרב נערים, ולחץ נפשי מהסביבה הביתית עלול לעודד עישון בקרב נערות. הקיום של [[ידע משותף]] או ידע נפוץ בקהילה אודות השפעות בריאותיות של תזונה או הרגלים שונים יכולים להשפיע על היחשפות הפרט למידע זה ועל התכיפות והעוצמה של העברת מסרים בריאותיים או אנטי-בריאותיים.

==היבטים כלכליים בתחום הרפואה המונעת==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מוצר ציבורי]], [[תעשיית התרופות]], [[הון טבעי]]}}
רפואה מונעת היא במקרים רבים [[מוצר ציבורי]], במיוחד כל ההיבטים שלה הנוגעים ל[[מידע משותף]] ו[[ידע]]. המחקר הרפואי שנועד לבחון האם [[אסבסט]] או עישון הם [[גורם מסרטן]] עלולים לעלות כסף רב, אבל מרגע שדבר זה מפורסם לציבור הרחב, פרט יכול להשתמש במידע זה גם אם לא שילם עליו. בנוסף שימוש במידע או ידע על רפואה מונעת על ידי אדם אחד לא מונע מאדם אחר להשיג מידע זה. קיום של שני היבטים אלה במוצר הופכים אותו למוצר ציבורי. אלא שלגבי מוצר ציבורי יש [[כשל שוק]] - [[שוק תחרותי]] או שוק משוכלל מייצרים פחות מידי (או כמות אפסית) מהמוצר משום שיצרנים של המוצר יתקשו להרוויח ממנו. גם ייצור של המוצר על ידי ארגונים ללא מטרת רווח או על ידי הממשלה יכול להיות דבר בעייתי בגלל מחסור במימון או בגלל השפעה של אינטרסים שונים. 

כשל שוק נוסף נוגע ל[[השפעות חיצוניות]] של טכנולוגיות שונות המזיקות לבריאות - לדוגמה [[זיהום אוויר מתחבורה]] בעל המכונית וחברת המכוניות והדלק מבצעים עסקאות ביניהם, אבל העסקאות האלה מקבלות סבסוד סמוי מצד מי שנחשף ל[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]]. הוצאות שונות הנגרמות עקב זיהום האוויר על ידי פרטים שחלו או על ידי הממשלה הן צורה של סבסוד סמוי לטכנולוגיות מזהמות. כשלי שוק נוספים נובעים ממעורבות גדולה של ארגונים גדולים שיש להם אינטרסים בתחום הבריאות המנוגדים לאינטרס הציבורי - [[חברות נשק]], [[חברות מזהמות]], [[חברות סיגריות]], [[חברות מזון]], [[חברות מכוניות]], ו[[חברות תרופות]] הן כולן בעלי ניגוד אינטרסים מול הציבור בתחום זה. בתחומים רבים קיימים [[השפעות חיצוניות]] הנוגעות להשפעות של מוצרים שונים ולחברות יש אינטרס שהשפעות אלה לא יופנמו לתוך המחיר של השוק או שהצריכה תוגבל על ידי תקנות כלשהן או על ידי הסברה. [[קשרי הון-שלטון]] יכולים להשפיע על המדיניות הציבורית בתחומי בריאות, תכנון עירוני, תעסוקה ועבודה, חינוך, מזון, ובטיחות שלכולן השפעה על הבריאות. ברוב התחומים אין מצב של [[מידע מלא]] על ההשפעות הבריאותיות של מוצרים שונים כגון השפעות בריאותיות של מוצרי מזון או הבטיחות של מוצרים שונים. קיים מצב של [[מידע א-סימטרי]] שבו חברות מודעות בדרך כלל יותר מהצרכנים על ההשפעות הבריאותיות של מוצרים שונים, אבל אין להן בהכרח אינטרס לשתף את הציבור במידע זה. 

בעיה כלכלית נוספת נובעת מהתמריצים של גורמי בריאות שונים - במיוחד של רופאים ושל [[חברות תרופות]] - האינטרס הכלכלי של גופים אלה הוא אחוזי תחלואה כרונית גבוהה שנמשכים למשך שנים רבות. ריפוי מהיר או מניעה מראש של התחלואה מקטינה את הכנסות הגופים המטפלים. 

להסתכלות של רפואה מונעת יכולה להיות השפעה על [[חקר הכלכלה|התאוריה הכלכלית]]. השפעה אחת היא על מדדי של [[רווחה חברתית]] ועל ניתוח [[מיקרו-כלכלה]]. ההנחה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] היא קיום של של "פרט מייצג" אבל פרט זה לא נולד עם "הון בריאותי" - [[הון נפשי]] או [[הון טבעי]] נתון. מכיוון שהון זה לא מופיע במודל, לא ניתן לפגוע, לתחזק או לשפר את מצאי ההון הבריאותי, והון זה לא משפיע לא על הרווחה של הפרט ולא על התפקוד של הפרט בשוק העבודה ובהחלטות שלו בנוגע להשכלה ולקניית מוצרים.  בניגוד למודל הכלכלי הנאו-קלאסי למצב הבריאותי של האדם מבחינה פיזית ונפשית יש השפעה עצומה על רווחת הפרט. פרטים עם אותה כמות של הכנסה וצריכת מוצרים יהיו בעלי רווחה שונה אם מצבם הבריאותי שונה. כמו כן לסביבה הכלכלית החברתית, הטכנולוגית והטבעית יש השפעות גדולות על בריאות הפרט. 

הניתוח הכלכלי הרגיל מניח שאנשים קונים מוצרים בגלל שאלה מספקים "תועלת". ניתוח זהיר יותר מראה שהתועלות מרוב המוצרים נובעים מתפקודים או שירותים שהמוצרים האלה מספקים. כל מוצר מכיל חבילה שלמה של תפקודים שחלקם מועילים וחלקם מזיקים לרווחה. קיימים מוצרים ושירותים שיחד עם הספקת התפקוד העיקרי שלהם (לדוגמה הספקה של שירות תחבורה או שירות הובלת משאות במכוניות) משרים גם תפקודים שפוגעים בבריאות (ראו לדוגמה [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]) ובדרך כלל השפעה זו היא סמויה ונמשכת על פני זמן רב והיא אינה וודאית. לפי התאוריה של הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] מוצרים אלה מכונים "מספקים פוגעניים" בגלל שהם מספקים את התפקוד העיקרי אבל במקביל מייצרים מחסור במימדים אחרים, לעומתם יש "מספקים סינרגטיים" שמספקים גם את הצורך העיקרי וגם משפרים מימדים אחרים של רווחה (לדוגמה משפרים את הבריאות - לדוגמה הנקה בחלב-אם גם מספקת חלב וגם מספקת היבטים חיוביים אחרים כגון שיפור המערכת החיסונית של הילד או קשר רגשי בינו לבין האם). לרוב הבחירה בין מוצרים שונים אינה נעשית ללא תלות במוצרים אחרים אלא נעשית במסגרת תרבות ועיצוב טכנולוגי מסויימים שמקלים על קבוצה שלמה של פתרונות ומקשה על פתרונות אחרים (לדוגמה [[פרבור]], שימוש רב במכוניות, מזון מהיר, ו[[איזור ידידותי להולכי רגל|קושי לקיים הליכה ברגל כחלק מחיי היום- יום]] הולכים יחד זה עם זה והם אינם בלתי תלויים) שינוי שלהם קשה ברמת הפרט ואפילו ברמה הציבורית הוא עלול להיות קשה בגלל [[נעילה טכנולוגית]]. לעומתם [[תחבורה פעילה]], [[עירוניות מתחדשת]], [[תחבורה בת קיימא]], כמות נמוכה של [[זיהום אוויר]] ו[[הון חברתי]] משמעותי הם כולם חלק מ[[מכלול טכנו-מוסדי]] אחר. 

ההנחה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] היא שהפרט צורך מוצרים מתוך עמדה של ידע מלא על איכות המוצרים, רציונליות מלאה וללא השפעות חברתיות או טכנולוגיות (בחירה במוצר א' לא משפיעה על הבחירה במוצר ב'). ממצאים מתחום הרפואה והרפואה מונעת מצביעים על כך שדגם זה אינו מדוייק - תפקוד של מוסדות והחלטות של הפרט משפיעים על הבריאות הפיזית שלו ועל הבריאות הנפשית שלו ודרכן על הרווחה שלו. השפעות רבות אינן ידועות לפרט (לדוגמה זיהום, או מידת ההשפעה של עישון או תזונה או פעילות גופנית), החלטות לא נלקחות מתוך הסתכלות רציונלית בלבד אלא גם עקב הרגלים, רגשות ותפיסות חברתיות. ההשפעה על הרווחה של הפרט אינה מינורית אלא יכולה להסתכם בהוצאות גבוהות על רפואה, על מגבלות שונות בתפקוד הפרט (כמו [[נכות]]) ועל ה[[רווחה חברתית]].  עקב קיום של כשלי שוק שונים, לא מתקיים שוק משוכלל בתחום, וקיומו של [[שוק תחרותי]] לא בהכרח מקדם את הרווחה בתחום הבריאות.

==רפואה מונעת בישראל==
ארגון הבריאות העולמי מוציא דו"ח כלל עולמי על תחלואה ותמותה עקב מחלות לא-מדבקות שונות. לפי הדו"ח, ישראל מדורגת במקום ה-7 בעולם (מתוך כ-200 מדינות) עם יחס תמותה מתוקנן לגיל של 311 מקרי מוות לשנה ל-100 אלף איש. הנתון הנמוך בעולם הוא ביפן (244) ובמדינות מערב אירופה נתון זה עומד על 330-360, בעוד שבארצות הברית נתון זה עומד על 413. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html] 

לפי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2012 היו בישראל 41 אלף מקרי מוות. מתוכם 86% היו עקב מחלות לא מדבקות: 27% עקב מחלות סרטן, 26% עקב מחלות לב, 5% עקב מחלות נשימה כרוניות, 6% עקב סוכרת, ועוד 22% עקב מחלות לא מדבקות אחרות. עוד 14% היו עקב גורמים אחרים - 5% עקב פציעות (תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות בבית וכו') ועוד 9% עקב גורמים נוספים כגון מחלות מדבקות, בעיות נפשיות, ועוד.[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf]

לפי משרד הבריאות נכון לשנת 2011, [[סרטן בישראל|מחלות הסרטן]] הן גורם המוות מספר החשוב ביותר בישראל, ומובילות למותם של 25% מכלל הישראלים. מבין ישראלים שנפטרו בגילאים 1-74, 38% מתו כתוצאה מסרטן, זאת בהשוואה למחלות לב (11%), סוכרת (5%), תאונות (4%) ומחלות כלי דם במוח (4%) - כלומר בגילאים אלה, מחלות סרטן גורמות ליותר מקרי מוות מאשר שאר 4 הסיבות הנפוצות גם יחד. (24%). <ref name="mort2011">נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/leading_causes_2011.pdf סיבות מוות מובילות בישראל,  2000-2011 ]משרד הבריאות</ref> בקרב זכרים בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית מעל גיל 25, וסיבת המוות הרביעית בחשיבותה לפני גיל זה (תאונות, מומים מולדים, התאבדות ורצח הן סיבות חשובות יותר לפני גיל זה). בקרב נקבות בישראל, סרטן הוא סיבת המוות העיקרית בגילים מעל גיל 15 ועד גיל 74. עד גיל 15 סרטן הוא סיבת המוות מספר 3 (לאחר מומים מולדים ותאונות) ומעל גיל 74 הוא סיבת המוות השנייה בחשיבותה (לאחר מחלות לב) <ref name="mort2011"/> 

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מאז שנת 2000 ועד 2012 יש ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי המוות המתוקננים ל-100 אלף איש, לכל 4 המחלות הלא מדבקות העיקריות - [[סרטן]], [[מחלות לב]], מחלות נשימה כרוניות ו[[סוכרת]]. לדוגמה שיעור התמותה המתוקנן לגברים ממחלות לב ירד מ-180 ל-105, שיעור התמותה ממחלות לב בנשים ירד מ-150 ל-130. שיעור התמותה המתוקנן מסרטן בקרב גברים ירד מ-120 ל-70, ומ-115 ל-100 בקרב נשים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת וממחלות נשימה ירדה מאיזור 35 לאיזור 20. הסיכון למות מאחת מ-4 המחלות הלא מדבקות העיקריות בגילאים 30-70 עמד בשנת 2012 על 9% [http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי נתוני משרד הבריאות יש ירידה מתונה בתמותה מסרטן, וירידה חדה יותר בתמותה מסוכרת, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח, ובתאונות.  <ref name="mort2011"/> 
 
עם זאת, ייתכן כי נתונים אלה מושפעים מנורמות חברתיות שהיו בעבר, משיפור ביכולות הטיפול, או מתפקוד טוב של מערכת הבריאות בעבר ולא דווקא ממגמות ירידה בתחלואה או משיפור בגורמי סיכון. 26% מתוך הישראלים (23% מהגברים ו-29% מתוך הנשים) סובלים מהשמנת יתר, 21% הם בעלי לחץ דם גבוה, 26% מהישראלים מעשנים (35%  מהגברים ו-17% מהנשים).[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf] לפי מחקרים מהארץ, יש בישראל גידול בתופעות של  [[השמנת יתר]], ו[[סוכרת]] וגידול מתמיד ב[[תחבורה בישראל|שימוש ברכב פרטי]] וכן אחוז צפייה גבוהים בטלוויזיה עלולים להוביל לגידול ב[[אורח חיים יושבני]].

כמו כן לפי הארגון, למרות שבישראל יש תוכנית לאומית להקטנת השימוש המזיק באלכוהול, אין בה תוכנית לאומית להגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], לקידום [[תזונה|תזונה בריאה]] יותר או להפחתת השימוש ב[[עישון|טבק]].[http://www.who.int/nmh/countries/isr_en.pdf]

==ראו גם==
* [[גורם סיכון בריאותי]]
* [[גורמי תמותה בישראל]]
* [[קידום בריאות]]
* [[בריאות הציבור]]
* [[עיר ידידותית גיל]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Preventive_healthcare רפואה מונעת] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA קידום בריאות ורפואה מונעת] באתר ויקירפואה
* [http://med.tau.ac.il/Health-promotion החוג לקידום בריאות] באוניברסיטת תל אביב 
* [http://www.healthycities.co.il/siteFiles/13/109/6418.asp עיר פעילה ובריאה] מדריך מטעם "רשת ערים בריאות", דצמבר 2012
* [http://www.who.int/chp/ncd_global_status_report/en/ הדו"ח העולמי על מחלות לא מדבקות] The Global Status Report on Noncommunicable Diseases 2010, [[ארגון הבריאות העולמי]]
* [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009
* [http://www.who.int/nmh/countries/en/#I פרופילים של מדינות שונות לגבי מחלות לא מדבקות], ארגון הבריאות העולמי, 2014
* [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/ שכיחות של גורמי סיכון בריאותיים בין מדינות] ארגון הבריאות העולמי
* [http://vizhub.healthdata.org/gbd-compare/ כלי להמחשת סיבות תחלואה ומוות בחתכים שונים] כמו גיל, מדינה או סוג מדינה, ועוד 
* [http://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/Pages/default.aspx לעתיד בריא 2020] באתר משרד הבריאות
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית]  ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012
* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus13.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2013, כולל נתונים על פני שנים של עישון, משקל יתר ועוד גורמי סיכון
* [http://www.cdc.gov/nchs/data/hus/hus08.pdf בריאות בארצות הברית] המרכז לבקרת מחלות, 2008, כולל נתונים על צעירים בגיל 20-29
* [http://www.anpha.gov.au/internet/anpha/publishing.nsf/Content/state-of-prev-health-2013 מצב הרפואה המונעת באוסטרליה] 2013, Australian National Preventive Health Agency
* Peter Scarborough et al. [http://jpubhealth.oxfordjournals.org/content/early/2011/05/11/pubmed.fdr033.full The economic burden of ill health due to diet, physical inactivity, smoking, alcohol and obesity in the UK: an update to 2006–07 NHS costs], Jornal of Public Health , May 11, 2011 doi:10.1093/pubmed/fdr033 

;זיהום סביבתי (בדגש על זיהום אוויר):
* [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/ מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות: הערכה עולמית של נטל התחלואה עקב סיכוני סביבה] דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, 2016
* [http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/en/ Burden of disease from ambient and household air pollution] דף נחיתה בנושא זיהום אוויר ביתי וסביבתי של ארגון הבריאות העולמי
* [http://www.euro.who.int/en/health-topics/environment-and-health/air-quality איכות האוויר] הדף המרכזי של ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה
* [http://www.euro.who.int/en/health-topics/environment-and-health/air-quality/publications/2013/review-of-evidence-on-health-aspects-of-air-pollution-revihaap-project-final-technical-report Review of evidence on health aspects of air pollution – REVIHAAP project: final technical report] ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה, 2013
* [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution], ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
* [http://www.euro.who.int/en/media-centre/sections/press-releases/2015/04/air-pollution-costs-european-economies-us$-1.6-trillion-a-year-in-diseases-and-deaths,-new-who-study-says עלויות הזיהום באירופה מתחלואה ומוות מגיעות ל-1.6 טריליון דולר בשנה] ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה, אפריל 2015
* [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0004/276772/Economic-cost-health-impact-air-pollution-en.pdf?ua=1 Economic cost of the health impact of air pollution in Europe] כולל פירוט מקרי המוות במדינות שונות באירופה שמיוחסות לזיהום אוויר, ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה, אפריל 2015
* [http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0008/276956/PR_Economics-Annex_en.pdf?ua=1 העלות הכלכלית של מקרי מוות מזיהום אוויר (ביתי וסביבתי) במדינות שונות באירופה כחלק מהתמ"ג] ארגון הבריאות העולמי, סניף אירופה, ביחס לנתוני 2010
* [http://www.euro.who.int/en/health-topics/environment-and-health/air-quality/data-and-statistics נתונים על זיהום אוויר] ארגון הבריאות העולמי, אירופה
* [http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/cities/en/ Ambient (outdoor) air pollution in cities database 2014] בסיס הנתונים של ארגון הבריאות העולמי על זיהום בערים שונות בעולם
* [http://www.iarc.fr/en/publications/books/sp161/index.php זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161], הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013
* [http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol109/index.php הערכת הסיכונים לסרטן של זיהום אוויר סביבתי] מונוגרפיה 109 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2015
* [http://zavit.org.il/היריון-בזיהום-גבוה/ הריון בזיהום גבוה], [[זווית]], [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]], פברואר 2016
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4647133,00.html משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר] אחיה ראב"ד, 14.04.2015, ynet

;מניעת עישון וגמילה מעישון:
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/SamimTabakAlcohol/tabak/ סמים אלכוהול וטבק] משרד החינוך
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers עישון - גורמים לעישון במתבגרים] ויקירפואה
* פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94 נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה הנחיות קליניות] ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 

;פעילות גופנית ואורח חיים פעיל:
* [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Promotion_of_physical_activity.pdf נייר עמדה והמלצות ראשוניות בנושא קידום הפעילות הגופנית במדינת ישראל] הועדה לקידום פעילות גופנית מטעם המועצה הלאומית לקידום בריאות 2004
* [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Aliza Matusevich, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, 2009
* [http://www.barili.org.il/ בריא לי] עמותה לקידום אורח חיים פעיל ובריא בישראל
* פרופ' אראל אבינרי, [http://www.ukayamut.com/wp-content/uploads/2013/10/תחבורה-מקיימת-אראל-אבינרי-ערוך.pdf תחבורה מקיימת ושיטות לשינוי התנהגותי] מכון ירושלים לחקר ישראל, קיימות עירונית,{{pdf}} מרץ 2014. על שינוי התנהגות בתחבורה באמצעות תובנות מתחום כלכלה התנהגותית (רלוונטי גם לקידום בריאות)

;תזונה בריאה ומניעת השמנה:
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention תזונה נבונה למניעת מחלות] נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות, ב"קידום בריאות ורפואה מונעת", בעריכת  פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, 2013, באתר ויקירפואה. 
* [https://www.coursera.org/course/obesityecon Principles of Obesity Economics] קורס באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בנושא העקרונות הכלכליים שמעודדים השמנה. 
* [http://www.jhsph.edu/research/centers-and-institutes/center-for-human-nutrition/index.html המרכז לתזונת האדם], אוניברסיטת ג'ון הופקינס, בית הספר לבריאות הציבור
* [http://www.chegg.com/textbooks/the-end-of-overeating-1st-edition-9781605294575-1605294578?trackid=-x9aDUqF&strackid=QnMq4k4h&ii=1&om_ss=1 The End of Overeating] ספר עיון על הטקטיקות של תעשיות המזון לגרור צריכה נוספת של מזון. David A. Kessler
* [http://orenmada.net/archives/71886 תשעה טיפים פסיכולוגים לאכילה בריאה יותר] בבלוג של אורן פרבר, מבוסס על בלוג של ג'יימס קליר (James Clear), 
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/2020-obesity_public.pdf מניעה וטיפול בהשמנה] משרד הבריאות
* [http://www.atid-eatright.org.il עתיד] עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
* [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EFIJK אין ארוחות חינם: מדוע המדינה אינה עוסקת בחינוך תזונתי שיכול לחסוך מחלות ומיליארדים רבים?] אביב לביא, פורבס, 07.04.2015 

;מניעת הדבקה במחלות זיהומיות וחיסונים:
* [http://midaat.org.il/ מדעת] 
* [https://www.osh.org.il/uploadfiles/b_108_meniat_mahalot.pdf מחלות זיהומיות בבתי חולים - מניעת הדבקות חולים ואנשי צוות] המוסד לבטיחות ולגיהות
* [http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=35&catid=119&pageid=4133 מניעת הדבקה בשפעת ובמחלות זיהומיות] באתר הישן של משרד הבריאות

;רפואה מונעת בגיל צעיר:
* [http://www.beterem.org/home/ ארגון "בטרם"]
* [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013], ארגון "בטרם" 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524128,00.html דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה] ד"ר איתי גל, ynet  27.05.2014
* [http://www.bello.co.il/he/diete/a/nutrition/?ContentID=351 עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים] גילי דלל
* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=1127 תזונה נכונה לילדים] אתר eatwell

;רפואה מונעת בגיל מבוגר:
* [http://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/HealthPromotionAndPreventiveMedicine/Pages/health_promotion.aspx קידום בריאות ורפואה מונעת בגיל המבוגר] באתר משרד הבריאות
* [http://www.back2back.co.il/166687/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D מניעת נפילות בקרב קשישים] לילך ארז, פיזיותרפיסטית, BPT, מנהלת Back2Back

;בטיחות בדרכים:
* [http://www.oryarok.org.il/ אור ירוק]
* [http://www.rsa.gov.il/Pages/default.aspx הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים]
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/zahav האגף לזהירות ובטיחות בדרכים] במשרד החינוך
* [http://www.bike.org.il/ ישראל בשביל אופניים] לקידום שבילי אופניים ותרבות רכיבה באופניים. 

;בטיחות בים:
* [http://orenmada.net/archives/67634 להיכנס לים ולצאת בשלום] בבלוג של אורן פרבר, מדע ושאר רוח

;בטיחות בעבודה:
* [https://www.osh.org.il/heb/main/  המוסד לבטיחות לגיהות]
* [https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf דוח תאונות עבודה בישראל 2009-2013] המוסד לבטיחות לגיהות

;עזרה נפשית ופסיכולוגיה חיובית:
* [http://www.eran.org.il ער"ן - עזרה נפשית בטלפון]  עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט. 
* [http://www.psychologia.co.il/positive-psychology-happiness.htm/ פסיכולוגיה חיובית ומהות האושר האנושי] קרן קפלן, ואורן קפלן, פסיכולוגיים קליניים

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{רפואה מונעת}}
{{מוצרים ציבוריים}}

{{תבנית:הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:רפואה מונעת|*]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:הוליזם]]
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה:פעילות גופנית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]