הצגת המקור של הדף "פתרונות למשבר האקלים"

[[תמונה:שיט ביער טרופי.jpeg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס. שיקום ושמירה על היערות הם אחד האמצעים העיקריים לשיקום האקלים]]
דף זה סוקר את הפתרונות לבעיית [[שינויי האקלים]] המתבטאים קודם כל ב[[התחממות העולמית]]. 
==תיאור כללי==
האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים פעולות להקטנת ההסתברות של התחממות עולמית מסוכנת, והפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות של התחממות עולמית. 

ארגוני סביבה ומומחים שונים מעריכים ששני הנקודות העיקריות בתחום הזה הם: 
1. [[כלכלה בת-קיימא]], כלומר כלכלה המיועדת לייצור לפי הצרכים האמתיים של האנושות בדרך שאינה פוגעת בדורות הבאים. 
2. שיתוף פעולה בין-לאומי. שיתוף פעולה כזה חיוני בגלל כי כאשר יש מלחמה קשה לפתור בעיות הנובעות משינויי אקלים, וגם בגלל שבמצב של סכסוך המיקוד הוא במטרות של טווח קצר וניצחון על הצד השני. 

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

שינויי האקלים מסכנים את כל האנושות, יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. למרות זאת ייתכנו ניגודי אינטרסים בתחום-  לדוגמה מול [[חברות נפט]] . סיבות לכך כוללות בורות סביבתית והדחקה רגשית. בעיה חמורה יותר נוגעת למחויבות של חברות לפעול למען מקסום רווחים במיוחד לטווח הקצר בגלל מבנה תאגידי, מבנה שוק המניות והיבטים של [[ריבית]] – כך שאם מנכ"ל של חברת נפט יפעל לצמצם פעילות כדי להפחית פליטות פחמן. הדירקטוריון יפטר אותו.  ואם דבר זה לא יקרה משקיעים ימכרו את מניות החברה. היא תשפוט את הרגל, וחבורת אחרות יקנו את בארות הנפט וימשיכו לשאוב נפט. 

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] (P מהמילה Population) בגודל הצריכה לנפש (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה ו[[פשטות מרצון]], וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[שינוי טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]]. כלל הפתרונות האלה יכולים להוביל להפחתת הנזק או ל[[כלכלת מצב יציב]]. 

* '''[[ייצוב אוכלוסין]]''' יש רבים שטוענים שיש צורך בייצוב אוכלוסין כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]], נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב-1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת, כי הגבלת הילודה בכח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל-2018 נראה כי פתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהאטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu 
Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.04.2014 Circular Ecology News}}. לפי הנתונים האחרונים בקרת קרינת השמש לא סביר שתפחית בהרבה את השפעת שינויי האקלים על החקלאות בגלל שחסימת קרני השמש תפחית את הפוטוסינתזה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2018/aug/08/reflecting-suns-rays-would-cause-crops-to-fail-scientists-warn Reflecting sun's rays would cause crops to fail, scientists warn]08 לאוגוסט 2018, The Guardian}}. יש לציין, שלמרות שהמחקר לא התעסק בזה כנראה שחסימה כזאת תשפיע על הפוטוסינתזה של כל הצמחים, כולל צמחיית בר, כמו יערות או פיטופלנקטון. התברר גם שהפקת אנרגיה מביומסה גם היא יכולה להזיק יותר מלהועיל{{הערה|University of Exeter [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180807131802.htm Forests crucial for limiting climate change to 1.5 degrees] 07 לאוגוסט 2018, Science Daily}}. לפרטים נוספים ראה: [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]], [[דה-קפלינג]], [[אופטימיזם טכנולוגי]].

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה או [[פשטות מרצון]]. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}. 

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/warning-to-humanity-scientists-2544973158.html 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity'] 9 במרץ 2018, Ecowatch}}.

מבחינה כלכלית וחברתית שמירה על אקלים נעים ויציב, היא סוג של [[מוצר ציבורי]], בדומה ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] רבות אחרות. מצד אחד קשה למנוע ממישהו להנות מכך ש[[עליית מפלס מי הים|מפלס מי הים לא עלו]] והאקלים יציב גם אם לא שילמו על כך ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]). ומצד שני הנאה של אדם אחד מאקלים יציב לא מונעת הנאה מכך על ידי אדם אחר ([[מוצר יריבי|העדר יריבות]]). [[כשל שוק]] נוסף הכרוך בהתחממות עולמית הוא [[היוון]] או הטלת העלות של מעשי דור אחד על כתפי הדור הבא - חוסר היכולת של הדורות הבאים להשתמש במנגנון השוק כדי למנוע פגיעה בהם על ידי הדור הנוכחי, בעיה נוספת היא אי קיומו של [[מידע מלא]] - אנשים לא יודעים לקשר בין הפעולות שלהם לבין הסיכוי להתחממות עולמית ובין התחממות כזו לבין המחיר הכלכלי והחברתי שהם יצטרכו לשלם. כשלי שוק אלה, יחד עם בעיות נוספות של [[קשרי הון-שלטון]] ומריבות פוליטיות בין מדינות מקשות על פתרון של התחממות עולמית, למרות הסכמה רחבה הן בעולם האקדמי והן בציבור שיש לפתור בעיה זו.

== פעילות בין תחומית ==
=== פעילות ממשלתית ===
בתחילת 2018, ממשלת סין, הפולטת מספר אחד של גזי החממה בעולם הצהירה שבכוונתה לבנות "ציביליזציה אקולוגית", ובכלל זה לעודד[[פשטות מרצון|אורח חיים צנוע]], [[כלכלה מעגלית]], שיקום [[יער|יערות]], כלכלה דלת פחמן ועוד. למרות שיש תחומים בהם סין באמת מובילה(כמות אבסולוטית של אנרגיה ממקורות מתחדשים, רכבות, מכוניות חשמליות), רבים מביעים ספק האם סין תוכל לעמוד ביעדים אלה, לנוכח המטרות אותם היא הציבה לעצמה קודם כמו להגדיל את התמ"ג והייצור ללא הגבלה{{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/china-ecological-civilization-2532760301.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1518199786. What Does China’s 'Ecological Civilization' Mean for Humanity’s Future?] 09.02.2018, Ecowatch}}. 

הקונספציה של ציביליזציה אקולוגית מוסברת בכתבה של ג'רמי לנט{{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}.

בתחילת שנת 2019 הוצגה התכנית החדשה של הדמוקרטים [[ארצות הברית|בארצות הברית]], למאבק בשינויי האקלים: "העסקה הירוקה החדשה", באנגלית: "The Green New Deal". מטרת התכנית היא להפחית דראסטית את פליטות [[גזי החממה]] בארצות הברית. התוכנית קוראת להעביר את כל משק החשמל של ארצות הברית [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], לעבור להשקעות מסיביות [[חקלאות בת קיימא|בחקלאות בת קיימא]], תחבורת 0 פחמן כמו [[אופניים]], [[תחבורה ציבורית]] תוך 10 שנים בלבד. לשם כך היא קוראת לגיוס כללי של אוכלוסיית ארצות הברית{{הערה|Ms. OCASIO-CORTEZ [https://ocasio-cortez.house.gov/sites/ocasio-cortez.house.gov/files/Resolution%20on%20a%20Green%20New%20Deal.pdf RESOLUTION
Recognizing the duty of the Federal Government to create
a Green New Deal. ] 7 לפברואר 2019, IN THE HOUSE OF REPRESENTATIVES }}.

באביב 2019 במדינת מינסוטה שב[[ארצות הברית]] החלו לקדם את חוק העסקה הירוקה החדשה אשר מטרתו היא מעבר לכלכלה אשר מבוססת על אנרגיה ללא פחמן עד שנת 2030, איסור הרחבת השימוש בדלקים מאובנים, צמצום הפליטות בסקטור החקלאי והתחבורתי, הסטת השקעות מדלקים מזהמים. יוזמי החוק הם אלכסנדריאה אוקזיו קורטס, ילדים ונוער{{הערה|Brian Kahn [https://earther.gizmodo.com/minnesota-introduces-bold-new-climate-change-bill-craft-1833969181 Minnesota Introduces Bold New Climate Change Bill Crafted by Teens] 11 לאפריל, Gizmodo}}.

=== פעילות של המגזר העסקי ===
ב 2018 ארגון "החברות המחויבות לקיימות" (Sustainable Brandes) הוציא מדריך מיוחד המסביר לעסקים וחברות כיצד להפוך לירוקות יותר. לטענת הארגון לפי משאל שהם ערכו האנשים היום מתעניינים פחות בכסף ויותר בחיים פשוטים מבוססי קהילה. לפי הסקר אנשים אומרים שהם יקנו יותר מחברות שמחויבות לקיימות אבל מתקשים בלומר אילו חברות באמת מחוייבות לה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sustainable-brands-launches-roadmap-2575649900.html Sustainable Brands Launches First-Ever Roadmap Towards Greening Your Business] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.

בשנת 2019, 4,200 עובדים של חברת "אמזון" דרשו מהנהגת החברה לצמצם השפעה על האקלים וולנתק חלק מהקשרים עם חברות הנפט והגז. זו הפעילות הגדטלה ביותר של עובדים בנושא עד כה{{הערה|https://www.nytimes.com/2019/04/10/technology/amazon-climate-change-letter.html Over 4,200 Amazon Workers Push for Climate Change Action, Including Cutting Some Ties to Big Oil] 10 לאפריל 2019, The New York Times}}.

=== דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה ===
בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב-4-5 מעלות והים ב-10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115 
Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}.

ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker  אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}.
=== פעילות ארגון האומות המאוחדות ===
מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב-2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה:

* הוסכם על כללים מסויימים לישום הסכם פריז שקבלו את השם חבילת האקלים של קאטוביץ'. בין היתר כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות וכללים המאפשרים למדינות לממן הפחתת פליטות במדינות אחרות ובכך לעמוד במכסה שקבעו לעצמם.

* הבנק העולמי התחייב להקצות סכום של 200 מיליארד דולר בשנה, בשנים 2021–2025 למאבק בשינויי אקלים. 

* ארגון C40, שבו שותפות 40 ערים גדולות ברחבי העולם, התחייב לפעול [[עירוניות מתחדשת|לתכנון עירוני המתייחס לשינויי אקלים]].

* ארצות הברית וברזיל נסוגו מהסכם פריז. ארצות הברית פולטת כ-1 5% מפליטות גזי החממה בעולם ובברזיל יש את יערות האמזונס.

* המומחים ציינו שאסונות טבע רבים בשנה שעברה קשורים לשינויי אקלים, לדוגמה הוריקנים ושרפות בצפון אמריקה.

* ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 לדצמבר 2018, הארץ}}.

בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצתיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action  ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}.

=== פעילות אזרחית ===
בתחילת המאה ה-21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ-8  טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 לדצמבר 2018}}. 

בינואר 2019 בפעם הראשונה בנק באפריקה, בשם Nedbank, הסיט השקעותיו מבניית תחנות כוח פחמיות{{הערה|350 אורג, אפריקה[https://350africa.org/nedbank-officially-cuts-ties-with-coal/ Nedbank officially Cuts Ties With Coal] 1 באפריל 2019, 350 אורג}}.

בעשור השני של המאה ה-21 החלו להופיע תביעות משפטיות בנושא שינויי אקלים. אחת מהן אף זכתה לפסק דין תומך מבית הדין הבין לאומי בהאג. נכון ל-31 בינואר 2019 יש כ-900 תביעות כאלה לרוב של אזרחים כלפי ממשלות שלא עושות מספיק כדי להגיע ליעדים אקלימיים. בצרפת 2 מיליון אזרחים חתמו על עצומה למען תביעה כזו נגד ממשלת צרפת{{הערה|1=נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6894895?fbclid=IwAR2cbRhM6mg2ll-eLi5__zhLdY-MbSPOpXjCT2ZDTeit3oCN2u0HstSiLro גזי חממה עומדים למשפט: גל התביעות האקלימיות שסוחף את העולם] 31.01.2019, הארץ}}.

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע [[מצעד האקלים|מצעדי האקלים]].

בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע שביתות אקלים, כאשר הסוג הנפוץ הוא [[שביתת בית ספר למען האקלים|שביתות בית ספר למען האקלים]]. לפי הנתונים נכון ל-20 במרץ 2019, בשביתה העולמית ב-15 במרץ השתתפו 1,400,000 בני אדם, ב-2,233 מקומות שונים, ב-128 מדינות. שביתה נוספת מתוכננת ל-15 באפריל. לאחר השביתה [[גרטה טונברג]] אמרה: 

{{ציטוט|תוכן=אנשים ממשיכים לשאול אותי: מה הפתרון לשינויי האקלים? הם מצפים ממני שאדע את התשובה. זה מעבר לאבסורד כי אין "פתרונות" בגבולות השיטה הנוכחית. אנחנו צריכים דרך חשיבה שלמה שונה. המערכת הפוליטית שאתם יצרתם היא כולה על תחרות. אתם מרמים כאשר אתם יכולים כי כל מה שחשוב לכם זה לנצח. את זה חייבים לשנות. אנחנו צריכים ללמוד לחלוק את המשאבים שנותרו על כדור הארץ בצורה הוגנת. אנחנו הולכות עם מילת המדע. הבקשה היחידה שלנו היא שתקשיבו לנו ואחר כך שתפעלו.|מקור=גרטה טונברג, בעיתון "גארדיאן", 19 למרץ 2019}}{{הערה|Damian Carrington
[https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners]19 למרץ, 2019, The Guardian}}

לאחר השביתה המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות אמר שבכנס האו"ם בספטמבר, הוא יבקש מנציגי כל המדינות להגיע עם תכניות להפחתה בפליטת [[גזי החממה]] ב-45% בהתאם ליעד השארות מתחת ל-1.5 מעלה{{הערה|António Guterres, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות [https://www.theguardian.com/commentisfree/2019/mar/15/climate-strikers-urgency-un-summit-world-leaders The climate strikers should inspire us all to act at the next UN summit] 15 למרץ 2019, The Guardian}}.

== אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה (מיטיגציה) ==
כוללות תוכניות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כגון: [[אנרגיה מתחדשת]], [[אנרגיה גרעינית]], [[ביו דיזל]], [[מכונית ירוקה#מכוניות חשמליות|מכוניות חשמליות]], [[מכונית ירוקה#מכוניות היברידיות|מכוניות היברידיות]], טכנולוגיית [[תא דלק|תאי דלק]], ועוד. היבטים אחרים כוללים [[שימור אנרגיה]], [[מס פחמן|מיסי פחמן]], וכן [[שיקוע פחמן]]. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל האזרח בפעילות צרכנית ובשינוי התנהגות. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים. 
[[תמונה:Fig 4.1 rev1-01.png|left|thumb|250px|בתמונה רואים איך יצטרכו להשתנות הפליטות כדי להשיג את יעדי פריז. התמונה השמאלית מראה את מה שיקרה אם לא ינקטו אמצעים נוספים להפחתת פליטות והסתגלות, חוץ מאלה שננקטו או תוכננו נכון לשנת 2014. התמונה האמצעית מראה כמה יצטרכו לפלוט מהסקטורים השונים כדי שריכוז הפחמן הדו חמצני לא יעבור את הרף עם טכנולוגיות קולטות פחמן. בתמונה הימנית-כמה יצטרכו לפלוט כדי להגיע למטרה זו ללא טכנולוגיות קולטות פחמן. ]]
מלבד [[שינויים טכנולוגיים]] יש טענות מצד חלק מההוגים הסביבתיים כי יש צורך בצעדים נוספים -  המשך של [[גידול אוכלוסין]] ושל [[צמיחה כלכלית|גידול הצריכה לנפש]] יובילו, גם עם שינוי טכנולוגי, להגדלת כל הבעיות הסביבתיות כולל התחממות עולמית. דיון כמותי בתרומה של כל גורם מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. גורמים סביבתיים שונים טוענים כי יש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. 
=== אנרגיות מתחדשות ===
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיות מתחדשות}}
המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא השיטה הנפוצה והמפורסמת ביותר להיאבק בשינויי האקלים. זו השיטה לה נותנים את רוב תשומת הלב ב[[הסכם פריז]]. נכון ל-2017 רוב המדענים סבורים שהאנרגיות המתחדשות הרבה יותר טובות מהדלקים הפוסיליים ולכן מחשיבים אותם כאחד הפתרונות העיקריים למשבר האקלים. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בדוח שלו מ-2014 
פליטת גזי החממה ממקורות שונים להפקת אנרגיה הם אלה:


{| class="wikitable"
|-
! השיטה להפקת האנרגיה !! כמה גזי החממה שנפלטים מהפקת קילוואט-שעה אחד של אנרגיה באמצעות שיטה זו, באקוויוולנט של פחמן דו חמצני
|-
| פחם || 820 גרם
|-
| גז || 490 גרם
|-
| שמש || 41-48 גרם
|-
| מים || 24 גרם
|-
| אנרגיה גרעינית || 12 גרם 
|-
| רוח || 11-12 גרם
|}

פרט לנתונים האלה יש הרבה מחקרים אחרים שהכותבים שלהם רוצים להוכיח שאנרגיית מים או אנרגיה גרעינית יותר טובה מהמתחדשות אבל המחקרים האלא הרבה פחות פופולריים בקהילה המדעית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Life-cycle_greenhouse-gas_emissions_of_energy_sources Life-cycle greenhouse-gas emissions of energy sources]}}. 



נכון לסוף 2016, אחרי מאמצים רבים והשקעת סכומים גדולים מאוד של כסף, האנרגיות המתחדשות ספקו כרבע '''מהחשמל''' בעולם: 24.5%{{הערה|Renewable Energy Policy Network for the 21st Century [http://www.ren21.net/gsr-2017/ RENEWABLES 2017
GLOBAL STATUS REPORT] 2017}}. 

{| class="wikitable"
|-
! צורת הפקת החשמל !! חלק החשמל שמופק בצורה הזו מכלל הפקת החשמל בעולם
|-
| הפקת חשמל ממקורות לא מתחדשים || 75.5%
|-
| מים || 16.6%
|-
| רוח || 4.0%
|-
| ביומסה || 2.0%
|-
| שמש פוטווולטאי || 1.5%
|-
| אנרגיית גלים, אנרגיית שמש מריכוז קרני שמש המחממות נוזל שהופך לקיטור, אנרגיה גאוטרמלית || 0.4%
|}


החלק של האנרגיה המתחדשת בצריכת '''האנרגיה''' העולמית היא כ-19.3% כאשר מתוכם כ-9% הם שרפת עץ(אנרגיה זו גם נחשבת למתחדשת עם [[יער|היער]] מספיק לצמוח שוב לדוגמה עם משתמשים בעצים וענפים שכבר מתו מסיבות טבעיות){{הערה|Renewable Energy Policy Network for the 21st Century [http://www.ren21.net/gsr-2017/ RENEWABLES 2017
GLOBAL STATUS REPORT] 2017}}: 

{| class="wikitable"
|-
! צורת הפקת האנרגיה !! החלק שמופק בשיטה זו מתוך כלל הפקת האנרגיה בעולם באחוזים
|-
| דלקים פוסיליים || 78.4%
|-
| אנרגיה גרעינית || 2.3%
|-
| ביומסה מסורתית (כמו שרפת עץ) || 9.1%
|-
| ביומסה מודרנית, אנרגיה גאוטרמלית, חימום סולארי(דודי שמש) || 4.2%
|-
| מים || 3.6%
|-
| חשמל מרוח, שמש, ביומסה ואנרגיה גאוטרמלית || 1.6%
|-
| דלק ביולוגי לתחבורה || 0.8%
|}


אחד ההישגים החשובים הוא הירידה במחיר האנרגיות המתחדשות. ובאמת תעשיית הפחם מצטמצמת בארצות הברית למרות תמיכת [[דונלד טראמפ]] בגלל המחיר הנמוך יותר של גז ואנרגיות מתחדשות. הסיבה למחיר הנמוך היא עבודת מדענים על הורדתו עקב הבנתם שחשוב לעבור לאנרגיה נקייה. נכון ל-2016 רוב המדענים גורסים שהאנרגיות המתחדשות סביבתיות הרבה יותר מנפט פחם וגז ולכן בשנה הזו הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות הפכה לזולה ביותר{{הערה| Zachary Shahan [https://cleantechnica.com/2017/01/22/renewables-now-cheapest-renewable-energy-costs-low-too-high/ Renewables Now Cheapest, But How To Enable Faster Renewable Energy Growth?]22.01.2017}}. ב-2017 המגמה המשיכה ובקיץ 2017 הסוכנות הפיננסית מורגן סטנלי הוציאה תחזית לפיה חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה הזול ביותר בכל רחבי העולם עד 2020{{הערה|	
Graham Rapier [http://www.businessinsider.com/solar-power-energy-renewables-cheapest-power-says-morgan-stanley-2017-7 'INFLECTION POINT': Renewables will be the 'cheapest form of new power generation' by 2020] 08.07.2017}}. עד 2020-2025 המכוניות החשמליות שאותם אפשר להטעין גם מחשמל מאנרגיות מתחדשות יהיו זולים יותר ממכוניות על גז{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/electric-vehicles-cost-2490184925.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1506535846 Electric Vehicles Will Soon Be Cheaper Than Gas Guzzlers] 27.09.2017 Ecowatch}}.

מחיר האנרגיה הסולארית יורד מהר במיוחד כנראה כי המדענים חושבים שהיא הכי נקייה. כבר ב-2016 היא שברה שיא עולם של המחיר הכי נמוך של חשמל אי פעם, והיום(2017) המחיר הכי גבוהה לאנרגיה סולארית הוא המחיר שהיה אז הכי נמוך{{הערה|JOE ROMM [https://thinkprogress.org/stunner-lowest-price-solar-power-f3b620d04010/ Solar power crushes its own record for cheapest electricity ‘ever, anywhere, by any technology’] 20.10.2017, ThinkProgress}}

מחיר החשמל ממקורות מתחדשים בהשוואה לחשמל ממקורות לא מתחדשים ב-2017:

{| class="wikitable"
|-
! צורת הפקת אנרגיה !! מחיר למגהוואט-שעה בדולרים
|-
| פחם || 101.5
|-
| גז || 60
|-
| רוח || 45
|-
| שמש פוטוולטאי || 49.5
|-
| אנרגיה גרעינית || 171.5
|}

הבעיה היא שאם צריך לאגור חשמל, זה עדיין גבוה ממחיר האנרגיה מהדלקים הפוסיליים. אגירת חשמל בינתיים לא רלוונטית לישראל כי כאשר חלק קטן מאוד מהחשמל מופק ממקורות מתחדשים כאשר השמש לא זורחת או הרוח לא נושבת לא נוצר מחסור בחשמל. אבל למדינה כמו גרמניה בה 30% מהחשמל מופק ממקורות מתחדשים זה רלוונטי.  אם זאת, מחיר מכשירי האגירה גם יורד ואם זה יימשך באותו הקצב תוך עשור המחיר של המתחדשות יהיה נמוך יותר גם עם מכשירי האגירה. נוסף על כך מדינות אירופה בדרך כלל קונות חשמל מהשכנים עם אצלם השמש לא זורחת או הרוח לא נושבת{{הערה|Michael J. Coren [https://qz.com/1125355/solar-and-wind-are-now-the-cheapest-energy-around-unless-you-need-to-store-it/ Solar and wind are now the cheapest energy around—unless you need to store it] 14.11.2017, Quartz}}.

לפי סוכנות בלומברג (Bloomberg New Energy Finance (BNEF), עד 2023 האנרגיות המתחדשות יתחרו בהקמת תחנות כוח על גז, עד 2028 הם יגרמו לסגירת תחנות כוח קימות על גז. שלושה רבעים מההשקעות בתחום האנרגיה עד 2040 ילכו למתחדשות.{{הערה|JOE ROMM
 [https://thinkprogress.org/renewables-projected-to-crush-fossil-fuels-f6670e3792df/ Forget coal, solar will soon be cheaper than natural gas power] 15.06.2017, ThinkProgress}}. באשר לדלקים הנחשבים למזהמים יותר כמו פחם כבר עכשיו במקומות רבים זול יותר להקים תחנה סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנה פחמית או גרעינית.{{הערה|JOE ROMM [https://thinkprogress.org/solar-wind-keep-getting-cheaper-33c38350fb95/ New study reaches a stunning conclusion about the cost of solar and wind energy] 20.11.2017,  ThinkProgress}}

בתחילת 2018 בארצות הברית למרות התנגדותו של טראמפ הועבר צו המגדיל משמעותית את המימון לאנרגיה המתחדשת בארצות הברית. גם רפובליקנים תמכו בצעד{{הערה| Brad Plumer [https://www.nytimes.com/2018/03/28/climate/climate-change-spending-bill.html Three Climate Updates You Might Have Missed (and One We Did, Too)] 28.03.2018, The New York Times}}.

לפי הדוח של (Renewable Energy Policy Network for the 21st Century (REN21 לשנת 2018, שנת 2017 היתה שנת שיא מבחינת אנרגיות מתחדשות. כמות החשמל המיוצרת מהם גדלה ב-9% בעיקר בגלל הירידה במחירים. 70% מכל מקורות החשמל החדשים שנוצרו ב-2018 היו מאנרגיה מתחדשת. הכי הרבה התקדמם החשמל הסולארי: בשנת 2018 נוסף יותר חשמל סולארי מאשר חשמל מנפט גז ופחם יחד. בחלקים רבים של העולם הוספת מקורות חשמל חדשים מאנרגיה מתחדשת היתה זולה יותר מאשר הוספת מקורות חשמל חדשים מפחם נפט וגז, ובמקומות מסוימים זולה יותר אפילו מתחזוקת מקורות חשמל קיימים מהדלקים הפוסיליים האלה. למרות זאת כמות גזי החממה הנפלטים בעולם גדלה ב-2017 ב-2.1% בפעם הראשונה ב-4 השנים האחרונות, קודם כל בגלל גדילה בביקוש לאנרגיה, בגלל צמיחה כלכלית. לטענת הדוח, אין מעבר מספיק מהיר לאנרגיה מתחדשת בסקטורים אשר לא בהכרח קשורים לחשמל כמו חימום, קירור, ותחבורה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/2017-record-breaking-year-for-renewables-2575055235.html 2017 Was a Record Breaking Year for Renewables, But More Needs to Be Done to Meet Paris Goals] 04 ביוני 2018, Ecowatch}}.
==== השפעות סביבתיות ובריאותיות של אנרגיות מתחדשות ====
לאנרגיות אלה גם יש מחיר סביבתי ובריאותי מסוים. נושא זה הוא זירה לוויכוח ציבורי גדול כי המסקנות יכולות להיות שצריך [[כלכלת מצב יציב|להגביל צריכה]] ויכולות להיות שצריך להישאר עם דלקים פוסיליים. לכן מדברים עליהם גם הארגונים המזוהים כ"ירוק כהה" וגם תומכי הדלקים הפוסיליים כמו לדוגמה דונלד טראמפ. אחת הטענות של משרד התשתיות בישראל כאשר שואלים אותו למה הוא נשאר עם הגז, היא שהוא היה רוצה לעבור למתחדשות אבל הארגונים הירוקים לא רוצים פגיעה בציפורים ובשטחים הפתוחים. יש חוסר הסכמה מסועם בין ארגונים כמו גרינפיס ומגמה ירוקה אשר תומכים באנרגיות מתחדשות לארגונים כמו חברה להגנת הטבע ושות הטבע והגנים אשר רוצות לשמור קודם כל על השחים הפתוחים. לכן חשוב להבין היטב מה המצב.

'''פליטת גזי חממה'''

מהפסקה הקודמת אפשר לראות שכאשר מייצרים חשמל מפנלים סולריים נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]](עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ-2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the
Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא כל כך בהרבה. ופה צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז.

אפילו לפנלים סולאריים אשר נחשבים לאמצעי האקולוגי ביותר יש השלכות אשר יכולות לדוגמה במידה מסוימת להשפיע על האקלים וליצור פסולת (למרות זאת נכון ל-2018 רוב המומחים מסכימים שהם עדיפים בהרבה על הדלקים הפוסיליים: נפט, פחם, גז). במהלך ייצור הפאנלים נפלט גז חממה חזק מקבוצת הגזים הפלואורינטיים - TF3{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_trifluoride Nitrogen trifluoride]}}{{הערה|Charles Q. Choi [https://www.livescience.com/2324-solar-power-greenhouse-emissions-measured.html Solar Power's Greenhouse Emissions Measured] 26.02.2008, Live Science}}{{הערה| GREG WALTERS [https://www.seeker.com/a-potent-greenhouse-gas-used-to-make-solar-panels-is-on-the-rise-2288834288.html A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise] 27.02.2017 Seeker }} תהליך הייצור גורם לזיהום אוויר מסוים{{הערה|CHRISTOPHER BOYD [https://www.chemservice.com/news/2015/02/learn-which-chemicals-make-solar-power-possible/ LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE] 04.02.2015 Industry News}} ישנן שיטות שונות להפחתת ההשלכות{{הערה|1=M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING:
POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES
] 22nd European Photovoltaic Solar Energy Conference, Milano, Italy, 3-7 September 2007}} {{הערה|SHAUNA THEEL [https://www.mediamatters.org/research/2013/01/24/myths-and-facts-about-solar-energy/192364 Myths And Facts About Solar Energy] 24.01.2013}}.

ייצור, הטמנה ומחזור של מתקנים לאכסון חשמל כמו בטריות, הנחוצות לאנרגיות מתחדשות, גם גורם להשלכות סביבתיות ובריאותיות{{הערה|James Taylor
 [https://www.forbes.com/sites/jamestaylor/2017/08/17/batteries-impose-hidden-environmental-costs-for-wind-and-solar-power/#55caeeaeb4e1 Batteries Impose Hidden Environmental Costs for Wind and Solar Power]17 לאוגוסט, 2017, Forbes}}.

'''השפעה על מאזן האנרגיה'''

האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. מדובר בעיקר באנרגיית רוח וגלים. את המחקר בנושא הזה מוביל אקסל קליידון וקבוצת המחקר שלו מהאוניברסיטה של מקס פלנק{{הערה|האוניברסיטה לגאוביוכימיה על שם מקס פלנק [https://www.bgc-jena.mpg.de/index.php/BTM/Home Biospheric Theory and Modelling Group]}}. לטענתו פטרון משבר האקלים באמצעות אנרגיית רוח יכול להוביל להשלכות קשות בדומה לה כפלת כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. לעומת זאת ניצול אנרגיית השמש משאמר הרבה מקום להגדלת כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות: כ-3 0 PW מתוך 175 שאנו מקבלים מהשמש. זאת בהשוואה ל-0.3 מביומסה ו-0.1 מהרוח{{הערה|Axel KleidonEmail authorLee MillerFabian Gans [https://link.springer.com/chapter/10.1007/128_2015_637 Physical Limits of Solar Energy Conversion in the Earth System] 24.05.2015, Springer Nature}}{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}. 

מחקר אחד מצא שהפנלים הסולאריים מקררים את הקרקע במקום בו הם נמצאים ומחממות במקומות קליטת החשמל. הדבר יכול להשפיע במידה מסוימת על האקלים{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015  The weather channel }}.

יש לציין, שכאשר בדקו את הטמפרטורות בפועל באזור תחנות כוח סולאריות, גילו אפקט הפוך ממה שציפו: הטמפרטורה היתה גבוהה ב-3-4 מעלות מהסביבה אפילו יותר מאשר באזורים בנויים. אם זאת שטח אי חום סולארי זה היה קטן: במרחק של מעבר ל-35 מטר הוא כבר לא נמדד. האפקט נוצר בגלל מספר סיבות הקשורות לשינויים באלבדו, הבדלים בקליטת גלי אור שונים והעדר צמחייה באזור תחנת הכוח הסולארית בהשוואה לשטחים ליד. החוקרים ממליצים לחשב מה יכולה להיות השפעתו של האפקט על ההתחממות העולמית ולהשוות אותו עם אפקט גזי החממה הנחסכים על ידי הפאנלים הסולאריים{{הערה|Greg A. Barron-Gafford, Rebecca L. Minor, Nathan A. Allen, Alex D. Cronin, Adria E. Brooks & Mitchell A. Pavao-Zuckerman. [https://www.nature.com/articles/srep35070#what-are-the-human-implications-of-a-pvhi-and-how-might-we-mitigate-these-effects The Photovoltaic Heat Island Effect: Larger solar power plants increase local temperatures] 13 לאוקטובר 2016, Springer Nature}}{{הערה|Graham Binder, University of Maryland [https://phys.org/news/2016-11-solar-island-effect-large-scale-power.html Researchers discover solar heat island effect caused by large-scale solar power plants] 7 לנובמבר 2016, Phys.org}}. בשנת 2017 חוקרים ניסו לחשב את ההשפעה: הם גילו שיש פוטנציאל התחממות מסוים, שאפשר לצמצם, עם משתמשים בפנלים בעלי אפקטיביות אנרגטית גבוהה במקומות הנכונים{{הערה|Brian R.BurgPatrickRuchStephanParedesBrunoMichel [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0038092X17301615#b0070 Effects of radiative forcing of building integrated photovoltaic systems in different urban climates] 28 למרץ 2017, Elsevier Ltd}}.
 
'''קרינה'''

כמו כל מכשיר חשמלי פנלים סולאריים ותחנות רוח חשמליות פולטים קרינה. לכן המשרד להגנת הסביבה מחייב התקנת פנלים על גגות בתקן קרינה.

'''תפישת שטחים פתוחים'''

רלוונטי בעיקר אנרגיית רוח ואנרגיית שמש מתחנות כוח ולא על גגות. זו הסיבה לכך שחלק מהארגונים הסביבתיים בישראל בישראל מתנגדים לתחנות כוח סולאריות.

'''פגיעה בציפורים ועטלפים'''

רלוונטי לתחנות רוח חשמליות. טורבינות רוח הורגות כ-5 73,000 ציפורים וכ 888,000 עטלפים בשנה בארצות הברית{{הערה|K. Shawn Smallwood [https://www.researchgate.net/publication/264777021_Comparing_Bird_and_Bat_Fatality-Rate_Estimates_Among_North_American_Wind-Energy_Projects Comparing Bird and Bat Fatality-Rate Estimates Among North American Wind-Energy Projects] מרץ 2013, ResearchGate}}. 8-57 מיליון ציפורים נהרגות בגלל עמודי חשמל, חוטי חשמל ושאר התשתיות הקשורות לתחנות רוח חשמליות בארצות הברית{{הערה|Michael Hutchins [https://abcbirds.org/wind-energy-threatens-birds/#18 Wind Energy And Birds FAQ — Part 1: Understanding The Threats] 8 לאפריל 2017,  American Bird Conservancy}}. זה בתורו משבש את המערכת האקולוגית מסביב כי הציפורים והעטלפים האלה מתפקדים כטורפים במערכות האלה וכאשר הם נעלמים זה משפיע עליהן{{הערה|Annie Sneed [https://www.scientificamerican.com/article/wind-turbines-can-act-like-apex-predators1/ Wind Turbines Can Act Like Apex Predators] 14 לנובמבר 2018, SCIENTIFIC AMERICAN}} . זו הסיבה לכך שחלק מארגוני הסביבה בישראל מתנגדים לתחנות רוח חשמליות בגולן.

'''השפעות נוספות'''

טורבינות הרוח גורמים לרעש ורעידות. כמו כן המתקנים האלה לטענת תושבים רבים גורמים לפגיעה נופית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Renewable_energy_debate Renewable energy debate]}}.

=== התייעלות אנרגטית ===
{{הפניה לערך מורחב|חסכון אנרגטי}}
[[חסכון אנרגטי]] הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, הפחתת נסיעות ב[[מכוניות]] ושימוש גדול יותר ב[[תחבורה בת קיימא]], שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד.  אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-[[זיהום אור]].
=== צמצום פליטות מתחבורה ===
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בת קיימא}}
למרות שגם את הנושא הזה אפשר להכליל בהתייעלות אנרגטית, בדרך כלל מתייחסים אליו כנושא נפרד. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] תחבורה אחראית על 14% מפליטות [[גזי החממה]]. יש הבדל בין ההשפעות על האקלים של כלי תחבורה שונים. אם לדרג את כלי התחבורה הנפוצים מהיותר אקולוגי ועד לפחות אקולוגי, זה יראה כך: 

1.[[הליכה]].

2. [[אופניים|רכיבה על אופניים]].

3. [[רכבת בישראל|רכבת ]].

4. אוטובוס.

5. מונית.

6. [[מכונית]].

7. אוניה ממונעת.

8. מטוס.

תחבורה שמיטיבה עם האקלים נקראת [[תחבורה בת קיימא]]. מעבר לתחבורה כזאת יכול להעשות בסלילת [[נתיב תחבורה ציבורית|נתיבי תחבורה ציבורית]], [[שבילי אופניים]], [[עירוב שימושי קרקע|קרוב מקומות עבודה, לימודים, בילוי, למקומות המגורים]] ועוד.

את פליטות [[גזי החממה]] הישירות מכלי התחבורה שונים ניתן לראות בטבלה הבאה:

{| class="wikitable"
|-
! כלי התחבורה !! מספר הנוסעים הממוצע !! פליטת פחמן דו חמצני בגרמים, לקילומטר אחד של נסיעה, לנוסע.
|-
| הליכה || 1 || 0
|-
| אופניים || 1 || 0
|-
| אופניים חשמליים שדורשים פידול ||   || 9
|-
| רכבת || 156 || 14
|-
| אוטובוס || 12.7 || 68
|-
| אופנוע || 1.2 || 72
|-
| מכונית קטנה || 1.5 || 104
|-
| מכונית גדולה || 1.5 || 158
|-
| אוניות ממונעות לשיט פנים יבשתי(נהרות, אגמים, תעלות אבל לא בים הפתוח) ||  ||245
|-
| מטוס || 88 || 285
|}

כאשר מדברים על מעבר לתחבורה בת קיימא חשוב לשים לב למספר נקודות:

'''1.''' נוסף על הפליטות הישירות, יש עוד את הפליטות במהלך הייצור, ההגעה אל הלקוח, ההגעה מהלקוח למזבלה, לאתר הגריסה והמחזור, הפליטות מתהליך ההתפרקות הגריסה והמחזור, השפעות עקיפות כמו הפחתת קליטת פחמן דו חמצני בגלל כריתת צמחייה לחניות וכבישים, ההשפעות מפליטת חום ישירה מהמנועים ומכיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט למען חניות וכבישים. 

לדוגמה אוטובוס נחשב ככלי רכב ידידותי יותר לאקלים ממכונית למרות שהוא פולט יותר פחמן דו חמצני במהלך הנסיעה. זאת כי הוא יכול להכיל 50 נוסעים והוא פולט פחות מ-50 מכוניות. נוסף על כך כדי לייצר, לשנע אותו, למחזר וכדומה, צריך פחות אנרגיה מאשר כדי לעשות את זה עם 50 מכוניות. נוסף על כך הוא לוקח פחות מקום לחניות מאשר 50 מכוניות, לוקח פחות מקום על הכביש מה שאומר שיהיו פחות פקקים ולא יצטרכו לסלול כביש עוקף ולכרות יער בשביל לסלול אותו. בגלל שהוא תופס פחות מקום לחניות והחניות לא נמצאות ליד הבתים אפשר לבנות בתים גבוהים ובבתים כאלה אפשר לאכלס יותר אנשים על פחות שטח ואז שוב לא צריך לכרות יערות כדי לבנות שכונות חדשות. אם כולם נוסעים ברכב פרטי קשה לבנות בתים גבהים עם הרבה אנשים כי הם צריכים חניה ענקית, ואם בכל זאת בונים צריך שיהיה מרחק רב בין הבתים מה ששוב גורם לתפיסת יותר שטח על חשבון היערות, השטחים הפתוחים. אם בונים חניות תת קרקעיות גם זה יכול לפגוע בצמחייה, במי התהום{{הערה|מנהל התכנון - משרד הפנים [http://www.iplan.gov.il/Mechozi/telaviv/SiteAssets/Pages/telaviv/Police_documents/policeDocument2.pdf מדריך הנחיות לתכנון חנייה מתחת לשטחים ציבוריים עירוניים] נובמבר 2012}}. 

כמו כן, כאשר בגלל הפקקים בונים פחות צפוף כלי הרכב צריכים לעבור מרחק גדול יותר ואז הם פולטים יותר.

'''2.''' התועלת של אמצעי תחבורה ציבורית גדלה ככל שיש יותר אנשים בכלי התחבורה. אם נכפיל את הפליטה לנוסע בכמות הנוסעים בטבלה לעיל נגיע לפליטה הכוללת של כלי רכב אחד מסוג מסוים - לדוגמה אוטובוס או מכונית. אוטובוס ממוצע פולט 880 גרם לקילומטר ומכונית קטנה 156. מכונית גדולה פולטת 237 גרם אבל בהן משתמשים פחות. במכונית ממוצעת נוסעים 1.5 בני אדם. זה אומר שכאשר באוטובוס נוסעים פחות מ-7-8 בני אדם הפליטה לנפש תהיה גבוהה יותר מזו של מכונית. אם נוסעים בו 7-8 בני אדם - כמו מכונית. אם נוסעים בו 16 אנשים - פי 2 פחות ממכונית ואם 32 איש, אז פי 4 פחות ממכונית. אוטובוס בתפוסה מלאה, כלומר עם 50 בני אדם - בערך פי 6 פחות ממכונית. בשביל הרכבת ההפרש יכול להיות עוד יותר גדול. כאשר ברכבת נוסעים 156 איש הפליטה לנפש קטנה פי 7 מזו של מכונית קטנה - 14 גרם לעומת 104 גרם. לפי ההצהרות של שר התחבורה, ברכבת המהירה תל אביב ירושלים יוכלו להיכנס עד 1,000 איש. ברכבת כזו הפליטה לנפש יכולה להיות קטנה פי 50 מפליטה של מכונית - 2 גרם לעומת 104 גרם. 

'''3.''' כדי שהמעבר לתחבורה ציבורית יביא תועלת צריך שאנשים [[הליכה|ילכו]] או [[אופניים|יסעו על אופניים]] מרחק מסוים. אפילו שימוש ברכב שיתופי או במונית ספיישל, במקום במכונית פרטית דורש שחלק מהזמן אנשים ילכו ברגל, אחרת כמות המכוניות הנדרשות והנסועה תהיה כזאת שהפליטות לא יהיו שונות מכלי רכב פרטיים. במונית שרות ההבדל מתגבר. מוניות כאלה עוצרות בכל נקודה במהלך מסלול מסוים, אבל לא סוטות ממנו, כי יש בהם הרבה אנשים והגיעה ליעד של כל אחד תגרום להערכת זמן נסיעה עצום ולהרבה פליטות בהתחשב בכך שזה כלי רכב גדול. אוטובוס חייב לעצור רק בתחנות, כי אם הוא יגיע לבית של כל אחד הוא לא יסיים את הנסיעה עד סוף היום. ובשביל רכבת זה עוד יותר נכון. 

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הכמויות הבאות של פעילות גופנית לפי גיל{{הערה|שם=who-fact|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs385/en/ Physical activity- fact Sheet], ארגון הבריאות העולמי}}:

* '''ילדים בגיל 5-17''': כדאי לבצע 60 דקות פעילות גופנית נמרצת בכל יום. פעילות גופנית רבה יותר מספקת יתרונות בריאותיים נוספים. כדי לבצע פעילות לחיזוק השלד והעצמות לפחות 3 פעמים בשבוע. 
* '''מבוגרים בגילאים 18-64''': כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת במשך השבוע או שילוב דומה של פעילות נמרצת ומתונה. לשם קבלת יתרונות בריאותיים נוספים מומלץ למבוגרים לבצע 300 דקות של פעילות גופנית במשך השבוע. פעילות לחיזוק השלד והעצמות הכוללת קבוצות שרירים ראשיות כדאי לבצע במשך 2 ימים בשבוע או יותר. 
* '''מבוגרים בגיל 65 ומעלה''': כדאי לקיים לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה במשך השבוע, או לפחות 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת. יש יתרון בריאותי נוסף בקיום של פעילות גופנית במשך 300 דקות בשבוע. לאנשים עם בעיות בניידות מומלץ. לבצע פעילות גופנית כדי לשפר את שיווי המשקל ולמנוע נפילות 3 פעמים בשבוע או יותר, ביצוע פעילות לחיזוק השרירים כדאי לבצע לפחות 2 ימים בשבוע או יותר. 
[[תמונה:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|thumb|400px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה]]]
מהירות ההליכה הממוצעת היא 5 קילומטר בשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Walking Walking]}}. זה אומר שכדי לבצע פעילות גופנית מתונה במשך 150 דקות בשבוע, 22 דקות ביום, '''אדם כדי לשמור על בריאותו, צריך לעבור בערך 2 קילומטר ביום.'''

אם אדם יעבור 500 מטר בין הבית לתחנה ומרחק דומה בין התחנה למקום העבודה ב-2 הכיוונים, הוא יעבור את המרחק הזה וזה יעזור להפחית פליטות מתחבורה כי ידרשו פחות הקווים, הם יהיו פחות מפותלים ויהיו בהם פחות תחנות. פחות קווים אומר יותר פחות אוטובוסים ומה שאומר יותר אנשים באוטובוס ופחות פליטות לנפש. פחות אוטובוסים אומר פחות פקקים מה שיחד עם קווים פחות מפותלים ופחות תחנות אומר מהירות נסיעה גדולה יותר. פחות תחנות אומר שהאוטובוס יצטרך פחות פעמים להאט ושוב לצבור מהירות מה שאומר פחות פליטות גזי חממה. יש לציין שככל שכלי התחבורה הציבורית חסכוני יותר בפליטות הוא מכיל יותר נוסעים כי הפליטה לנפש קטנה. לדוגמה רכבת חסכונית יותר מאוטובוס, אפילו רכבת קלה. אבל ככל שכלי התחבורה מכיל יותר בני אדם כך האפקט הזה משמעותי יותר כלומר אנשים צרכים לעבור יותר ברגל כדי שמערך התחבורה יעבוד.

זה אומר שכדי שהמעבר לתחבורה ציבורית יביא לתוצאות חיוביות צריך לבנות תשתיות להליכה ורכיבה על אופניים: מדרכות, [[שבילי אופניים]], הצללה באמצעות [[טבע עירוני]], חניוני אופניים. בישראל במקרים רבים תחנת הרכבת נמצאת מחוץ לעיר וקשה להגיע אליה ברגל או באופניים. אם האדם ישתמש ברכב פרטי גם כדי להגיע מהבית לתחנה וגם כדי להגיע מהתחנה לעבודה זה עלול אפילו להגדיל את כמות המכוניות כי הוא יצטרך לפחות 2 מכוניות. בישראל מארגנים קווים רציפים - קווי אוטובוס מיוחדים שזמן ההגעה שלהם מותאם לזמן הגעת הרכבת. זה יותר טוב, אבל הוספת קווים חדשים יכולה להביא להוספת פליטות. עדיף להפוך לנתיבי תחבורה ציבורית קווי אוטובוסים קיימים המגיעים לרכבת ועוד יותר טוב לדאוג לכך שאנשים יוכלו להגיע לתחנה ברגל או באופניים.

=== שמירה על יערות וייעור מחדש ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בירוא יערות]], [[יער]]}}
[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.

מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

שנת 2017 הייתה השנה הראשונה בה לא הייתה הסתרה משמעותית בממדי השרפות ברוסיה, מה שנותן תקווה שב 2018 השרפות יפחתו{{הערה|אירינה קוזלובסקיח [http://www.greenpeace.org/russia/ru/news/blogs/green-planet/blog/60822/ Лесные пожары перестали скрывать из отчётов] 04.12.2017, גרינפיס רוסיה}}.

בפברואר 2018 ברוסיה לראשונה התקבל חוק לפיו פקידים שיסתירו נתונים על שרפות יקבלו קנס{{הערה|אירינה קוזלובסקיך [http://www.greenpeace.org/russia/ru/news/blogs/green-planet/blog/61185/ Чиновникам придётся платить за ложь о лесных пожарах] 28.02.2018, גרינפיס רוסיה}}

בתחילת שנת 2018 סין החליטה להגדיל את שטח היערות בתוכה מ-21.7% משטחה ל-26% משטחה עד 2035. התוספת נראית קטנה, אבל בהתחשב בכך שלסין יש שטח גדול, היא לא קטנה בכלל: זו תוספת של יותר מ-410,000 קילומטר רבוע. רק בשנת 2018 סין מתכוונת לשתול כ-6 7,000 אלף קילומטר רבוע, שטח בגודל של אירלנד, יותר מפי 3 מהשטח של ישראל{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/china-reforestation-project-2524893906.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1515797634 China to Plant New Forests the Size of Ireland This Year]12.01.2018, Ecowatch}}.

בשנים 2013-2018 סין שתלה יערות על שטח של כ-3 38,000 קילומטרים רבועים{{הערה|Melissa Breyer [https://www.treehugger.com/environmental-policy/china-planting-163-million-acres-forest-year.html China is planting 16.3 million acres of forest this year]11.01.2018, Treehugger}}.

בשנת 2018 אסרה נורווגיה על שימוש בביו-דלק משמן דקלים בגלל שזה עוד יותר גרוע לאקלים מאשר דלקים פוסיליים (ייתכן אפילו פי כמה יותר גרוע). לטענת ארגוני הסביבה זהו ניצחון חשוב [[יער|ליערות]] ולאקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/norway-bans-palm-oil-2622712445.html Norway to Ban Deforestation-Linked Palm Oil Biofuels in Historic Vote] 7 לדצמר 2018, Ecowatch}}.

=== חקלאות ===
[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא [[חקלאות בת קיימא]]. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}}  {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,
 Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,
policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:
Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}} 

דוגמה לתכנית שאפתנית לפתרון הבעיה הוצגה בשנת 2017 על ידי ארגון גרינפיס בגרמניה. התכנית מדברת על מעבר ל[[חקלאות בת קיימא|מערכת מזון אקולוגית]] בגרמניה עד 2050. התכנית כוללת 4 היבטים: מעבר לחקלאות עם פחות קוטלי עשבים וחרקים, מעבר לחקלאות מקומית, צמצום בזבוז מזון ב-50% והפחתת צריכת בשר ב-50%. תכנית זו מהווה שינוי גישה מסוים. במקום הגישה הקפיטליסטית של סחר בין לאומי-ייצור עצמי. פחות מזון יבוזבז-פחות מזון ייוצר. ובנוסף צמצום ביצור הבשר ורכיבים שונים של חקלאות תעשייתית, מה ששונה מהגישות הקפיטליסטיות והמרקסיסטיות של "כמה שיותר מוצרים לנפש". בגלל שגרמניה היא אחת מהכלכלות הגדולות בעולם, ומזון מהווה חלק נכבד מהתל"ג השינוי יהיה משמעותי אם התכנית תתקבל{{הערה|Dirk Zimmermann [http://www.greenpeace.org/international/en/news/Blogs/makingwaves/ariculture-revolution-germany-berlin/blog/58577/ Agricultural revolution in Germany: we want it and we can do it] Greenpeace Internationa 25.01.2017}}.

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
[[תמונה:Bikecultureincopenhagen.jpg|left|thumb|350px|[[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] בקופנהגן עוצרים ברמזור אופניים. אופניים מהווים את אחת השיטות להפחתת פליטות גזי החממה מתחבורה.]]
=== שמירה על קולטי פחמן ואוגרי פחמן באוקיינוסים ===
קולטי הפחמן הדו חמצני הביולוגיים באוקיינוס הם אצות זעירות הנקראות פיטופלנקטון. הם משתמשים בפחמן כדי לבנות את הגוף שלהם ולפלוט חמצן בתהליך הפוטוסינתזה.

=== צמצום שימוש בגזים פלואורינטיים ===
בכנס לפיתוח בר קיימא בריו דה ג'נירו הכריזו המדינות על רצון להוציא כלל מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים(hydrofluorocarbons). ארצות הברית ומיקרונזיה החליטו להוציא מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים עד 2030. האיחוד האירופי הציב לעצמו מטרה של הפחתת פליטות הגזים הפלואורינטיים ב-72%-73% עד 2030 וב-70%-78% עד 2050{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Fluorinated_gases Fluorinated gases]}}. בישראל פרסם המשרד להגנת הסביבה מספר עלוני מידע לגבי צמצום השימוש בגזים אלה. ראו מספר קבצים בתחתית הדף [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/GHGandEnergyEfficency/Pages/default.aspx התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה].

== אסטרטגיות התאמה לשינויי האקלים (אדפטציה) ==
מניחות כי בכל מקרה לפחות חלק מההיבטים של התחממות עולמית הם כבר כאן וכי יש להתמודד איתם במקביל להקטנת הסיכוי להתחממות נוספות. צעדים אלה מתרכזים בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של [[בטחון מזון]].

=== אספקת מזון ומים למדינות נפגעות ===
אחת מהשיטות להסתגלות לשינויי אקלים. ישנם ארגונים שונים העוסקים בנושא זה. ישראל, לדוגמה, מייצאת טכנולוגיות שונות לשימור מים למדינות נפגעות: השקייה בטפטפות, מחזור שפכים, חממות, טיהור מים ביולוגי, מניעת דליפות צנרת. שיטה יותר שנויה במחלוקת היא ההתפלה{{הערה|אלעד פרנקל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5013580,00.html כך הפכה ישראל למעצמת מים] 8 בספטמבר, 2018}}.

=== קליטת פליטי אקלים ===
מבחינה טכנית אפשר לפתור את בעיית פליטי האקלים, אבל לשם כך צריך את המרכיבים הבאים:

1. הפחתת פליטות

2. חלוקת משאבים צודקת בין המדינות העניות לעשירות(קודם כל מזון ומים)

3. חלוקת משאבים צודקת בתוך המדינות העניות(בדרך כלל במדינות האלה יש חלק קטן לו יש עודף גדול ורוב החי בעוני.

4. שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות.

5. הפסקת סכסוכים ומלחמות.

6. עזרה לאלה שכבר נעקרו.

אפילו עם מרכיב אחד יחסר כנראה שהבעיה לא תוכל להיפתר.

ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את הבעיות שגרמו לזרם הפליטים: שינויי אקלים, מדבור מלחמות. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת עזרה לפליטים ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות{{הערה|1=דליה קאלינין [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EIGKE ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית] פורבס, 10.1.2017}} {{הערה|Catherine Cheney [https://www.devex.com/news/german-foreign-aid-is-at-a-record-high-and-rising-here-is-how-it-works-89366 German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works.] devex, 02/02/2017}}

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסטה, וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר. 

התוצאה עלולה להיות לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות וגלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה זו עלולה ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובבטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי(בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה ארצות הברית וקנדה) וימשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.

הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהם את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה תהיה פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים ואחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

=== הגנה מפני עליית פני הים ===

בהתחלה ניסו להקים חומות כדי לעצור את עליית פני הים. הסתבר שהחומות יכולות לגרום להריסת החוף ושהים יכול לחפור מתחת לחומות. לכן היום מנסים לעשות את זה בדרכים טבעיות יותר כמו שתילת מנגרובים{{הערה|אוניברסיטת סאוטהמפטון באנגליה [http://www.southampton.ac.uk/news/2015/07/mangroves-help-protect-against-sea-level-rise.page Mangroves help protect against sea level rise] 23.07.2015}}
==== עזרה כספית ====
העזרה הכספית למדינות הנפגעות משינויי אקלים, לפי התכניות של ארגון האומות המאוחדות אמורות להיות מועברות קודם כל דרך[[קרן האקלים הירוק]], קרן שנועדה במיוחד למטרות אלה. עד עכשיו הקרן כבר ארגנה לא מעט פרויקטים שונים. המטרה היא שהקרן תוכל לספק למטרות אלה 100 מיליארד דולר כל שנה החל מ-2020. נכון להיום (2017) 43 מדינות התחייבו להעביר לקופה שלה 10.3 מיליארד דולר{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Green_Climate_Fund Green Climate Fund]}}{{הערה|קרן האקלים הירוק [http://www.greenclimate.fund/home GREEN CLIMATE FUND]}}.
=== חקלאות ===
ישנן דרכים רבות בהן החקלאות יכולה להסתגל לשינויי האקלים. בין הנפוצות ביותר גידול זנים פחות רגישים לבצורת לגלי חום וקור, השקייה בדרכים חסכוניות יותר. אחת הדרכים היא לעצור את המדבור הקשור ל[[שחיקת קרקעות]]. אחת השיטות שיכולות לעזור בכך היא להשאיר את עשב הבר במטעים במקום להשמיד אותו. השיטה הזו הופכת ליותר ויותר מקובלת בישראל. מעניין שזה נותן למטע מראה כה יפה, שזוגות מצטלמים במטעים כאלה לתמונת חתונה{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

=== שמירה על טבע עירוני והרחבתו ===
חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד. 

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.
[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|right|thumb|400px|טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני הוא אחד האמצעים להסתגלות לשינויי אקלים]]
לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל-45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר- ב-63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

לפרטים נוספים ראו -
{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}

=== מאבק באירועים אקלימים שונים (שריפות, הוריקנים, הצפות וכו') ===
שינויי האקלים גורמים להתגברות כל מיני אירועי מזג אוויר קיצוני. כאשר אירוע כזה פוגע במדינה בדרך כלל מדינות אחרות נחלצות לעזרתה. כך לדוגמה כאשר היו שרפות בישראל בנובמבר 2016 הרבה מדינות עזרו לכבות את השרפות, כולל הרשות הפלסטינית וארצות הברית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016) גל השריפות בישראל (2016)]}}. כאשר ההוריקנים הכו בארצות הברית בסתיו 2017 מדינות רבות עזרו לטפל בבעיה, כולל מקסיקו וישראל{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Hurricane_Harvey Hurricane Harvey]}}{{הערה|עדו בן פורת [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/355352 הוריקן ''אירמה'': כל היהודים אותרו] 14.09.2017 ערוץ 7}}.
== הנדסת אקלים ==
=== קליטת ואכסון פחמן ===
=== בקרת קרינת השמש ===
== הסכם פריז ==
{{הפניה לערך מורחב|הסכם פריז}}
{{זיהום אוויר}}
[[הסכם פריז]] הוא הסכם כלל עולמי למאבק בהרס האקלים אשר נחתם בדצמבר 2015. מטרת ההסכם היא להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-2 מעלות מעבר לרמה הקדם-תעשייתית ורצוי ל-1.5 מעלות. הפחתת הפליטות אמורה להתבצע באמצעות התחייבויות להפחתת פליטות של המדינות החתומות עליו. ההתחייבויות עליהן חתמו המדינות עד יוני 2016 מספיקות רק כדי להגביל את ההתחממות ל-2.6-3.1 מעלות{{הערה|Joeri Rogelj, Michel den Elzen, Niklas Höhne, Taryn Fransen, Hanna Fekete,	Harald Winkler, Roberto Schaeffer, Fu Sha, Keywan Riahi & Malte Meinshausen [http://www.nature.com/nature/journal/v534/n7609/abs/nature18307.html Paris Agreement climate proposals need a boost to keep warming well below 2 °C] 05.07.2016 Nature}} ולכן יש בהסכם מנגנון לפיו כל 5 שנים ההסכם צריך לעבור בדיקה מחדש וההתחייבויות צריכות להפוך לגבוהות יותר{{הערה|אגף האקלים של האו"ם [http://unfccc.int/resource/docs/2015/cop21/eng/l09r01.pdf ADOPTION OF THE PARIS AGREEMENT] 12.12.2015}}. 

נכון לדצמבר 2016 על ההסכם חתמו 133 מדינות האחראיות על 81.90% מהפליטות{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Paris_Agreement#Parties_and_signatories Parties and signatories]}}

יש לציין שכבר עכשיו יש מדינות שהעלו את היעדים שלהן מעבר למה שהבטיחו בהסכם פריז, כמו הודו{{הערה|Michael Safi [https://www.theguardian.com/world/2016/dec/21/india-renewable-energy-paris-climate-summit-target India plans nearly 60% of electricity capacity from non-fossil fuels by 2027] גארדיאן, 22.12.2016}} ושוודיה{{הערה|Chloe Farand [http://www.independent.co.uk/news/science/sweden-pledges-greenhouse-gas-emissions-zero-2045-paris-agreement-a7561111.html Sweden pledges to cut all greenhouse gas emissions by 2045] פברואר 2017 The independent}}

ניתן לומר שההסכם מהווה סוג של מעבר לכלכלה מאורגנת, לפחות באיזו שהיא מידה, כי מכתיב באיזה אופן יש לייצר את המוצרים ובמידה מסוימת גם כמה (כי מתעסק גם בהתייעלות אנרגטית, חקלאות וכדומה). בנוסף ההסכם דורש שיתוף פעולה בין-לאומי כלל-עולמי. עד כדי כך שמדינות רבות הכניסו לתוך ההתחייבויות שלהן להפחתת פליטות התחייבות ליעד גבוה הרבה יותר אם יתקיימו תנאים שונים הקשורים לכלכלה מאורגנת ושיתוף פעולה בין-לאומי. לדוגמה מקסיקו הבטיחה להעלות את היעד שלה מ-25% ל-40% הפחתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל אם "יקבע מחיר קבוע לפחמן ברמה הבין לאומית, יקבע גבול לשימוש בפחמן, יהיה שיתוף פעולה ברמה הטכנולוגית, גישה למשאבים פיננסיים והעברת טכנולוגיות בעלות נמוכה הכל במימד התואם את בעיית שינוי האקלים העולמי"{{הערה|ממשלת מקסיקו [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Mexico%20First/MEXICO%20INDC%2003.30.2015.pdf INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION]}} 

אחת הדרכים העיקריות בה אמור להתבצע שיתוף הפעולה הבין לאומי בהסכם פריז היא [[קרן האקלים הירוק]] - קופה בין לאומית אליה צריכים להעביר כספים המדינות שהתחייבו לכך וממנה צריכים לממן את הפחתת הפליטות וההסתגלות לשינויי אקלים {{הערה|קרן האקלים הירוקה [http://www.greenclimate.fund/home עמוד הבית של האתר של קרן האקלים הירוקה]}}.

ביוני 2018 הכריזו 17 מהמדינות הנכללות בארצות הברית שימשיכו למלא את יעדי הסכם פריז. במדינות האלה גרים 40% מהאוכלוסיה של ארצות הברית והתמ"ג שלהם הוא כ-9  טריליון דולר. ב-2017 כאשר טראמפ יצא מההסכם המדינות שלא תמכו בהחלטה הזו, יצרו ארגון הנקרא "ברית האקלים של ארצות הברית" באנגלית  U.S. Climate Alliance., והארגון שם למטרה להמשיך ולמלא את יעדי פריז. המדינות החברות בארגון נכון ליוני 2018 הם: קליפורניה, קולורדו, קונטקטיקוט, דלאוואר, הוואי, מרילנד, מסצ'וסטס, מיננסוטה, ניו ג'רסי, ניו יורק, קרולינה הצפונית, אורגון, פוארטו ריקו, רוד איסלנד, ורמונט, וירג'יניה, ושינגטון{{הערה| Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/paris-agreement-governors-us-climate-alliance-2574246495.html 17 Governors Renew Climate Pledges on Anniversary of Trump's Paris Accord Retreat] 1 ליני 2018, Ecowatch}}.

== המאבק הפוליטי סביב הניסיונות לעצור את שינויי האקלים ==
קיים מאבק פוליטי עז סביב שאלת ההתחממות וסביב שאלת אחריות האדם אליה, בלי קשר לממצאים המדעיים - תחום הנקרא [[הכחשת אקלים]]. כך לדוגמה ממשל בוש ניסה לצאת נגד ה-IPCC ולטעון שאין התחממות או שהתחממות אינה קשורה לבני האדם. בוש גם פנה לאקדמיה האמריקאית למדעים בניסיון לגייס תמיכה לטענתו אך נענה בשלילה. בנוסף הסתיר ממשל בוש ראיות שתומכות בחומרת ההתחממות [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/921/914.html]. נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]] חזר וטען כי התחממות עולמית היא קונספירציה. המחיר הכלכלי והפוליטי הכבד של מעבר לאנרגיות מתחדשות ושל שימור אנרגיה גורם לכך שבנושא ההתחממות קיימים דיבורים רבים אבל מעשים מעטים.

בארצות הברית קבוצת צעירים יחד עם מדען האקלים הנודע [[האנסן]] ניסתה להיאבק בשינויי האקלים באמצעים משפטיים. היא הגישה תביעה נגד ממשלת ארצות הברית על כך שהיא מפקירה אותם כאשר פולטת לעולם כמות כה גדולה של גזי חממה. ב-13 בינואר התקבלה בבית המשפט תשובתו של ממשל אובמה. מכיוון ש[[ברק אובמה]] בכהונתו כנשיא היה אחד התומכים העיקריים במאבק אקטיבי בשינויי אקלים ובכלל נודע כנשיא יחסית סביבתי, בתשובתו הממשל האמריקני לא רק הודע בנכונותם של טיעוני התובעים אלה אף השלים את המידע שלהם: לדוגמה ציין כי הריכוז הפחמן הדו חמצני הוא הגדול ביותר במיליוני השנים האחרונות ולא רק במהלך ההיסטוריה הכתובה, שלפחות 50 שנה אנשים בממשל ידעו על השפעת גזי החממה, שהחלק של ארה"ב בפליטות הוא אף גדול יותר ממה שציינו התובעים, שעליית פני הים מתרחשת מהר יותר ממה שהם ציינו. הוא גם ציין באילו דרכים בדיוק ממנת ממשלת ארה"ב את התעשיות המזהמות{{הערה|1=Our Childrens Trust [http://www.ecowatch.com/feds-respond-climate-lawsuit-2199305559.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=535b461984-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-535b461984-86080785 Feds Respond to Allegations in Historic Lawsuit: Fossil Fuel Emissions Put Humans on 'Dangerous Path'] Our Childrens Trust, 18.01.2017}}.

ב 2018 קבוצת תושבים מ-8  מדינות תבעה את האיחוד האירופי על יעדים נמוכים מידי בהפחתת גזי החממה. האיחוד האירופי רוצה להוריד את הפליטות ב-40% ביחס לשנת 1990 עד 2030 והתובעים טוענים שיש לקבוע יעד גבוה יותר{{הערה|Daniel Boffey [https://www.theguardian.com/environment/2018/may/24/families-take-eu-court-climate-change-emissions We can't see a future': group takes EU to court over climate change] 24.05.2018, The Guardian}}. בעבר בית המשפט בהולנד כבר פסק שעל הולנד לקבוע יעד גבוה יותרכ ממה שהיא קבעה ואפילו קבע מה היעד הדרוש.
== דת ושינויי אקלים ==
{{הפניה לערך מורחב|דת ושינויי אקלים}}
חלק גדול מהאנשים שמנסים לעצור את משבר האקלים עושים זאת על סמך מחקרים מדעיים ואמונה במדע. אולם יש גם אנשים רבים שפועלים בנושא האקלים מתוך אמונה דתית. קיימות תנועות דת, ארגוני דת ואנשי דת, אשר מנסים לפתור את בעיית שינויי האקלים. קיימת הרבה [[דיסאינפורמציה]] בנושא הזה: כך לדוגמה [[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] בארצות הברית טוענים או ששינויי האקלים היא "דת חדשה" ולכן לא הולכים חד עם המדע או ששינויי האקלים הם כפירה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראן או בהשקפות דתיות אחרות. במציאות המדענים ברובם המוחלט מכירים בעיית שינויי אקלים ויש [[קונצנזוס מדעי]] בתחום- אם כי אין קונצנזוס לגבי חומרת הבעיה ולגבי הדרכים לפתרון. הרבה מנהיגים דתיים מצטרפים לקביעה הזו ולקריאה לפעילות. יותר מכך, רוב הארגונים שהסיטו השקעות הרחק מ[[דלק מחצבי]] ([[השקעה ירוקה]])הם ארגוני דת{{הערה|Fossil Free [https://gofossilfree.org/divestment/commitments/ Divestment Commitments]}}.
'''
{| class="wikitable"
|-
! סוג הארגונים/ המוסדות !! החלק שמייצגים הארגונים/המוסדות מהסוג הזה שהסיטו השקעות מדלקים פוסיליים מתוך סך הארגונים שעשו זאת באחוזים
|-
| ארגונים דתיים || 29%
|-
| ארגונים פילנטרופיים || 17%
|-
| ממשלות || 15%
|-
| מוסדות חינוך || 15%
|-
| קרנות פנסיה || 15%
|-
| ארגונים בלתי ממשלתיים || 4%
|-
| ארגונים למטרות רווח || 3%
|-
| ארגוני בריאות || 1%
|-
| מוסדות תרבות || 0%
|-
| אחר || 0%
|-
|}

יש לציין שהאפיפיור פרנציסקוס ציין בנושא זה כי "הדרכים של הדת והמדע נעשות קרובות יותר ויותר היום" והיום יש במרכז הדת הקאתולית בוותיקן אקדמיה מדעית שמפרסמת גם בנושא שינויי האקלים{{הערה|The Pontifical Academy of Sciences [http://www.pas.va/content/accademia/en.html The Home Page of The Pontifical Academy of Sciences ]}}. הוא לא הראשון שמציג רעיונות אלה. לדוגמה, פלוטרכוס שהיה היסטוריון וגם כוהן, כתב פעם (בביוגרפיה של פריקלס) שאלה שחושבים, שהם בגילוי קשר של סיבה ותוצאה באות כלשהוא הוכיחו שאין זה אות, אינם לוקחים בחשבון שבזאת הם שוללים גם אותות אחרים כמו סימנים באמצעות עשן ממדורות או צלצול שאומר מה השעה - בכל המקרים מדובר באות כלשהוא אבל הוא מבוסס על תהליך שיש בו קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, לפי השקפה זו, אם מישהו אחד אומר: "אם תפרו את המצווה, לא להרוס את כדור הארץ - יקרה לכם אסון, והשני אומר: "אם תשחררו יותר גזי חממה - הטמפרטורה של כדור הארץ תעלה וזה יגרום להשלכות סביבתיות" וכדומה, השני מתאר את הקשר של סיבה ותוצאה בתוך האות. 

'''נצרות ושינויי האקלים:'''

נכון לספטמבר 2018 כנראה הכי הרבה מאמצים לעצור את שינויי האקלים נעשים בדת הקתולית. לדבר זה חשיבות גדולה כי הנצרות היא כרגע הדת הפופולרית ביותר והזרם הקתולי הוא הפופולרי ביותר בנצרות: כ-1 .3 מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Christian_denominations_by_number_of_members List of Christian denominations by number of members]}}. האפיפיור פרנציסקוס כבר כמה שנים מהווה את אחד המנהיגים שמתעסקים בנושא כאחד מהנושאים העיקריים של פעילותם הציבורית{{הערה|The Forum on Religion and Ecology at Yale [http://fore.yale.edu/news-related-to-pope-francis-climate-change-and-the-environment NEWS ARTICLES RELATED TO POPE FRANCIS, CLIMATE CHANGE, AND THE ENVIRONMENT]}}. הוא אפילו שלח אנציקליקה שנקראת "לאודטו סי", לכל המנהיגים בדת הקתולית בו הוא קרא להם לפעול כדי לפתור את הבעיה. בין היתר הוא קרה בה לפעול נגד [[מחסור ועודף|ייצור יתר ותרבות הצריכה]]. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה ציטט האפיפיור כסימוכין את החלטותיהם של אסיפות בישופים, רובם ככולם מחצי כדור הארץ הדרומי - כלומר מהמדינות עם מעט כסף{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%90%D7%98%D7%95_%D7%A1%D7%99 לאודאטו סי]}}.

'''יהדות ושינויי האקלים'''
פרופסור פינחס אלפרט, מדען מאמין, ראש החוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א, עומד בראש צומת נאס"א לתצפיות על כדור הארץ בישראל והינו חבר כבוד של האקדמיה העולמית היהודית למדעים, כתב ספר "גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות" המבוסס על מחקריו בהתפתחות מערכות מזג-אוויר, שינויי אקלים, השפעות שימושי קרקע על האקלים, ועוד. הספר מצביע על הדמיון הרב שבין המחשבה הדתית ומחשבת המדע, השותפות הן לפרדוקסים והן לאנלוגיות, ומאיר מזווית מדעית ותורנית סוגיות מסובכות במקורותינו. המאמרים המופיעים בספר זה פורסמו בספרות המדעית העולמית, והוצגו כדרשות בבתי כנסת ובמסגרות אחרות. הספר מיועד הן למומחים בתחום האטמוספירה ובתחום ההיסטוריה של המדע ולסטודניטם הלומדים תחומים אלה, והן למומחים בתחומים הנרחבים של התורה, התלמוד והמדרשים{{הערה|1=פינחס אלפרט [https://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=93535674 גשם ורוח : מטאורולוגיה בראי היהדות] 2008, קותר}}.

אחד הארגונים שעוסקים בחיבור הדת היהודית לשינויי האקלים הוא "המרכז הבין-דתי לפיתוח בר קיימא" שכתב אחד מהפרקים בחוברת: [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.

'''איסלאם ושינויי האקלים'''
{{להשלים}}
'''בודהיזם ושינויי האקלים'''
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
* מאיה פלח, [http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/ מאה פתרונות למשבר האקלים], סוכנות הידיעות [[זווית]], 9.7.2017
* [https://www.weforum.org/agenda/2019/05/a-critical-step-to-reduce-climate-change/ Bill Gates: This is what we need to do to tackle climate change], [[world econoimic forum]], 21 May 2019,
* [[עמית נויפלד]], [http://slow.org.il/2019/08/03/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94/ תנועת ההאטה – להציל את העולם, בלי כוונה], [[תנועת האטה]], 3 באוגוסט, 2019
* [[שני אשכנזי]], [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001303331 עשה זאת בעצמך: עד שהממסד יתעורר, יותר ויותר אזרחים מתגייסים להציל את כדור הארץ], גלובס, 13.10.2019

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}