הצגת המקור של הדף "מניעת עישון"

[[קובץ:Newsies smoking at Skeeter's Branch.jpg|ממוזער|350px|נערים מעשנים בסנט לואיס, מיזורי בשנת 1910. עם השנים גדלה המודעות הציבורית לנזקי העישון אבל [[עישון בקרב בני נוער]] הוא עדיין נוהג נפוץ, בעיקר בניסיון לחקות מבוגרים.]]
'''מניעת עישון''' היא אסטרטגיה ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] שמטרתה להקטין את הסיכוי של התחלת [[עישון טבק]] במיוחד [[עישון בקרב בני נוער]]. רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18, ומסיבה זו עיקר המאמץ בתחום הוא ללמוד על מאמצי [[שיווק מוצרי טבק]] של [[חברות הטבק]], וכן תנאים חברתיים המעודדים התחלת עישון בגיל הילדות או בגיל ההתבגרות, ולנקוט בהגבלות שונות על [[פרסום ושיווק סיגריות]] ובקידום תוכניות הסברה והתערבות לשינוי תרבותי בקרב קהלי יעד, לשם החלשת התנאים החברתיים והנפשיים המעודדים עישון, לעודד מודעות [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|לנזקי העישון]] ולשנות [[נורמות חברתיות]], דעות קדומות ו[[מיתוס|מיתוסים]] המעודדים עישון.  

קיימים מספר הבדלים בין מניעת עישון לבין [[גמילה מעישון]]: רוב מאמצי הגמילה מעישון מתמקדים במבוגרים שכבר מעשנים ואילו מניעת עישון פונה בעיקר לילדים, לנוער ולאנשים צעירים. רוב המאמץ של גמילה מעישון נועד לסייע לאנשים שכבר רוצים להיגמל ומחפשים תמיכה, בעוד שמניעת עישון מנסה לחסום מאמצים של [[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]] [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק מוצרי טבק לילדים ולנערים]], ולהתמודד עם תוצאות היסטוריות (הרגלי צריכה) שנוצרו עקב שיווק כזה. חלק ניכר מהפונים לגמילה מעישון מרגישים את התחלת התסמינים הבריאותיים של עישון ודבר זה מספק מוטיבציה לגמילה. המודעות והתפיסה של מעשנים אלה לגבי [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|הנזקים הבריאותיים של העישון]] הם שונים למדי מאלו של נערים. הסיכון המוגבר לתחלואה ולמוות בגלל עישון משפיעים פחות על נערים, בין היתר בגלל הבדלים קוגניטיביים ורגשיים שיש לנערים - ביניהם מתן כמיהה חזקה יותר לנסות ליצור אווירה אינטימית, רצון חזק יותר להרשים או לרצות חברים, חוסר בטחון עצמי וחוסר וודאות לגבי העתיד, ודגש חזק יותר על תגמולים מיידיים לעומת תכנון ארוך טווח. נערים מושפעים יותר מפרסומות, מחברים קרובים, מרצון להיות מקובלים חברתית או מפעילות שלדעתם תקנה להם תדמית טובה יתר, נערים נוהגים גם לחקות מבוגרים צעירים (קרובים או מפורסמים) בעיקר כאלו שהם בעלי תדמית של מורדים, תדמית סקסית וכו'. 

בכל שנה [[חברות הסיגריות]] מוציאות מיליארדי דולרים כדי לנסות ל[[פרסום ושיווק מוצרי טבק|פרסם ולשווק סיגריות, נרגילות]] ומוצרי טבק לצרכנים חדשים, להפיץ [[דיסאינפורמציה]] הכוללת אווירה אוהדת לעישון, [[הכחשת נזקי העישון]], הסתרת מידע על [[התמכרות לעישון|התמכרות לעישון טבק]] ועל [[מניפולציות בטבק|מניפולציות שבוצעו על טבק]] כדי להגדיל את החשיפה לניקוטין, ובלבול הציבור לגבי התמכרות או צורות צריכה שונות של טבק. מעשנים וותיקים רבים מנסים להיגמל מסיגריות עקב הנזקים הבריאותיים הנכות והמוות וכן העול הכלכלי והתלות הנפשית שיוצרת ההתמכרות העישון. כ-6 מיליון מעשנים מתים מדי שנה ברחבי העולם. מדי שנה מתים כ-8,000 אנשים בגלל עישון בישראל - מתוכם כ-7200 מעשנים ועוד כ-800 אנשים שמתים מ[[עישון פסיבי]]. בתנאים אלה [[חברות הטבק]] חייבות למצוא קהלים חדשים כדי להחליף לקוחות שמתו או נגמלו. מידע שדלף ממסמכי החברות מראה שבמשך שנים רבות החברות התמקדו בשיווק סיגריות ומוצרי טבק לילדים לדוגמה מחקרי שיווק לילדים או פיתוח מותגים המיועדים למשוך ילדים ובני נוער. 

הגיל הממוצע שבו ילדים ובני נוער מתחילים לעשן עומד על גיל 12 וחצי. נתון זה יורד עם השנים. בגיל זה הורים יכולים עוד להשפיע על ההחלטות של ילדים, אך לא תמיד ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה עליהם, אלא דווקא מעגל החברים.{{הערה|שם=avramson|אהוד אברהמסון, [http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-95ad765aa84fe31006.htm איך מונעים מבני נוער לעשן?], mako 30.5.2013}} 

==גורמים המשפיעים על התחלת עישון ==
{{תבנית:עישון}}
מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים. תחילת העישון, או השאיפה מהסיגריה הראשונה, מכונה "First Puff". מחקרים עצמאיים מראים כי כ-60% מבין המעשנים עישנו את הסיגריה הראשונה לפני גיל 13 וכי 90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 20.<ref name="TobaccoExplained"/>  

השלבים הראשונים לעידוד נערים לעשן הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. 

במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה שהיו בגיל 12 בממוצע יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכוי להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>

===גורמים חברתיים המעודדים עישון===
הסביבה החברתית משפיעה על הסיכוי שילדים ונערים יתחילו לעשן, אחים בוגרים או חברים משפיעים יותר על הסיכוי להתחלת עישון לעומת עישון של הורים או מורים. 

;השפעת ההורים והמשפחה על ילדים:
ילדים שהוריהם מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לעישון - מחקר בקנדה גילה שילדים כאלה יתחילו לעשן בשיעור העולה ב-49% על זה של ילדים שהוריהם אינם מעשנים.ילדים קנדים שהאחים או האחיות הבוגרים מהם מעשנים, הם בסיכון הגדול ב-91% לעומת ילדים שאחיהם או אחיותיהם אינם מעשנים.<ref name="oxfordjournals2009"/>

במחקר שערכו בקופת חולים מכבי בישראל נמצא כי מעל ל-40% מהנערים שגרו בבית עם מעשנים, הפכו למעשנים בעצמם. {{הערה| ד"ר יוסף עזורי, [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/06FDFD39-7CEA-4CB9-A780-0338D763C03C/113251/cigarettsnargilas.pdf סיגריות, נרגילות ומה שביניהן], קופת חולים מכבי, מכביתון, ספטמבר 2006.}}

;השפעת מורים:
מורים מעשנים מגדילים את הסיכון לעישון של תלמידיהם - אם חלק מהמורים בבית הספר מעשן הדבר מעלה את הסיכון לעישון הנערים בבית הספר ב-64%. <ref name="oxfordjournals2009"/>

;השפעת חברים:
ההשפעה המשמעותית ביותר על עישון היא חברים. ילדים שאחדים מחבריהם בני-גילם מעשנים הם בסיכון הגבוה ב-229% ביחס לילדים שאף לא אחד מחבריהם מעשן.<ref name="oxfordjournals2009"/>

מחקרים של חברות הסיגריות עצמן חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות לבני נוער. מסמכים של חברות הטבק שפורסמו בשנות ה-90 גילו היבטים רבים בנושא לדוגמה מסמך משנת 1977 טוען כי "אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם". [http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf]

;השפעת עוני על העישון:
באופן כללי יש קשר דו כיווני בין [[עישון ועוני]] - עישון נפוץ יותר בקרב אנשים עניים ולא משכילים, והוא גם גורם להוצאות ולנזקים בריאותיים שתורמים לעוני. 

מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראן כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב [[עוני|עניים]] באותה מדינה.  לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}

ישנן מספר סיבות שילד שגדל במשפחה ענייה הוא בעל סיכוי גבוה יותר להתחיל לעשן:[http://www.tobaccoatlas.org/topic/tobacco-poverty/]
* [[אבטלה]] ו[[גירושין]] ו[[משפחות חד הוריות]] מעלים את המתח במשפחה ומעלים את הסיכוי לפחות תשומת לב לילד. 
* גדילה בסביבה שבה עישון הוא נורמה. יש שכונות עוני שבהן מבוגרים ונערים רבים הם מעשנים. 
* [[מתח נפשי]] עקב עוני ובעיות חברתיות - הן במשפחה והן מתח של הילד או הנער. 
* סיכוי לבידוד חברתי שמגביר עישון. 
* הורים הילד מעשנים ולא בהכרח מבינים את הנזקים הבריאותיים של הסיגריות, או את פוטנציאל ההתמכרות של הסיגריות. יש מקרים שבהם הורים אפילו מעודדים את הילד לעשן לעיתים בצורה לא מודעת - לדוגמה הורה שיכור שנותן לילד שלו לעשן "בצחוק".
* הורים, אחים וחברים מעשנים מגבירים את הסיכוי להתחלת עישון. 
* שכונות לא בטוחות שבהן הילד נחשף למעשנים ברחוב. אם ההורים רוצים למנוע מהילד לעשן הם לא תמיד מסוגלים לעשות זאת. 
* פחות הזדמנויות לבילוי חברתי - נערים משועממים יותר שמתחילים לעשן כי אין מה לעשות

דוגמה בישראל היא שעישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית, והוא נפוץ יותר גם בקרב נערים וילדים ערבים וחרדים. מבין הילדים המעשנים, רוב הילדים הערבים מתחילים לעשן לפני גיל 13. והתחלת עישון הולכת ועולה בקרב נערים ונערות ערבים מאז שנת 2006. 

לעומת זאת עישון נפוץ פחות בקרב נשים עניות לעומת נשים עשירות יותר בגלל שחברות עניות הן בדרך כלל שמרניות יותר, ובהן מעמד האישה הוא נמוך יותר. במצבים אלה העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (למעט חברות עניות שבהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה). עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית יותר שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים גם בקרב עניים.

===גורמים פסיכולוגיים המעודדים עישון===
{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}
[[מתח נפשי]] הוא מנבא מסורתי של עישון בקרב מעשנים מבוגרים ונקשר גם לשימוש ב[[אלכוהול]] וסמים אחרים. הקשר בין מתח לבין התחלת עישון בקרב נערים וילדים הוא פחות ברור. 

מחקר של חוקרים קנדים משנת 1999 מצא כי תנאים להיווצרות מתח נפשי (כמות האירועים בחיים) משפיעה יחד עם גורמים פסיכולוגיים אחרים (כמו מרדנות, חיקוי הורים, יחס לעישון מיד שניה) משפיע על הנטייה של ילדים בכיתה ו' להתחיל לעשן.<ref>John J Koval, Linda L Pederson [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0306460398000379 Stress-coping and other psychosocial risk factors: ☆: a model for smoking in grade 6 students], Addictive Behaviors, Volume 24, Issue 2, March–April 1999, Pages 207–218</ref> 

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת קנברה באוסטרליה משנת 1999 מצא קשר בין לחץ נפשי (במדידה של מכשיר יעודי לנושא) לבין עישון ושימוש באלכוהול וחומרים אחרים בקרב נערים ונערות. הקשרים היו חזקים יותר ביחס לעישון וכן חזקים יותר בקרב בנות. מתח נפשי עקב חובת נוכחות בבית הספר קשור בצורה נרחבת עם שימוש בחומרים שונים בקרב בנים ובנות בהתאם למחקרים קודמים. בנות מושפעות גם ממקורות לחץ אחרים במיוחד מאלו מצד המשפחה. <ref>Byrne, D.G.; Mazanov, J. [http://www.ingentaconnect.com/content/jws/smi/1999/00000015/00000004/art00817 Sources of adolescent stress, smoking and the use of other drugs], Stress and Health, Volume 15, Number 4, October 1999, pp. 215-227(13)</ref>

המחקר מקנדה משנת 2009 שבדק מספר גדול של גורמים על התחלת עישון, מצא כי מתח נפשי העלה את הסיכוי לעישון ב-53%. הערכה עצמית נמוכה תורמת גם היא לעישון במידה משמעותית של 39%. גורמים אחרים משפיעים פחות - ילדים אימפולסיביים הם בעלי סיכוי מוגבר ב-21%, ילדים סקרניים ויצירתיים התרים כל הזמן אחר נושאים שיש בהם חידוש (Novelty) הם בעלי סיכוי עישון מוגבר של 22%. [[דיכאון]] מעלה את הסיכון לעישון רק ב-8%. <ref name="oxfordjournals2009"/>

ילדים המודאגים שהם [[השמנת יתר|שמנים מדי]] נוטים להתחיל לעשן בסיכוי מוגבר של 25%. ייתכן כי הדבר נובע מרצון להרזות, או מלחץ נפשי והערכה עצמית נמוכה יותר. לעומת זאת ילדים שמנים הם בעלי סיכון מופחת של 22% לעשן לעומת ילדים בעלי משקל תקין. ילדים המוטרדים מיחסיהם המעורערים עם הוריהם הם בעלי סיכוי מוגבר לעשן ב-22%.<ref name="oxfordjournals2009"/> 

השתייכות לקבוצות ספורט דווקא מעלה את ההסתברות להתחלת עישון ב-19% -<ref name="oxfordjournals2009"/> ייתכן כי הדבר נובע מחשיפה ליותר ילדים. הסבר אחר הוא כי הלחצים הקיימים בספורט תחרותי, כמו גם סכסוכים עם ההורים תורמים למתח נפשי, להערכה עצמית נמוכה או לרצון למרוד בהורים. 

תלמידים בקנדה בעלי בעיות בלימודים הם בעלי סיכוי מוגבר של 51% להתחיל לעשן לעומת תלמידים מצטיינים. <ref name="oxfordjournals2009"/> ניתן להסביר דבר זה במגוון גדול של דרכים שניתן לסוג אותן ל-3 קטגוריות: גורמי אישיות שתורמים להצלחה בלימודים ותורמים גם לרתיעה מעישון, תועלת חברתית נמוכה יותר מהתחלת עישון או הבנה טובה יותר של נזקי העישון.
* תלמידים טובים הם בעלי מאפייני אישיות שונים ביחס לתלמידים אחרים - דבר שמסייע להם בהצלחה בלימודים וגם מקטין את הסיכוי לעישון - יש להם יכולת גבוהה יותר לדחות סיפוקים (דבר שגם בא לידי ביטוי בלימודים)והם בעלי [[העדפת-הווה]] נמוכה יותר ולכן הם יותר מתחשבים בסיכונים העתידיים ופחות במקובלות חברתית בהווה; הם חכמים יותר (ולכן מצטיינים בלימודים) ולכן הם פחות מושפעים מפרסומות או מטענות לפיהן כדאי לעשן; חשוב להם יותר התחום הלימודי, ולכן דמויות המודל שלהם לחיקוי הם אנשים מלומדים יחסית שאינם מעשנים או שבהקשר החברתי שלהן עישון אינו נחשב להצלחה; לתלמידים אלה יש יכולת טובה יותר להתמודד עם לחץ נפשי (דבר שהם מנצלים גם לצורך הצלחה בלימודים); יש להם [[אינטליגנציה רגשית]] גבוהה יותר; הם באים מבתים שבהם יש אקלים פחות מתוח ודבר זה משפיע הן על הצלחתם בלימודים והן על הפחתת הסיכוי לעשן. 
* תלמידים טובים יפיקו פחות תועלת מהתחלת עישון- יש להם דימוי עצמי טוב (בגלל ההצלחה בלימודים); הסבר אחר הוא שלתלמידים טובים פחות אכפת מקשרים חברתיים עם בני גילם והם יותר מושפעים מהערכת מבוגרים לכן יושפעו פחות מחברים מעשנים; לתלמידים כאלה יש פחות חברים מעשנים, או בגלל שממילא עישון לא יתרום לתדמית חיובית שלהם; יש להם פחות צורך למרוד בהורים או שהם מבינים שמרד על ידי עישון פוגע בהורים אבל הוא כניעה למניפולציה של חברות טבק; 
* תלמידים טובים מעריכים אחרת את הסיכון העתידי מעישון - הם מבינים טוב יותר את הסיכונים הבריאותיים העתידיים או את המניפולציות של חברות הסיגריות. 

===חשיפה לפרסום ויחס למידע על נזקי העישון===
לפי מחקר מקנדה משנת 2009, ילדים שאינם חוששים כלל מאזהרות על גבי חפיסות הסיגריות יתחילו לעשן ב-47% יותר מחבריהם המגלים מעט חשש. ילדים קנדיים בני 12 שנה המושפעים מאוד מפרסומות לסיגריות יתחילו לעשן בסיכוי גבוה ב-280% מאשר חבריהם שאינם נחשפים לפרסומות או שאינם מושפעים מהפרסומות.<ref name="oxfordjournals2009"/>

==שיווק ופרסום של סיגריות ומוצרי טבק לילדים ולנוער==
{{הפניה לערך מורחב|שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער}}
כאמור רוב המעשנים מתחילים לעשן בגיל צעיר לפני שהם בוגרים ואף בתקופה המאוחרת של הילדות. דבר זה מהווה פרדוקס עבור חברות הסיגריות - מבחינה חוקית וחברתית במדינות מערביות אסור לפרסם מוצרי טבק לילדים ולנוער, אבל כדי לשרוד התעשייה חייבת לעשות זאת <ref name="TobaccoExplained"/>  

[[חברות הסיגריות]] נוהגות להגיד שילדים נוער אינם מהווים מטרה לפרסומות וכי הפרסום מיועד רק כדי למשוך מעשנים מסוג אחד של סיגריות לסוג אחר. ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך שמסמכים פנימיים של חברות הטבק מדגימים מציאות אחרת שבה חברות הטבק מכוונים חלק ניכר מהפרסום לילדים ולנוער:<ref name="TobaccoExplained"/> 
* מחקרים של חברות הטבק בדקו ילדים בגיל צעיר מאוד - כולל ילדים בני 5, חלק מהמחקרים אפילו לא הציבו רף מינימלי לגיל. כמו שהצהיר מנהל אחד "אם יש להם שפתיים, אנחנו רוצים אותם". 
* חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן. 
* חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן. 
* חברות טבק ביצעו מחקרים כיצד לבצע מניפולציות על ילדים לפני גיל ההתבגרות ועל נערים כדי לעורר אותם להיות עצבניים או מודאגים כך שיעשנו. החברות בחנו את הגישה, השאיפות ואורחות החיים של צעירים במטרה לנצל היבטים אלה.
* מנהלי שיווק של חברות טבק ניסו להציג סיגריות כחלק מטקסי החניכה לבגרות - תענוג אסור, שבדומה למין הוא אחד מטקסי החניכה לתוך עולם המבוגרים. 
* פרסומות ניסו להפוך סיגריות לסמל למרד, ביטוי-עצמי, ביטחון-עצמי, חופש, זהות מבוגרת, גבריות לבנים ונשיות לנשים. 
* שניים מבין מסעות הפרסום המפורסמים ביותר לעישון - הקאובואי של מרלבורו וג'ו קאמל כיוונו את המאמצים שלהם ישירות לנוער. 
* חברות טבק מפרסמות באירועי ספורט ובמירוצי מכוניות, וערוצי פרסום אלה משמשים דרך להגיע לנוער. 

חברות סיגריות גדולות פרסמו בשנות ה-60 את המוצרים שלהם בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו-The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.<ref> Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142</ref><ref> בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות "וינסטון". [https://www.youtube.com/watch?v=ntrsMAlIQWA]</ref> 

בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref> בישראל נאסר הפרסום רק בשנת 1983, וגם זאת בצורה חלקית - הפרסום בלוחות מודעות, בטלוויזיה ברדיו ובקולנוע אמנם נאסר אבל עדיין קיים פרסום בעיתונות ובשנים האחרונות גם באינטרנט. 

חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המרלבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>

==התמכרות לסיגריות ולמוצרי טבק==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[התמכרות לטבק]], [[מניפולציה בניקוטין]]}}
חברות הטבק שינו במשך השנים את ההרכב של הטבק,  וגרמו לכך ששאיפה עמוקה שלו תהיה קלה יותר ותקטין את השיעול של המשתמש. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין. בנוסף החברות הגדילו עם השנים את תכולת הטבק והוסיפו לסיגריות חומרים נוספים שנועדו להקל על המסירה של תוצרי העישון למרכזי הנאה והתמכרות במוח להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסיגריות. תהליך זה של הגברת גורם ההתמכרות לטבק בשיטות שונות נקרא [[מניפולציה בניקוטין]]. 

אצל חלק מהמעשנים בפעמים הראשונות יש עישון בלי "לקחת לריאות" ויש ככל הנראה מאפיינים שונים אצל מעשנים שונים הגורמים לדפוסי התמכרות שונים. מעשנים שלא לוקחים לריאות עלולים ללקות באשליה לפיה הם יכולים לעשן "חופשי" והם יוכלו להפסיק לעשן מתי שהם רוצים. לפי מומחים להתמכרות לניקוטין בקרב בני נוער זהו מנגנון חשוב בכניסה של הנערים לעולם הטבק. כאשר הם מגלים שהם מכורים זה מאוחר מידי. 

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים וותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[http://www.eurekalert.org/pub_releases/2007-07/uomm-ifj070307.php][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423036,00.html] <ref>Joseph R. DiFranza et al, [http://archpedi.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=570706 Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study], Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704. </ref>

==מיתוסים לגבי עישון בקרב נערים==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הכחשת נזקי העישון]], [[תעשיית הסיגריות]]}}
[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" שפורסמה על ידי [[תעשיית הסיגריות|חברות הסיגריות בארצות הברית]] בצורה נרחבת בשנת 1954. המודעה [[הכחשת נזקי העישון|מכחישה את הקשר]] בין [[סרטן]] לבין [[עישון]] ומסמנת את קו ההסברה של חברות הטבק מאז ועד היום - יצירת בלבול וספקות בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון.]]

[[חברות הסיגריות]] עוסקות מזה מספר עשורים  בהפצה של [[דיסאינפורמציה]] ושקרים לציבור- נושא המכונה [[הכחשת נזקי העישון]]. חלק מהשקרים האלה נחשפו בעקבות מחקרים של גורמי בריאות רבים ברחבי העולם משנות ה-50 ועד היום. העומק של הטעיה, המניפולציות והשפעה של החברות על גופי בריאות נחשפו רק בשנות ה-90 של המאה ה-20. הם הובאו לידיעת הציבור הרחב רק כעשור מאוחר יותר,  בעקבות החרמה של מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הסיגריות, על ידי הרשויות בארצות הברית, במסגרת תביעה משפטית נרחבת נגד החברות מצד הרשויות הפדרליות. 

באופן פומבי חברות הסיגריות הכחישו בעבר, וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין [[סרטן ריאות]]. מהמסמכים התברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור וחשש מתביעות נוספות. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק הם חומר ממכר. אבל ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. <ref name="TobaccoExplained"/> 

חברות הסיגריות מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים הפנימיים של החברות חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/> 

חלק מהנערים מחזיקים בדעות קדומות לגבי עישון, דעות אלה מופצות לעיתים על ידי [[חברות הטבק]]. המסמכים הסודיים של חברות הטבק שנחשפו מראים שטקטיקה מקובלת בקרב חברות הסיגריות במשך מספר עשורים הייתה לזרוע ספק. חברות הסיגריות אינן צריכות לשכנע את הציבור לגמרי באמיתות הטענות על סיגריות, די שהדברים אינם וודאיים מספיק. 

בין המיתוסים על עישון נכללים המיתוסים הבאים:
* '''עישון לא באמת מזיק לבריאות! אני מכיר זקן שמעשן והוא בריא'''. כמעט כל מחוללי התחלואה והתמותה (למעט כלבת) לא גורמים למוות של כל מי שנחשף אליהם. לדוגמה יש חיילים שנלחמו במלחמות והגיעו לגיל מופלג. זה לא אומר שמלחמות לא מזיקות לבריאות החיילים. עישון הוא מוצר קטלני - רק בעשור האחרון מתו בישראל כ-70 אלף איש כתוצאה מעישון  [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4518928,00.html] זו כמות גבוהה בהרבה מכלל ההרוגים במלחמות, פיגועים ו[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים]] גם יחד באותה תקופה, והיא גבוהה ביותר מפי 2 גם לעומת כלל ההרוגים במלחמות ופיגועים מאז קום המדינה. סיגריות דומות לכרטיס הגרלה שמגביר את הסיכוי לחלות. לא כל מי שקונה כרטיס הגרלה גם זוכה, באופן דומה לא כל מי שמעשן בהכרח ימות בגיל צעיר יותר. כאשר מסתכלים על הרבה בני אדם, רואים שבממוצע אנשים מעשנים חיים פחות שנים וסובלים ממחלות שונות בגיל מוקדם יותר. כמחצית מהאנשים שמעשנים באופן קבוע לאורך חייהם נפטרים מסיגריות. רבע מבין המעשנים הקבועים מתים מהעישון לפני גיל הזיקנה. מאות מחקרים שקיימים משנות ה-50 מראים שעישון תורם למחלות רבות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ ועוד. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי מעל 5 מיליון אנשים מתים מעישון בשנה, וכי מכל הפעילויות שאדם יכול לבצע כדי לשפר את בריאותו, הימנעות מעישון או הפסקת עישון היא הפעולה המשמעותית ביותר. מלבד מוות, סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות מאיצות תופעות של הזדקנות ומגבירות את הסיכוי לסוגים שונים של מחלות שפוגעות באיכות החיים. 
* '''סיגריות הן סימן לבגרות''' - רוב המבוגרים אינם מעשנים. סיגריות מצביעות על קושי להתמודד עם [[מתח נפשי]] או לחץ, לא על בגרות.  העובדה שיש פחות ילדים מעשנים (בעיקר בפומבי) ביחס למבוגרים מעידה על כך שמבוגרים מנסים להגן על בריאות ילדיהם ולכן יש כיום טאבו חברתי על עישון ילדים. גם כל התמונות בפרסום ובשיווק של סיגריות מציגות מבוגרים מעשנים וחברות הסיגריות מנסות לעודד דימוי לפיו סיגריות הן סימן לעצמאות או בגרות. כל הדברים האלה עלולים ליצור רושם מוטעה. מבוגרים רבים רואים בעישון סיגריה דרך לא בוגרת להתמודד עם קשיי החיים וסימן לתמימות, או אופי חלש ונוח להשפעה מצד חברים וסביבה מעשנת. 
* '''סיגריות הן דבר סקסי''' - רוב הלא מעשנים נרתעים מפני ריח סיגריות שדבק בבגדים, בשיער ונמצא לפעמים בהבל הפה של מעשן. יש המתארים נשיקה עם מעשן כ"נשיקה עם מאפרה". חברות הטבק השקיעו בעבר כסף רב כדי לעודד תדמית של סיגריות כקשורות במין, בגרות מינית וחיזור רומנטי. כגון בחור שמציע לבחורה סיגריה בסרטי קולנוע וצילומים של כוכבי קולנוע מעשנים. כמו כן היות וחיזור מיני יכול להיות דבר מביך, והיות ועבור מעשנים הימנעות מעישון מעלה את העצבנות, סיגריות מרגיעות את המעשנים בהקשר כזה. יש דרכים בטוחות יותר להתמודד עם [[מתח נפשי]] גם ללא סיוע של גורם חיצוני מסוכן כמו סיגריות. 
* '''נרגילות לא באמת מסוכנות''' - בני נוער רבים מעשנים נרגילות משום שהם מאמינים כי הן פחות מסוכנות. לדוגמה יש בני נוער שמאמינים כי המים בנרגילות מנטרלים את המזהמים. מחקרים מראים כי גם נרגילות הן גורם מסרטן ומסוכן. 
* '''כולם  מעשנים''' - דעה קדומה זו נובעת מכך שהנער מסתכל על בני נוער דומים לו (לדוגמה הנערים בשכונה שלו) ולא על אוכלוסיית כלל הנערים בני גילו. רוב הנערים אינם מעשנים אבל המציאות בסביבה מעשנת עלולה ליצור רושם אחר. יש אוכלוסיות בהן חלק גדול מהמבוגרים מעשנים - גברים ערבים, גברים חרדים וכן בקרב אוכלוסיות עניות. גם דבר זה עלול ליצור רושם מוטעה לפיו "כל המבוגרים מעשנים". דעה קדומה זו היא אחת הסיבות לכך ש[[עישון]] נחשב כיום כ[[מלכודת עוני]] - העניים מעשנים יותר מהעשירים, הדבר תורם לעוני שלהם וכן הדבר מגביר את הסיכוי שגם הדור הבא יהיה מעשן. 
* '''סיגריות הן סימן לעצמאות ולמרד''' - זה דימוי שחברות טבק טיפחו במשך שנים רבות - לדוגמה בתום מלחמת העולם הראשונה חברות סיגריות שכנעו נשים שסיגריות הן סמל של חירות ופמיניזם והשוו אותן ללפיד של סמל החירות. היות ובאותו זמן כמעט כל המעשנים היו גברים, החברות עודדו נשים לעשן כאילו דבר זה ישפר את מעמד האישה. החברות מנסות לעודד את המעשן למרוד בהוריו, אבל בתמורה הוא הופך להיות תלוי בחברות הסיגריות. סיגריות גוררות תלות של המעשן בחומר ממכר כתוצאה משיווק של חברות-ענק. המעשן אינו מורד באמת בחברת המבוגרים אלא מצטרף לתת קבוצה של נערים שמבוגרים בחברות הטבק הצליחו להשפיע עליהם ולהפוך אותם לצרכנים לכל החיים. סיגריות הן ההפך מעצמאות שכן הן יוצרות תלות גופנית נפשית בסיגריות - המעשן מתקשה להיות רגוע ללא הסיוע של הסיגריות. הסיגריות מקשות על המעשן להיות עצמאי מבחינה כלכלית ומגבירות [[עוני]].
* '''סיגריות עוזרות להירגע''' - דעה זו נפוצה בקרב מעשנים בוגרים. אחד ההרגלים המעודדים את הגברת העישון או חזרה לעישון אחרי גמילה הוא לקיחת סיגריות בתקופות של מתח כדי להירגע. מוצרי טבק כמו סיגריות ונרגילות מכילים ניקוטין שהוא חומר ממכר מאוד. הגוף של רוב המעשנים מפתח תלות והתמכרות לניקוטין. אם המעשן נמנע מעישון, אפילו למספר שעות, התלות בניקוטין מייצרת גירוי הולך וגובר בעוצמתו. הגירוי מגביר את העצבנות של המעשן בדומה לגירויים אחרים (כמו צמא, רעב או עייפות) המגבירים את העצבנות של אדם בריא. מובן שעישון סיגריה עבור המעשן הוא פעולה מרגיעה בדומה לכך שלגימה של מים מקטינה את העצבנות של אדם צמא. אבל בעוד שעישון של סיגריה בודדת גורם להקטנת הגירוי, האפקט הכולל של עישון הוא הגברת העצבנות של המעשן שכן בנוסף לגירויים נורמליים כמו רעב, צמא, עייפות, הערה מעליבה או מתח כלכלי הוא חשוף גם לגירוי המתמיד של הצורך בניקוטין. לטעון שסיגריות הן דבר מרגיע זה כמו לטעון שצעיף צמר מגרד שחייבים לענוד כל הזמן מלבד מספר דקות ביום הוא דבר מרגיע. מובן שהסרת הצעיף למשך מספר דקות מרגיעה אבל בתמורה לכך במשך היום כולו לובשים צעיף מגרד - זה לא תורם לרוגע בשום צורה. יש דרכים להתמודד עם הצורך להירגע בתקופת לחץ (כמו לפני מבחן, לפני מפגש רומנטי וכו') ללא צורך בעזרים חיצוניים - הדרכים העיקריות הן בחינה של הרגלי חשיבה (בדומה למסורת של הבודהיזם, וכן שיטות כמו ביופידבק ועוד), פעילות גופנית, תרגילי נשימה ומדיטציה.

==השפעות הימנעות מעישון על הבריאות==
{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של עישון טבק}}
[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|עישון גורר נזקים בריאותיים נרחבים]] הוא גורם לתמותה עקב מחלות לב, [[סרטן]], שבץ, נפחת הריאות ומחלות נוספות וגורם לתחלואה של רקמות ומערכות רבות כולל עור, מערכות הרבייה ועוד. המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, מחשיב הפסקת עישון כפעולה היחידה הבריאה ביותר שמעשנים יכולים לבצע. נכון לשנת 2018 [[עישון בישראל|עישון בישראל]] מקושר למוות בטרם-עת של כ-8000 ישראלים{{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }} - סדר גודל של אחד מכל חמישה מקרי מוות והוא נחשב [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי לאוכלוסייה - יותר מכל גורם סיכון בריאותי בודד אחר. כ-4000 ישראלים נפטרים בכל שנה ממחלות סרטן שמקורן בעישון ו-4000 אחרים נפטרים עקב מחלות אחרות הקשורות בדרך כלל למערכת כלי הדם או הנשימה. מתוך מי שמתנסים בעישון רבים יפתחו [[התמכרות לניקוטין]] ויתקשו להפסיק לעשן - חלקם בתוך מספר ימים וחלקם תוך מספר חודשי עישון. מתוך המעשנים הקבועים כמחצית ימותו כתוצאה מהעישון. 

הימנעות כוללת מעישון, יחד עם פעולות נוספות קשורה להורדה דרסטית של הסיכוי לתחלואה במחלות רבות. השפעה זו חזקה עוד יותר כאשר היא מלווה בצעדים נוספים של [[רפואה מונעת]] ו[[הרגלי בריאות]]. מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 הרגלי בריאות - הימנעות מעישון, [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על [[דיאטה בריאה]] (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים עם כל אחד מ-4 הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות - ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%). <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref> מחקרים לאורך כל החיים מראים השפעה דרמטית עוד יותר של הימענות מעישון, לדוגמה לא-מעשנים הם בעלי סיכון נמוך פי 22 לחלות ב[[סרטן ריאה]] לעומת מעשנים, בעלי סיכון נמוך פי 5 לחלות במחלות לב, סיכון נמוך פי 4 לקבל אירוע מוחי לפני גיל 65 ועוד.

==שיטות למניעת עישון==
===הגבלות פרסום של מוצרי טבק===
היות ולפרסומות ולמאמצי שיווק אחרים יש השפעה משמעותית על [[עישון בקרב בני נוער|עישון של נערים]], יש מאמצים במדינות רבות להפחית את הפרסום לסיגריות ולמוצרי טבק אחרים, כמו גם מגבלות על [[פרסום סמוי]] דרך הצגת סצנות הכוללות עישון. במדינות רבות כיום פרסום של מוצרי טבק בבתי קולנוע, בטלוויזיה וברדיו הוא אסור. בחלק מהמדינות (כולל בישראל) יש איסור על פרסום טבק גם בשלטי חוצות. ובחלק אחר יש גם איסור על פרסום בעיתונות. זאת במסגרת "חוק הגבלת הפרסומת והשיווק למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983" ותיקונים שנעשו בו עם השנים. בישראל מותר לפרסם טבק בעיתונים הפונים למבוגרים וכן אין איסור על טבק דרך האינטרנט. נסיונות לסתום פרצות אלה נערך בשנים 2012-2014 אך הדבר נתקלו בהתנגדות של [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] ו[[קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל|קשרי הון-שלטון]] והן נפלו. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון],  איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

ייתכן כי למרות האיסור על פרסום טבק בקולנוע חברות הטבק מצאו עקיפה לכך על ידי הכללת עישון כחלק מסצנות בסרטי קולנוע, סרטים ואף תוכניות ריאליטי. פרופ' בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון{{הערה|שם=sela2005|פרופ' בן-עמי סלע, [https://www.hayadan.org.il/smoking-movie-stars-250705  ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער], באתר "הידען", 25 ביולי 2005}}.

בשנת 2018 הצעת חוק הפרטית לאיסור פרסום מוצרי טבק עברה בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. ההצעה של של ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) וח"כ יהודה גליק (הליכוד), כוללת צעדים להרחבת איסור הפרסום על מוצרי טבק, כולל [[סיגריות אלקטרוניות]] לכלל סוגי הפרסום למעט עיתונות מודפסת. הדבר אמור למנוע פרסום באינטרנט, ו[[פרסום סמוי]]. ביחס לעיתונות המודפסת, נקבע כי כנגד כל מודעת פרסום של חברת טבק, החברה המפרסמת תחויב לממן פרסום מודעה בגודל זהה נגד עישון, שהתוכן שלה ייקבע על ידי משרד הבריאות. בנוסף, גודל האזהרה על גבי מודעת הפרסום יוכפל פי שישה  מ-5% ל- 30% משטח המודעה. {{הערה|שם=linder_210618|רוני לינדר גנץ,[https://www.themarker.com/consumer/health/1.6198023 המאבק בעישון מגיע לדיוטי פרי: הסיגריות יוסתרו; פרסומן ייאסר כמעט לחלוטין], דה מרקר, 21.06.2018}} באוגוסט אותה שנה, לאחר נסיונות לטרפד את החוק הוא עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. {{הערה|[https://www.smokefree.org.il/single-post/2018/08/19/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A7-%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F הצעת החוק לאיסור פרסומת ושיווק של מוצרי טבק ועישון], המיזם למיגור העישון, 19.8.2018}}{{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2020202 הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ח-2018], אתר הכנסת}}

===הצגת תמונות הזהרה על חפיסות הסיגריות===
בשנת 2001  קנדה הפכה למדינה הראשונה בעולם שהדפיסה תמונות אזהרה על גבי חפיסות הסיגריות שנמכרו במדינה. החפיסות, התכסו בתמונות זוועה המתארות את [[נזקי העישון]] לדוגמה ילדים חולים עם מסיכות חמצן או גידולי סרטן בצוואר. זה היה צעד חדשני, שתוך זמן לא רב הוכיח את יעילותו.  סימון גרפי ובעל מסר משתנה המזהיר מפני השפעות הסיגריות על גבי החפיסה. בעקבות ההצלחה של תמונות אזהרה על חפיסות ביצעו מדינות רבות נוספות צעד זה: 105 מדינות הלכו בעקבות קנדה, כולל מדינות עולם שלישי כמו ברזיל ואפילו מדינות שכנות לישראל, כמו מצרים וירדן. המדינות מפרסמות תמונות קשות לצפייה כאשר רמת הזוועה והגודל של התמונה משתנה בין מדינה למדינה. {{הערה|שם= linder_genz_2017|רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/news/health/1.3848332 ליצמן נגד תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות: "זה לא אסתטי, לא צריך לכער את המדינה"], דה מרקר, 12.02.2017}}  

[[עישון בישראל|בישראל]] הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מ[[עישון בישראל|המאבק בעישון בישראל]], אולם דבר זה נבלם. ייתכן ודבר זה הושג בעקבות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] של חברות הטבק הגדולות. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", "זה לא אסתטי" ו–"לא נאשר את זה בעזרת השם". {{הערה|שם= linder_genz_2017}} במהלך הליך החקיקה בכנסת שעסק בחפיסות אחידות, הופעלו לחצים על משרדי ממשלה ועל הכנסת מצד מדינות זרות – בראשן מממשלת ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית - ששלחו מכתבים לצורך סיכול הליכי החקיקה.  לממשלות אלה אין פעילות מסחר עם ישראל בתחום הטבק, כך שגם אם החקיקה הייתה מאושרת, מדינות אלו לא היו נפגעות מכך כלל. {{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015], משרד הבריאות, 2016, עמ' 75}}  הצעת חוק של אייל בן ראובן (המחנה הציוני) קובעת חובת אזהרה בתמונות על גבי חפיסות הסיגריות. הצעה זו שולבה לתוך הצעת החוק הפרטית נגד שיווק טבק עברה בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה בשנת 2018. שר הבריאות הודיע על המשך התנגדותו לנושא. {{הערה|שם=linder_210618}}

===חפיסות סיגריות אחידות===
[[חפיסות סיגריות אחידות]] מונעות מחברות הטבק להטביע לוגו ומיתוג על חפיסות הסיגריות, ובכך להקשות על פרסום, קידום מכירות ותדמית של מותגי הסיגריות. בנוסף החפיסה האחידה מאפשרת ניצול של כל שטח החפיסה לצורך הסברה על נזקי העישון, גמילה מעישון ועוד. כמו כן בדרך כלל הדבר כולל לא רק פרסום הזהרות מילוליות אלא גם תמונות הממחישות את נזקי העישון. המעשנים יכולים להבחין במותג הסיגריות באמצעות כיתוב פשוט על האריזה. {{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}

[[ארגון הבריאות העולמי]] ממליץ על מדיניות זו, ואף הכריז כי חפיסות אחידות יהיו הנושא המרכזי של יום ללא עישון 2016. אוסטרליה היא המדינה הראשונה בעולם שחייבה שימוש בחפיסות סיגריות אחידות החל מדצמבר 2012, בעקבותיה חוקקו גם בריטניה וצרפת חוקים דומים,
אירלנד חקקה גם כן אך טרם הכריזה על תאריך תחילה. הדירקטיבה האירופית מאפשרת לכל מדינה הרוצה בכך לעשות זאת. מספר מדינות נוספות בעולם נמצאות בהליכי חקיקה בשלבים שונים, בהם [[נורווגיה]], הונגריה, סלובניה, [[שוודיה]], [[פינלנד]], קנדה, ניו זילנד, סינגפור, בלגיה ודרום אפריקה.{{הערה|שם=smoking_2015}}

במהלך שנת 2015 חלו התפתחויות משפטיות בנושא חפיסות הסיגריות האחידות המשפיעות על יוזמות החקיקה במדינות רבות בעולם. התפתחויות אלו כוללות מספר הכרעות בפסקי דין של בתי משפט עליון במספר מדינות, בעקבות עתירות של חברות הטבק הגדולות בעולם כנגד מדיניות החקיקה של החפיסות האחידות. באוסטרליה, צרפת, בריטניה ובאיחוד האירופי אישרו בתי המשפט החקיקה. [[חברות הטבק]] עתרו גם להרכב שיפוטי בינלאומי מכוח [[הסכם סחר בינלאומי]] (ISDS) אבל גם הרכב שיפוטי זה פסק לטובת החפיסות האחידות. נותרה עדיין עתירה אחת בפני הרכב שיפוט בינלאומי מכוח [[הסכם הסחר הבין לאומי]], בה טוענות ארבע מדינות (המייצגות הלכה למעשה את חברות הטבק הגדולות בעולם) כנגד אוסטרליה. הרכב זה, שכבר קיים דיון בנושא, צפוי לפרסם את החלטתו. {{הערה|שם=smoking_2015}}

חלק מהמדינות נוקטות בצעדים נוספים להקטנת הפרסום והשיווק של סיגריות כגון [[חפיסת סיגריות פשוטה|עיצוב אחיד של החפיסות]]. ראיה לאפקטיביות של חפיסות אחידות היא התנגדות של חברות הטבק לקיומן. בשנים האחרונות תעשיית הטבק מאיימת על ואף תובעת מדינות הנוקטות במדיניות מתקדמת למאבק בעישון, בין אם תביעה ישירה כגון תביעת חברת [[פיליפ מוריס]] נגד אורוגוואי ובין אם בעקיפין דרך הפעלת מדינות אחרות, כגון תביעה נגד אוסטרליה בגין פגיעה בהסכמי סחר בכך שקבעה חובת עיצוב אחיד לחפיסות סיגריות ללא סימני מיתוג ולוגו, שהוגשה באמצעות המדינות קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, אינדונזיה ואוקראינה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015], משרד הבריאות, 2016, עמ' 75 }}

===הגבלות שיווק ומכירה על סיגריות ומוצרי טבק===
במדינות רבות וגם בישראל יש מגבלה של איסור מכירה של  סיגריות לקטינים. למרות איסור המכירה יש בישראל עשרות אלפי בני נוער שמעשנים מדי שבוע. פירוש הדבר שהם מקבלים גישה לטבק למרות האיסור על מכירת טבק בחוק. 

חברות סיגריות החלו בשנים האחרונות לשווק סיגריות דרך מכונות אוטומטיות. מכונות כאלה שכביכול מיועדות לאפשר למבוגרים גישה נוחה לסיגריות בכל שעות היממה. השפעה חשובה של המכונות האלה היא אפשרות של ילדים ונערים לקנות מהן סיגריות ולעקוף את חוק. בישראל הוצעה הצעת חוק בשנת 2010 לאסור על מכירה כזו. חברות הסיגריות עתרו נגד החוק בטענה כי הדבר פוגע בחופש העיסוק, אך נדחו על ידי בג"ץ, ומשנת 2014 אסור למכור סיגריות במכונות. [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/258564][http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-d1e510650c84341004.htm]

דרך מקובלת כיום לשיווק טבק בישראל היא לקדם אותו דרך דיילות. הדיילות נמצאות באירועים כמו מסיבות בחוף הים, הן מציעות "דוגמיות" למשתתפים באירוע. הדבר מכונה "קידום מכירות באירועים" ואמור להחסם על ידי הצעת החוק משנת 2018. {{הערה|שם=linder_210618}}

חלק מהמדינות נוקטות בצעדים נוספים להקטנת אפשרות השיווק והמכירה של סיגריות לבני נוער ולילדים, כמו מניעת הצגת קופסואת סיגירות בחנות, דרישה להצגת תעודת זהות בעת הקנייה ועוד. בישראל מקובלת ההצגה של סיגריות ומוצרי טבק בקרבת הקופות. הדבר מקובל בקיוסקים, "פיצוציות", חנויות מכולת ורשתות שיווק למזון. מדינות שונות הלכו בעקבות העיר ניו יורק ואסרו על הצגת הטבק באופן גלוי. דבר זה לא אמור להשפיע כלל על המעשנים הבוגרים שהם כבר [[התמכרות לניקוטין]] ואמור להפריע לפרסום ומכירה לקטינים. הצעת החוק הפרטית משנת 2018 של כבל וקליק, כוללת איסור הצגת סיגריות בחנויות ובדיוטי-פרי. המשמעות היא שחנויות אלה לא יוכלו להציג את הסיגריות באופן בולט, אלא להחזיק אותן במקום מוסתר מהעין ולמכור אותן לבקשת המעשן.{{הערה|שם=linder_210618}}

דרכים של חברות טבק לעקוף את איסור מכירת הטבק לקטינים היא דרך שיווק הטבק במוצרי טבק שהם לא סיגריות. דרך אחת היא לקדם שיווק עישון של [[נרגילות]]. שיווק זה נעשה דרך הצבת נרגילות במסעדות, ארועים, בתי קפה ועוד. כאשר הדבר מעודד התחלת עישון של נרגילות ובהמשך הנרגילות הופכות להיות "שער" לעישון סיגריות. דרך נוספת היא למכור [[סיגריות אלקטרוניות]]. מוצרים כמו [[ג'ול]] נחשדים כמוצרים שנועדו לקרוץ לנוער בגלל שיווק של "טבק בטעמים" וכן בגלל עיצוב של המוצר שנראה כמו דיסק און-קי שמקשה על ההורים להבחין כי הילד שלהם מעשן.

===הסברה על נזקי העישון שמותאמת לנערים===
לדברי הפסיכיאטר פרופ' דן סיגל, מחבר הספר Brainstorm על תהליכי התפתחות המוח בקרב מתגברים, יש אסטרטגיות הסברה מאוד לא יעילות. להציע לנערים מידע רפואי או להפחיד אותם עם תמונות של בתי קברות זו לא האסטרטגיה אפקטיבית שתמנע מהם לעשן. הסיבות שבני נוער נמשכים לסמים, [[אלכוהול]] והעישון מורכבות מכמה גורמים- בגיל כזה חשוב מאוד למתבגרים להיות מקובלים מבחינה חברתית, הסיגריות מאפשרות גם גישה מהירה לדופמין, וכן מאפשרות לבטא גישה דווקאית כנגד החברה או ההורים. סיגל מציע לרתום את הנטייה של בני נוער להיות יצירתיים, מקוריים ועצמאיים, ולתאר להם את אמצעי [[שיווק סיגריות|השיווק של סיגריות]] על ידי מבוגרים שהם בעלי חברות הסיגריות, ואת "שטיפת המוח" כדי שיעשנו וירוויחו כסף על ידי ניצול ההתמכרות שלהם. ממקדים אותם בערך החיובי של האתגר להיות חזק יותר מהמניפולציות של מבוגרים שרוצים להתעשר, וזה אפקטיבי. <ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3650496,00.html עזבי אותי באמא שלך] קרן צוריאל הררי, כלכליסט 22.1.2015  </ref>

==="חיסון גישה" של מתבגרים===
בתחילת שנות ה-60 הראה הפסיכולוג החברתי William McGuire כי לדוברים בעלי ידע בשיטות לשכנוע קהל, קל לשכנע אנשים נגד מוסכמות חברתיות כמו החשיבות של צחצוח שיניים לבריאות השן. הדבר נובע בגלל שכולם מניחים שהדבר נכון בלי לטרוח לבדוק מדוע בדיוק. בהמשך הוא השתמש בשיטה של "חיסון גישה" - Attitude inoculation שגורסת כי כדי להתגונן בפני דיסאינפורמציה חזקה יש לאפשר לאדם להתמודד קודם לכן עם טיעונים דומים אבל חלשים יותר, ולצייד אותו בכלים נגד טיעונים אלה, בדומה לאופן שבו הגוף מתחסן נגד וירוסים מוחלשים. 

ילדים בני 10-12 כמעט תמיד מדווחים על גישה שלילית לגבי עישון, עם זאת כאשר הם ניצבים בפני לחץ מצד חבריהם  (Peer pressure) להיות "קולים" רבים מהילדים האלה מתחילים לעשן. מחקר של Cheryl Perry מ-1980 בדק מה תהיה ההשפעה של "חיסון גישה" בקרב מתבגרים לגבי עישון בסדרה של ניסויי שדה. ילדים בגיל התיכון "חיסנו" ילדים בגיל צעיר יותר על ידי כך שהילדים הקטנים יותר ביצעו משחק תפקידים בסיטואציות שבהן הם עלולים למצוא את עצמם בעתיד  שבהם ילדים בגילם מנסים לשכנע אותם לעשן. לדוגמה אם מישהו כינה אותם "פחדן" בגלל שלא הסכימו לעשן סיגריה דמיונית, התלמיד ענה תשובות כמו "אני אהיה פחדן אמיתי אם אתחיל לעשן רק כדי לנסות להרשים אותך". הסיכוי שילדים ש"חוסנו" בדרך זו יהפכו למעשנים התברר כחצי לעומת ילדים שלא נכללו בקבוצות התערבות. [http://www.apa.org/research/action/smoking.aspx]

גם מסעות הסברה לציבור אימצו את הגישה של "חיסון גישה" במטרה לעודד הורים לסייע לילדים שלהם לפתח אסטרטגיות להגיד "לא" כשהם עומדים בפני לחץ מצד חברים שדוחקים בהם לעשן (הדבר משמש גם להיבטים אחרים כמו צריכת סמים או נגד כניסה להריון בגיל צעיר). לעומת גישות מיושנות יותר של תוכניות התערבות שרק הסבירו על הנזקים של עישון, חיסון גישה הקטינה את הסיכון ב-30%-70% (במחקרים מאת Botvin et al 1995, Ellickson & Bell, 1990; Perry et al., 1980), לפי הפסיכולוג David Myers  כיום כל מנהל או מורה שרוצה להקטין את שיעורי העישון בצורה משמעותית יכול לעשות זאת יכול להשתמש בשיטה זו בקלות. [http://www.apa.org/research/action/smoking.aspx]

===מניעה והסברה על ידי ההורים===
עד לפני מספר שנים היה נהוג לחשוב כי בני הנוער מושפעים בעיקר מלחצים חברתיים, מרצון להיות מקובלים מבחינה חברתית "כמו כולם" - דבר זה תלוי בשאלה היכן הילד גדל ומה המעגלים החברתיים שלו.{{הערה|שם=avramson}} השפעה אחת של ההורים (בגיל צעיר) היא לנסות להרחיק את הילד מהשפעת גורמים שליליים כמו נערים מעשנים. ככל שהילד גדל דבר זה קשה יותר. כמו כן קשה יותר להורים עניים, הורים עובדים או שחיים בשכונה מעשנת להרחיק את הילד מגורמים שמעודדים עישון.  

בשנים האחרונות גורמי גמילה מזהים מגמה חדשה, לפיה נושא העישון בקרב בני נוער הופך להיות שנוי במחלוקת. יותר ויותר בני נוער מודעים לנזקי העישון, רואים בכך מהלך טיפשי ובעיקר שלילי. דבר זה מושפע ממסעות הסברה בארץ ובעולם, והורים ומבוגרים לא מעשנים שמסבירים על נזקי העישון. הורים לא מעשנים שמהווים מודל מסוים עבור ילדיהם.{{הערה|שם=avramson}}

יש השפעה חשובה להצגת ההיגיון שעומד מאחורי הימנעות מעישון בפני הילדים. קריאת כתבות עם הילדים על נזקי העישון, ציון העובדה שעישון הוא ממכר מאוד ולכן קל להתחיל אבל קשה מאוד לפעמים להפסיק ושיחות הסברה במשפחה (כולל אולי אחים גדולים יותר) הם דבר חשוב בכל משפחה. הורים מעשנים עלולים ליצור חוסר אמון אצל הילד שכן אם אתה רוצה שאני לא אעשן - מדוע אתה בעצמך מעשן? ילדים שחשופים ל[[עישון פסיבי]] בעיקר במקומות סגורים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתמכרות לעישון טבק. {{הערה|שם=avramson}}

בקרב בני נוער מוטיבציה כלכלית להפסיק לעשן היא נמוכה יותר ביחס לאנשים מבוגרים יותר שעבורם קניית מוצרי טבק פירושה ויתור על דברים אחרים בתקציב המשפחתי. {{הערה|שם=avramson}}

==תכניות מניעת עישון מטעם חברות הטבק==
{{הפניה לערך מורחב|הכחשת נזקי העישון}}
בעבר היו מספר תוכניות מטעם [[חברות הטבק]] שנועדו כביכול למנוע עישון בקרב ילדים. תכניות אלה התמקדו במסרים שהתאימו לחברות הטבק - לפיהם עישון הוא בחירה של מבוגרים, ילדים מתחילים לעשן בגלל לחץ של נערים אחרים ומחסור בדוגמה מצד הורים, וכן נתנו דגש לפיו העישון בקרב ילדים אסור לפי החוק. התכניות לא עסק כלל בנושא של [[התמכרות לניקוטין]], ש[[השפעות בריאותיות של עישון|עישון ועישון פסיבי גורמים מחלות ומוות]], או בתרומה של [[שיווק מוצרי טבק]] להתחלת העישון. בשנת 2002 חוקרים בדקו את תכניות מניעת העישון האלה תוך סיוע מצד מסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו בעקבות הפשרה מול התביעה הגדולה בארצות הברית בשנת 1998. מסקנת החוקרים הייתה כי עיקר המטרה של התכניות הייתה לעכב צעדי [[רגולציה]] נגד החברות כמו הגבלות על שיווק מוצרי טבק, [[עישון פסיבי|מניעת על עישון כפוי]] ומיסוי טבק. לפי החוקרים אין ראיות כי תכניות אלה היו יעילות ואסור לאפשר לחברות הטבק להפעיל או לממן תוכניות למניעת עישון. {{הערה|Landman A, Ling PM, Glantz SA. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1447482/ Tobacco Industry Youth Smoking Prevention Programs: Protecting the Industry and Hurting Tobacco Control]. American Journal of Public Health. 2002;92(6):917-930.}}

==תקצוב תכנית מניעת עישון==
למרות שעישון הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] הבודד החשוב ביותר במדינות המערביות, למרות שהוא הורג בכל שנה מיליוני אנשים, הרבה יותר מכל גורם בורר אחר,  ולמרות מיסוי גבוה מאוד של מוצרי טבק, מדינות מערביות רבות כמעט אינן משקיעות כסף במניעת עישון. 

בארצות הברית המדינות יקבלו בשנת 2017 מעל 26 מיליארד דולר בשנה עקב מיסי טבק ועקב הסדרי הפיצויים שנחתמו בסוף שנות ה-90 בעקבות תביעות המדינות נגד חברות הטבק. למרות זאת המדינות מוציאות רק 1.8% מכספי המיסים - 498 מיליון דולר, על תוכניות מניעה לילדים ועל סיוע למעשנים בתכניות גמילה. סכום זה נמוך פי 6 מהמלצת המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, ה-CDC, של 3.3 מיליארד דולר בשנה לתוכניות מניעה. בו בזמן חברות הטבק מוציאות מעל 9 מיליארד דולר בשנה על [[שיווק מוצרי טבק]]- כלומר סכום גבוה פי 18 ביחס למאמצי המדינה למנוע עישון. [http://www.tobaccofreekids.org/microsites/statereport2017/] ארגון ה-CDC, מנפק לכל מדינה בארצות הברית, המלצות לגבי אחוז הכסף שהן אמורות להוציא על מניעת עישון. אבל נכון לשנת 2016 רק שלוש מדינות (אלסקה, דקוטה הצפונית ואוקלהומה) עומדות בהמלצות אלה או קרובות אליהן. כ-12 מדינות מתקצבות את הנושא ב-25% עד 49% מהמלצות ה-CDC, ומדינות רבות אחרות מתקצבות רק 20% מהמלצת ה-CDC (ביניהן ניו יורק וקליפורניה) ורבות אחרות רק 10% או פחות מכך. [http://www.tobaccofreekids.org/microsites/statereport2017/]

בשנת 2015 העריך משרד הבריאות כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב [[עישון כפוי]]. עישון [[גורמי מוות בישראל|גורם לאחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל]], וזאת עקב התרומה הנרחבת שלו ל[[סרטן בישראל|מסרטן]] ומחלות לב.  סך הנזקים הנגרמים למשק בהנחה שעישון הוא תופעה לפי בחירת המעשן (ולא דבר שנכפה עליו עקב בחירה בגיל צעיר) עולה למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. משקי הבית בישראל הוציאו במהלך שנת 2015 כ-8.1 מיליארד ש"ח על צריכת סיגריות. להמחשת גובה הסכום, היקפי מכירות של מוצרי החלב בישראל (חלב, גבינות וכו') היה היה 7.6 מיליארד. הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק עמדו על 6.4 מיליארד ש"ח.{{הערה|שם =health2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015], משרד הבריאות }} למרות נתונים גבוהים אלה של מוות בטרם עת, [[נטל תחלואה]] ועלות כלכלית למשק, ולמרות המיסוי הגבוה הממשלה משקיעה כספים נמוכים מאוד - מיליוני שקלים ספורים, על תכניות מניעה וגמילה מעישון.

==מניעת עישון בקרב בני נוער בעולם==

===הפחתת עישון בקרב בני נוער באיסלנד===
בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מודעות ב[[איסלנד]] להיות מודעים לבעיות של צריכת [[אלכוהול]] סיגריות וסמים שהיו בין הגבוהים באירופה. בשנת 1992 יזמה איסלנד סקר מקיף בנושא שכלל בני נוער ומתגברים, וכן ראיונות עם אנשי מקצוע. הדבר נועד להוות בסיס נתונים ובסיס למענה על שאלות בתחום כנקודת פתיחה לבדיקת פתרונות שונים. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, ו-40% מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט. 

כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

==מניעת עישון בישראל==
===שיעורי העישון בקרב בני נוער בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|עישון בישראל}}
על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח' ו-י'), אשר נערך כחלק ממחקר רב לאומי של [[ארגון הבריאות העולמי]] בשנת 2015, אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק אחרים (בעיקר נרגילות) בכיתה י' עמד על 20%. דבר זה מהווה ירידה מרמה של 48% שהייתה בשנת 1998. 6% מתלמידי כיתה ו' התנסו במוצרי טבק לעומת 18% בשנת 1998. עד כיתה י' 29% מהבנים היהודים ו-26% מהבנים הערבים ניסו לפחות פעם אחת סיגריות או מוצרי טבק, 13% מהבנות היהודיות ו-7.5% מהבנות הערביות ניסו לפחות פעם אחת לעשן. בכל הקבוצות האלה יש ירידה מתמשכת במספר הנערים שמתנסים בעישון לעומת שנת 1998 ולאורך השנים. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע בכיתה י' עמד על 14.2% בקרב בנים יהודים, ו-32.1% בקרב בנים ערבים, 5.3% בקרב בנות יהודיות ו-8.1% בקרב בנות ערביות. {{הערה|שם=smoking_2015}}
 
מבין כלל התלמידים בכיתה ו', ח' ו-י' 7.2% מהתלמידים מעשנים פעם בשבוע. קיימת מגמת ירידה בעישון בקרב בנות יהודיות (2.9% לעומת 6.9% בשנת 1998). לעומת זאת יש מגמות עליה בעישון בקרב קבוצות התלמידים האחרות -  בקרב בנים יהודים רמה של 1998 שעמדה על 12% ירדה  שנת 2006 לרמה של 6.8% ומאז יש עליה מתונה לרמה של 7.6% בשנת 2015. רמות העישון בקרב בנים ערבים הייתה 17% ב-1998, ירדה ל-12% בשנת 2006 ועלתה בצורה חדה ל-22% בשנת 2015. בקרב בנות ערביות המגמה של 5.6% בשנת 1998 ירדה עד ל-2% בשנת 2004 ומאז יש עליה תלולה ל-6.5% בשנת 2015. {{הערה|שם=smoking_2015}}

נכון לשנת 2015, מבין הילדים המעשנים, 65% מבין הבנים היהודים, 73% מבין הבנים הערבים,  39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015}}

מבין התלמידים בגיל 11, 13, 15, 7.2%  מעשנים פעם בשבוע. דבר זה מציב את ישראל במקום ה-12 מבין כ-40 מדינות אחרות ממערב ומזרח אירופה. רוב המדינות המקדימות את ישראל הן מדינות מזרח אירופאיות כמו רוסיה, פולין, רומניה ובולגריה. ביוון הנתון עומד על 5.7%, ובאירלנד 4.6%. בנורווגיה 1.7% - רבע לעומת אחוז העישון של נערים בישראל. יש לציין כי בסקר הקודם (שנערך בשנת 2011) ישראל דורגה במקום ה-28 במדד זה, כלומר יחסית למדינות אחרות בישראל מצב העישון של הנוער הורע.{{הערה|שם=smoking_2015}}

סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. בגברים, השכלה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון, וגברים יהודים מתחילים לעשן בגיל מוקדם יותר יחסית לגברים ערבים. בקרב הנשים היהודיות, שיעור הנשים שהחלו לעשן עד גיל 14 בקרב מי שעלו ארצה משנת 1996 ואילך היה 17% - כפול מזה של נשים בקבוצות עליה אחרות או ילידות הארץ (8%). גברים ונשים הנמצאים ב[[עוני|מעמד כלכלי נמוך]] יותר כיום החלו לעשן בגיל צעיר יותר, אם כי בניתוח רב-משתנים הכולל גם היבטים כמו מוצא דמוגרפי לא נמצא קשר בין המצב הכלכלי לבין גיל התחלת עישון, גם לא נמצא קשר בין מחוז גאוגרפי לבין גיל התחלת העישון בגברים ונשים. בקרב נשים יהודיות, דתיות מקטינה את הסיכוי לעישון בגיל נמוך. בקרב גברים ונשים, יש מגמה מובהקת להקדמת גיל תחילת עישון, ככל שעולים בשנתון הלידה.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/]

על פי דיווחי צה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% ובקרב בנות מ-25% ל-31% בקרב המתגייסים, על פי דיווח המתגייסים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה ב[[השמנה]] בקרב מתגייסים.
===מאמצי המדינה למנוע עישון===
מדינת ישראל העבירה חוק בשנת 1983 שאוסר על שיווק מוצרי טבק לילדים ולבני נוער, ומטיל מגבלות שונות על שיווק ופרסום של מוצרי טבק. עם זאת החוק מכיל פרצות ואכיפה שלו היא חלקית - עשרות אלפי בני נוער מתחילים לעשן בכל שנה סיגריות ומוצרי טבק נוספים והם מהווים את הדור הבא של המעשנים. 

בשנת 2014 נכנסה לתוקפה החלטה שאוסרת מכירת סיגריות במכונות אוטומטיות. מכונות כאלה הקלו על קטינים לרכוש סיגריות בניגוד לחוק. 

בשנים האחרונות [[נרגילות]] מהוות "שער" שמקל על נערים להתחיל לעשן, כאשר יש דעה קדומה לפי נרגילה אינה מסוכנת כמו סיגריה. כמו כן נראה כי [[סיגריה אלקטרונית]] עלולה להיות "שער" נוסף לעולם העישון, ויש חשד כי סיגריות אלקטרוניות כמו [[ג'ול]] מכילות מספר מאפיינים הקורצים במיוחד לבני נוער. 

אף כי מדינת ישראל גובה מיסים בסך 6.3 מיליארד ש"ח על סיגריות ומוצרי טבק בכל שנה, כמות הכסף שהיא משקיעה במניעת עישון הוא כמיליון ש"ח בשנה - ולפעמים פחות מכך. 
בנובמבר 2016 דחתה וועדת שרים לענייני חקיקה הקמת קרן למניעת עישון. [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des2166.aspx]

===עמותות הפועלות למניעת עישון===
מספר עמותות פועלות בתחום של מניעת עישון כחלק מאג'נדה רחבה יותר ביניהם [[האגודה למלחמה בסרטן]], [[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]] ו[[העמותה לכלכלה בת קיימא]]. בשנת 2016 החל לפעול [[המיזם למיגור העישון]] שהמוקד העיקרי שלו הוא מניעת עישון בקרב בני נוער וצעירים.

==ראו גם==
* [[עישון]], [[חברות הסיגריות]], [[עישון בישראל]]
* [[הכחשת נזקי העישון]], [[התמכרות לעישון טבק]], [[נטיעת ספק]]
* [[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק]], [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]], [[נרגילה]]
* [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]]
* [[חפיסת סיגריות פשוטה]]
* [[פרסום סמוי]], [[ספין]]
* [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]
* [[תרבות הצריכה]], [[המאה של העצמי]]
* [[אני]], [[מתח נפשי]], [[פסיכולוגיה חיובית]], [[תקשורת לא אלימה]]
* [[קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים]]

==קישורים חיצוניים==
* אמה יאנג, מוזאיק [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3708751,00.html היי בנטורל: כך איסלנד גמלה את בני הנוער מסמים ואלכוהול], כלכליסט 02.03.2017
* אהוד אברהמסון, [http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-95ad765aa84fe31006.htm איך מונעים מבני נוער לעשן?], mako 30.05.2013
* [https://www.thetruth.com/about-truth thetruth.com] "האמת" אתר הסברה שחושף מידע על עישון בצורה יצירתית. 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Truth_(anti-tobacco_campaign) קמפיין "Truth"] נגד עישון, ויקיפדיה האנגלית
* [https://www.nice.org.uk/about/what-we-do/into-practice/return-on-investment-tools/tobacco-return-on-investment-tool החזר על השקעה בנושא עישון - מדידת יעילות של תוכנית להפחתה ומניעת עישון בבריטניה], NICE tobacco return on investment tool 
* [https://www.youtube.com/watch?v=B77j2zNw6Bc האם הייתם מציתים סיגריה לילד בן 10?] ניסוי חברתי עם סיום קצת מפתיע {{יוטיוב}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/SamimTabakAlcohol/tabak/ סמים אלכוהול וטבק] משרד החינוך
* [http://meyda.education.gov.il/files/Shefi/mazeget.ppt מפזרים את מסך העשן] מצגת של משרד החינוך ומשרד הבריאות בנושא מודעות לעישון
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers עישון - גורמים לעישון במתבגרים] ויקירפואה
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/SamimTabakAlcohol/Tabak2016.htm מניעת עישון סיגריות ונרגילות], אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), משרד החינוך
* [http://www.yesodot3.co.il/index.php/smoking-prevention מניעת עישון סיגריות ונרגילות] סדנאות למוסדות חינוך, באתר "יסודות"
* [http://www.tobaccofreekids.org/microsites/statereport2017/ "הבטחות שבורות"] כמה מוציאות מדינות בארצות הברית על מניעה לעומת המלצות המרכז לבקרת מחלות (CDC), הקמפיין למען ילדים חופשיים מטבק, Campaign for Tobacco-Free Kids 
* [http://www.complex.com/style/2013/02/the-25-best-anti-smoking-advertising-campaigns/ 25 פרסומות נגד עישון], complex.com, 2013
* [http://tobacco.stanford.edu/tobacco_main/main_anti.php ארכיון של פרסומות נגד עישון], אוניברסיטת סטנפורד
* [https://www.sciencedaily.com/releases/2016/11/161104102453.htm?utm_source=dlvr.it הזהרות גרפיות על חפיסות סיגריות יכולות להקטין בצורה דרסטית את כמות התמותה מעישון], 4 בנובמבר 2016, ScienceDaily
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4583649 בקרוב יורחב האיסור על עישון - כל הפרטים], דה מרקר, 7.11.2017
* מיקי לוי ועמית ולדמן,  [https://www.mako.co.il/news-world/international-q2_2018/Article-82e06f02f4ba361004.htm כך נגמלו מיליון צרפתים מעישון תוך שנה] , מאקו, 29.05.2018

;"חיסון" נגד שכנוע זבלי על ידי חשיפה למנה מוחלשת:
* [http://www.apa.org/research/action/smoking.aspx Have Your Children Had Their Anti-Smoking Shots?] "חיסון" אנשים מפני שכנוע זבלי על ידי חשיפה שלהם למנה מוחלשת ממנו בדומה לרעיון של חיסון, American Psychological Association, January 16, 2004
* Compton, J. A., & Pfau, M. W. (2005). [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/23808985.2005.11679045 Inoculation theory of resistance to influence at maturity: Recent progress in theory development and application and suggestions for future research]. Communication yearbook, 29, 97.
* Pfau, M., Bockern, S. V., & Kang, J. G. (1992). [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/03637759209376266 Use of inoculation to promote resistance to smoking initiation among adolescents. Communications Monographs], 59(3), 213-230

;עדויות של מעשנים על התחלת העישון שלהם:
* [http://healthy.walla.co.il/item/2750967 מיומנו של מעשן לשעבר: עישון זו דרך אלגנטית להתאבד], אודי אהרון, וואלה
* [https://sites.google.com/site/nosmoking480/rywnwt/raaion1 "הלוואי שלא הייתי מתחילה לעשן"] סיפורה של ענת כהן
* [https://sites.google.com/site/nosmoking480/tur/bty-ryty-ndlqty באתי, ראיתי, נדלקתי!] סיפורו של קובי בן סניור
* [https://sites.google.com/site/nosmoking480/rywnwt/raaion3 "אתה חייב למכור סיגריות כי אתה "סחבק" עם החבר'ה"] עדות של בעל קיוסק על העדר אכיפה בתחום הסיגריות

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:בני נוער]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:עישון]]