הצגת המקור של הדף "מגש הכסף"

'''מגש הכסף''' היא סדרת טלוויזיה [[סרט תיעודי|דוקומנטרית]] על [[כלכלת ישראל]] מנקודת מבט [[כלכלה פוליטית|כלכלית-פוליטית]],  שנוצרה על ידי [[דורון צברי]] ו[[אמיר בן-דוד]] בשנת 2015. הסדרה מורכבת משלושה פרקים: הפרק הראשון מועבר על ידי [[גיא רולניק]], הפרק השני על ידי [[ירון זליכה]] והפרק השלישי על ידי [[דני גוטוויין]]. הסדרה שודרה ב[[ערוץ 8]] בנובמבר 2015. 

הדוברים בסדרה מתייחסים לסוגיות של [[הון-שלטון]] אבל מנקודות השקפה שונות ולעיתים אף מנוגדות. רולניק משתייך לזרם הליברלי-קפיטליסטי ששואף לתקן את ה[[קפיטליזם]] "מבפנים" כנגד בעיות של [[קפיטליזם למקורבים]]. השקפה זו דומה גם לירון זליכה. גוטוויין לעומתם משתייך לזרם סוציאל-דמוקרטי וקושר גם בין מדיניות ביטחונית ומדינית לבין סוגיות כלכליות. כמו כן הסדרה עוסקת בעיקר בביקורת המצב הקיים וכמעט ולא עוסקת בפתרונות למצב זה. עבור קוראים של עיתון דה מרקר, סוגיות רבות שעלו בסדרה אינן חדשות. עם זאת הסדרה מבצעת הנגשה של נושאים רבים לשפה טלוויזיונית קלה להבנה, ומכאן גם החשיפה הגבוהה לה זכתה וההד הציבורי שיצרה. 

על פי רולניק, תוך שבועיים מעלייתה לשידור, נחשפו יותר ממיליון איש לסדרה ולסרטונים קצרים מתוכה שהופצו [[סרטון ויראלי|ויראלית]] ב[[World Wide Web|אינטרנט]].{{הערה|{{TheMarker1|גיא רולניק|יותר ממיליון איש נחשפו לסדרה "מגש הכסף": גיא רולניק חושף מה קרה מאחורי הקלעים|magazine/1.2767830|4 בנובמבר 2015}}}}

==פרק ראשון - השליחות של גיא רולניק==
גיא רולניק הוא אחד העיתונאים המוערכים בישראל. עוד לפני [[המחאה החברתית של קיץ 2011]] הוא יזם את עיתון [[דה מרקר]] שהחל לכסות נושאים של הון-שלטון, קשרי משפחות ההון עם השלטון ובעיות שונות של [[שחיתות ממוסדת]], [[ריכוזיות כלכלית]] ועוד. כיסוי זה היה לצנינים בעיני רבים מ[[משפחות ההון בישראל]] שאיימו לתבוע את העיתון על שלל נושאים שונים. 

רולניק מציג כיצד רוב [[בנקאות בישראל |מערכת הבנקאות]] והפיננסים של ישראל ישראל נשלטת על ידי קבוצה קטנה של בעלי הון. [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] שולטים בכ-60% מהאשראי במדינה. רולניק גם מציג כיצד החברים המעטים בקבוצה זו מממנים זה את זה תוך שהם עושים שימוש בכספו של הציבור.

לפי רולניק, אותה קבוצה קטנה שולטת באמצעי התקשורת המרכזיים: [[ערוץ 2]], [[ידיעות אחרונות]], [[מעריב]] ועוד. ערוצי התקשורת האלה לא מהססים לבקר את הפוליטיקאים בישראל אבל הם כמעט ולא מבקרים את בעלי ההון הגדולים וכיצד פעילות של קפיטליזם למקורבים פוגעת בציבור. 

רולניק ויוצרי הסרט מציגים את [[מנגנון הדלת המסתובבת]] - הרגולטורים והאחראים מטעם המדינה לאינטרס הציבורי עוברים לעבוד בעסקים של קבוצת בעלי ההון. הם מתקשים לרסן את מעסיקיהם-לעתיד.


במדינת ישראל שוחד וקימבונים עדיפים על כישרון ונכונות לעבוד. שחיתות היא נורמה מקובלת. השירות הציבורי בישראל מסורבל, מיושן, עסוק בהישרדות. תקציב הביטחון מנופח ואינו שקוף לביקורת ציבורית.

===מרואיינים===
* [[משה כחלון]] - [[שר האוצר]]. 
* [[עו"ד]] [[דוידה לחמן-מסר]] - לשעבר המשנה ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] לעניינים כלכליים-פיסקאליים.
* עו"ד [[דרור שטרום]] - לשעבר הממונה על [[רשות ההגבלים העסקיים|ההגבלים העסקיים]].
* עו"ד [[פנחס רובין]] - העומד בראש משרד עורכי דין [[גורניצקי ושות']].
* סמי בן יעיש - לשעבר מנכ"ל [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|ההסתדרות]].
* [[אבי גבאי]] - [[השר להגנת הסביבה]].
* [[רוני דניאל]] - הפרשן הצבאי של חדשות [[ערוץ 2]].

==פרק שני - ירון זליכה שומר הקופה==
ירון זליכה היה החשב הכללי באוצר, הוא הובא לשם בתקופתו של בנימין נתניהו כשר האוצר והסתכסך עם אולמרט ועם צמרת האוצר. זליכה היה אחד האנשים הראשונים באוצר שלא היססו להתעמת עם חברות גדולות ולנסות לבצע סדר בגביית המיסים ובניהול נכסי המדינה. 

===נושאים===
# שיעורי [[עוני בישראל|העוני בישראל]] הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי, אף כי ישראל אינה מדינה ענייה.
# [[אי שוויון בישראל|ישראל הינה מדינה מאוד בלתי-שוויונית]]. קיים פער גדול מאוד בין עניים לעשירים.
# הממשלה בישראל מעדיפה באופן עקבי את [[בעלי ההון בישראל|בעלי ההון]] על פני האזרח הפשוט.
# בישראל יש לחברות הגדולות פטור כמעט מלא מתשלום מסים.
# [[שוק תחרותי|התחרותיות בשוק הישראלי]] מאוד נמוכה ולכן המחירים גבוהים מאוד. חלק גדול מהשווקים בישראל נשלט על ידי [[מונופול|מונופולים]] ו[[אוליגופולים]]. זליכה מדגים טענה זו על ידי ביקור בסופרמרקט טיפוסי- למרות שהרושם הראשוני הוא של שפע מוצרים שונים באריזות שונות, רוב התוצרת על המדפים היא של 4-5 חברות גדולות ורוב ענפי המזון מתחלקות בין 2 מבין החברות הללו.
# [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע של ישראל ]] לא נמכרו במכרז כראוי, אלא חולקו חינם למקורבים.
# [[שחיתות בישראל|השחיתות הגבוהה בישראל]] היא גורם משמעותי לפערים הגדולים ברמת החיים.
# הממשלה גרמה במדיניותה לכך שמחירי הדיור בישראל יזנקו כלפי מעלה.

לסיכום: השיח הציבורי מוסט בכוונת מכוון מנושאי דיור, מיסוי, [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], יוקר מחיה, חינוך וחברה לפוליטיקה ולהפחדה.

===מרואיינים===
* [[ד"ר]] [[יצחק ספורטא]].
* [[אוסקר אבו ראזק]] - לשעבר המשנה למנהל [[רשות המסים בישראל|רשות המסים]].
* חיים הורביץ - לשעבר חבר בהנהלת "[[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]", בנו של [[אלי הורביץ]].
* [[פרופ']] [[איתן ששינסקי]] - ראש [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|הועדה לבחינת מיסוי תגליות גז ונפט בישראל]]. 
* [[משה מזרחי (חבר הכנסת)|משה מזרחי]] - לשעבר ח"כ וראש [[אגף החקירות והמודיעין|אגף חקירות ומודיעין]] ב[[משטרת ישראל|משטרה]]. 
* ערן רולס - יו"ר [[מרכז הבנייה הישראלי]].

==פרק שלישי - דני גוטוויין ושודדי מדינת הרווחה==
גוטוויין משווה בין [[פינלנד]], שהיא [[מדינת רווחה]] [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]] לבין ישראל, שבה שולטת מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]]. בשנת [[1977]], עם עליית [[הליכוד]] בראשות [[מנחם בגין]] לשלטון, התחיל פירוק שלטון הכלכלה הריכוזית במדינה וריסוק [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]] על כל נכסיה.

===שלב ההרס ([[1984]]-[[1979]])===
ה[[אינפלציה]] הייתה אחד המכשירים לפירוק הכלכלה הישנה, בכך שהרסה את יכולת האזרחים לתכנן את חייהם. ביטול ה[[סובסידיה|סובסידיות]] על [[מוצר יסוד|מוצרי היסוד]] גרם לעליית מחירים בעשרות אחוזים. ה[[מע"מ]] עלה מ-8% ל-12% והריבית עלתה מ-26% ל-57%. הצעדים האלה הרסו את התשתית הכלכלית של [[חברת העובדים]] וההסתדרות.

מפעלים רבים נסגרו ועשרות אלפי אנשים פוטרו מעבודתם. אנשים רבים פנו בשלב זה ל[[בורסה לניירות ערך|בורסה]], כדי לנסות לשמור על ערך כספם. המניות הבנקאיות ווסתו עד שב-[[1983]] [[בורסה לניירות ערך|קרסו גם הן]].

===תוכנית הייצוב - הפרטה ושלטון הכסף ([[1985]]-)===
קמה [[ממשלת אחדות]] והיא עצרה במחי-יד את האינפלציה הדוהרת. התחיל קיצוץ נרחב בתקציבי [[משרדי הממשלה]], שבעקבותיו ירדה רמת השירותים הציבוריים וכך הוכשרה הדרך להשתלטות בעלי ההון על המשק ועל נכסיו. מפלגת העבודה בראשות [[שמעון פרס]] שיתפה פעולה עם המדיניות הנאו-ליברלית. לאחר מכן, בתקופת כהונתו השנייה של [[יצחק רבין|רבין]] כראש ממשלה [[1995]]-[[1992]] חלה הגדלה בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה והועברו כספים רבים למגזר הערבי, שעד אז הופלה לרעה. באותו זמן התחוללה ההפרטה הגדולה ביותר: [[אל על]], [[בזק]], [[צים]], [[בנק הפועלים]], [[בנק לאומי]], [[כימיקלים לישראל]], [[IDB]], [[כור תעשיות|כור]], [[שקם]], [[מספנות ישראל]] ועוד. בסה"כ 17 חברות הופרטו.

===חיסול העבודה המאורגנת===
בתקופת [[חיים רמון]] כיו"ר ההסתדרות נותקה ההסתדרות מקופת החולים ובכך חוסלה העבודה המאורגנת בישראל. ב-1977 80% מהעובדים במדינה היו מאורגנים. ב-[[2015]] רק 25% מהעובדים מאורגנים.

===בריאת הטייקונים===
השלטון המפריט נזקק לבעלי הון כדי למכור להם את נכסיו. כיוון שלא נמצאו לו כאלה, הוא נאלץ ליצור אותם בעצמו וכך עלו לגדולה האחים [[קבוצת האחים עופר|עופר]], [[:קטגוריה:משפחת דנקנר|משפחת דנקנר]], [[יצחק תשובה]] ודומיהם. אנשים אלה עשו שימוש בכספי הציבור והכניסו את הרווחים לכיסיהם הפרטיים.

===עליית תרבות המגזרים===
במקום רעיון [[כור ההיתוך]] שביטא בשנים הראשונות שאיפה לאחד בין השונים, המדינה המופרטת הדגישה את ההבדלים בין המגזרים והמעמדות. דוגמה לכך היא עליית [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]], שפעלה ועשתה חייל באופן פלגני.

===חיזוק ההתיישבות בשטחי [[יהודה ושומרון]] על חשבון היישובים בגבולות [[הקו הירוק]]===
בשטחים הוקמה מדינת רווחה עם תקציבים גדולים ובנייה מואצת. אזרחים שלא היה להם סיכוי להצליח בתחומי [[גבולות 67]] קיבלו תנאי חיים משופרים ב[[התנחלויות]]. דוגמאות (לפי נתוני שנת [[2012]]):

{| class="wikitable"
|-
! !! בקו הירוק !! ביהודה ושומרון
|-
| השקעה בילד בשנה || בדימונה - 3,700 ש"ח || בהר חברון: 24,500 ש"ח
|-
| מספר ממוצע של ילדים בכיתה || בארץ - 31.4 || בהתנחלויות - 21.7
|-
| השקעה בתושב בשנה || בעיירת פיתוח - 1,892 ש"ח || בהתנחלויות - 2,695 ש"ח
|-
| מענקי איזון בחינוך לתושב || בעיירות פיתוח - 671 ש"ח|| בהתנחלויות 1,108 ש"ח
|}

הכספים מועברים מהממשלה באמצעות [[החטיבה להתיישבות]]. התנחלות [[בית אל]] קיבלה 51,500,000 ש"ח, סכום גבוה ממה שקיבלו יחד כל ישובי [[הנגב]] ו[[הגליל]].

כל אלה גרמו לכך שעלה מספר המתנחלים ובשנת 2015 הוא 400,000.

===תקופת נתניהו בכלכלת ישראל===
במהלך שנות כהונתו [[בנימין נתניהו]] מעדיף לחזק את אנשי ההון על חשבון האזרח הפשוט. לכן הוא "מפחית, מייעל ומצמצם"{{הערה|1= [https://www.youtube.com/watch?v=WdkLJrz4jJY&feature=youtu.be דני גוטוויין ושודדי מדינת הרווחה, דקה 51]}} את הסקטור הציבורי.

ישראל בהשוואה למדינות העולם:
{| class="wikitable"
|-
! !! בישראל !! בעולם
|-
| השקעה ממוצעת לנפש בבריאות || $31 || ב-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]]{{כ}} $82
|-
| מיטות בבתי החולים לכל 1,000 איש || 1.9 || באירופה 3.4
|-
| מכשירי MRI למיליון איש || 3 || ב-OECD{{כ}} 12.6
|-
| תחבורה ציבורית || ההשקעה בישראל 15% מהממוצע בעולם כולו || 
|-
| מספר ילדים לגננת || 27 || ב-OECD{{כ}} 14 
|}

===מדיניות נחוצה===
יש לטפח את המעמדות הנמוכים ולחזק את הפריפריה. כך נוכל להגיע לממוצע נתוני ה-OECD תוך שלוש שנים ולשליש הגבוה של הנתונים תוך 6 שנים.

===מרואיינים===
* עו"ד [[אוריאל לין]] - לשעבר ח"כ והממונה על [[מינהל הכנסות המדינה|הכנסות המדינה]].
* [[יגאל כהן-אורגד]] - לשעבר שר האוצר (1984-1983). 
* [[חיים רמון]] - לשעבר יו"ר [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|ההסתדרות]]. 
* [[אריה דרעי]] - יו"ר [[מפלגת ש"ס|ש"ס]].
* [[אורי אריאל]] - [[שר החקלאות]] ולשעבר מזכ"ל [[מועצת יש"ע]] (1996-1989).
* דרור אטקס- פעיל ב"[[שלום עכשיו]]" ו"[[יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם|יש דין]]", חוקר התנחלויות.

==ביקורות ומחלוקות==
הצלחתה של הסדרה לוותה גם בביקורות ובמחלוקות שונות. 
===צנזורה של ההון על העיתונות===
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון-עיתון}}
בפרק הראשון של הסדרה טוען גיא רולניק כי בישראל לא קיים חופש עיתונאי אמיתי, המאפשר לעסוק בבעיית [[הריכוזיות במשק הישראלי]] באופן ביקורתי. 

כנגד טענה זאת כתב רוגל אלפר כי [[ערוץ 2]] סיקר בהרחבה ובאהדה את אירועי המחאה החברתית בשנת 2011, סיקר בהרחבה את [[מחאת הקוטג']], למרות ש[[עפרה שטראוס]] היא מבעלי הערוץ, וביקר את [[חברת קוקה-קולה]] על המחירים שהיא גובה, למרות ש[[מוזי ורטהיים]] המחזיק ב[[החברה המרכזית לייצור משקאות קלים|זכיינית קוקה קולה בארץ]], גם הוא מבעלי הערוץ. לפי אלפר הערוץ ביקר גם את [[מתווה הגז]], ו[[שלי יחימוביץ']] מקבלת בו במה נרחבת לשטוח את משנתה.{{הערה|{{הארץ|רוגל אלפר|מגש הכסף: החורים בתיאוריית הקונספירציה של גיא רולניק|1.761461|27 באוקטובר 2015}}}} 

עם זאת ערוץ 2 לא התייחס לנושא [[מטה מאבק הגז|ייצוא הגז והמחאה מולו]], שקדמה למתווה הגז, והתייחס למתווה הגז רק לאחר הפגנות של עשרות אלפי אנשים שנערכו בתל אביב. הערוץ התעלם לחלוטין מפרשיות של גניזת דוחות של פקידים בכירים שלא התאימות לקו שהכתיב הדרג הפוליטי בלחץ חברות הגז -  כמו הדו"ח של ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של האוצר על חוסר כדאיות ייצוא הגז, דו"ח המיעוט של המדען הראשי של משרד האנרגיה, הסתרת הדו"ח של משרד האנרגיה שמצא כי כמות הגז במאגר לווייתן נמוכה ב-20% מהערכת החברות, וגניזת הדו"ח של המועצה לביטחון לאומי שטענה שלא כדאי לישראל לייצא גז. 
  
רולניק כתב יותר מפעם אחת בטוריו, ואחרים כתבו בדומה לו כי בזמן המחאה של 2011 העיתונות המקומית נתפסה לא מוכנה ולכן כיסתה באופן אוהד ונרחב את המחאה. לעומת זאת לפי רולניק מול מחאות מאוחרות יותר העיתונות המקומית כבר ערוכה יותר ושומרת יותר על האינטרסים של בעלי הערוץ. באתר [[העין השביעית]] פורסם כי [[ערן טיפנברון]], העורך הראשי של אתר "[[ynet]]" מ[[קבוצת ידיעות אחרונות]], שבמסגרתו משודרים התכנים של HOT באינטרנט, נתן הוראה ישירה לא להעלות את פרקי הסדרה לאתר, דבר המחזק את טענותיו של רולניק בסדרה בנושא האינטרסים הזרים של התקשורת בישראל.{{הערה|{{העין השביעית|איתמר ב"ז|מה לא כתוב בעיתון|180290|4 בנובמבר 2015}}}}

על פי [[רוגל אלפר]] הצגת הדברים בסדרה נעשית בשפת סרטי [[תעמולה]], כך שלצופים קשה לערער על הנאמר בסדרה.{{הערה|שם=אלפר1|{{הארץ|רוגל אלפר|הסתירה הפנימית של "מגש הכסף"|1.2763721|29 באוקטובר 2015}}}}

===הטיה כלכלית===
לדברי חלק מהמבקרים הסדרה עשויה באופן מוטה. אריאל שנבל מאתר nrg טען שהסדרה מציגה אג'נדה כלכלית המזוהה עם תנועות השמאל, ולא ניתן איזון לדעות המזוהות עם [[הימין הכלכלי]].{{הערה|שם=שנבל|{{nrg|אריאל שנבל|הפספוס השמאלני של מגש הכסף|735/458|4 בנובמבר 2015||1|2}}}} כנגד טענה זו, הן גיא רולניק והן ירון זליכה מביאים נקודת מבט כלכלית ימנית למדי, שיוצאת מ[[כלכלה נאו-קלאסית|ניתוח נאו-קלאסי]] שמתנגד ל[[מונופול|מונופולים]] ומעוניין ב[[שוק תחרותי]] או [[שוק משוכלל]].  

הכלכלן ד"ר [[עומר מואב]], שמזוהה עם הזרם [[ליברטריזם|הליברטני]], טען במאמר שפורסם בדה-מרקר, כנגד פרופסור דני גוטוויין, שמכיוון שאינו כלכלן אלא [[היסטוריון]], טענותיו לוקות בחוסר הבנה של התחום{{הערה|{{TheMarker1|[[עומר מואב]]|חוסר ההבנה הבסיסי של אחד מכוכבי "מגש הכסף"|news/1.2768967|4 בנובמבר 2015}}}}{{הערה|שם=שנבל}} אם כי סביר שיחסו של מואב לסדרה מוטה משמעותית שכן ניסה ללעוג לפרופ' [[ירון זליכה]] באומרו "פשוט מדובר בכלכלן לא רציני"<ref>ראיון של פרופ' מואב לגיא ארז באתר ביזפורטל, 10/11/2015 15:23.</ref> וכן טען בשנת 2018 בראיון ל[[סבר פלוצקר]] שהתפרסם במדור [[ממון שישי]] בעיתון [[ידיעות אחרונות]]{{הערה|ה-25/5/2018, מהדורה מודפסת.}}, כי שוק השכרת הדירות בישראל "מתפקד פנטסתי", זאת למרות שמחירי הדיור בישראל (כולל מחירי השכירות) נחשבים לגבוהים מאוד ביחס לשכר המינימום וההוצאות הבסיסיות וביחס למדינות רבות אחרות בעולם המערבי.

ביקורות נוספות התייחסו לכך שהדוברים בסדרה מייצגים סדר חברתי מסוים – של [[גבר]]ים [[יהודים]] [[חילונים]]. בסדרה כמעט שלא מרואיינות נשים, למרות שחלק ניכר ממובילי [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית בשנת 2011]] היו נשים. בנוסף, הסדרה מתעלמת מנושאי [[דת]] ו[[לאום]] ועל פי [[מאיר עמור]], לא עוסקת מספיק ב[[השסע העדתי|שסע העדתי]] ובהבדלים בין בני הזהויות ה[[עם|עמיות]] השונות.{{הבהרה|עמור כתב דברים באופן פרודי "הסדרה היא מוזיקה אשכנזית על מגש של כסף" וכל מיני ממרות דומות אחרות, יש להבהיר את הקשר ולמה זה בכלל נדרש לאזכור כאן בצורה רצינית, בלי להשתמש באופן ריקני בתיוגים מיותרים כמו "מזרחים" ו"אשכנזים"}}{{הערה|שם=מטר|חגי מטר, [http://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3/ מה מפריע לי בסדרה מגש הכסף], באתר "[[שיחה מקומית]]", 30 באוקטובר 2015}}{{הערה|שם=אוז|רונה אוז-כהן, [http://www.haokets.org/2015/11/02/%D7%B4%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3%D7%B4-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99/ מגש הכסף: של גברים, בידי גברים, על גברים], באתר "[[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ]]", 2 בנובמבר 2015}}{{הערה|מאיר עמור, [http://www.haokets.org/2015/11/05/%D7%B4%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3%D7%B4-%D7%A9%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95/ ״מגש הכסף״ שוכחת שלהון בישראל יש היסטוריה], באתר "[[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ]]", 5 בנובמבר 2015}}

===האם הסדרה אליטיסטית וכמה היא אפקטיבית===
דורון צברי ואמיר בן-דוד, טענו כי יצרו את הסדרה על מנת לעורר [[מחאה]],{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|מירי רגב "בורה", נתניהו "לא דמוקרט": דורון צברי רוצה לזעזע את המציאות הישראלית|1.2757062|22 באוקטובר 2015}}}}{{הערה|{{העין השביעית|שוקי טאוסיג|כמו שהמערכת מושחתת - ככה היא גם יכולה להיות לא מושחתת|179640|2 בנובמבר 2015}}}} טען אמרי סדן כי אופן עריכת הסדרה ([[הרצאה|הרצאות]] המועברות בכיתות לימוד), שידורה בערוץ 8, הניסיון להגדיל את החשיפה לה באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] ועיתון "[[הארץ]]" והיעדרותם של [[סקר]]י דעת קהל משדרים תחושה של [[אליטיזם]].{{הערה|שם=סדן|{{nrg|אמרי סדן|מגש הכסף: האם הפעם הציבור ילמד את הלקח?|734/077|28 באוקטובר 2015||47|2}}}} עם זאת, טענה זו מתעלמת משליטת בעלי הון על ערוצי תקשורת מרכזיים - כביכול ערוץ 2, ידיעות וישראל היום היו אמורים לפרסם סדרה שתוקפת אותם ואת הבעלים שלהם באופן ישיר. 

על פי עמית קלינג, נקודת המוצא של הסדרה היא שאם הציבור הישראלי ייחשף ל[[מידע]], הוא יצא למחאה. אך הנחה זו מוטעית, שכן, גם בטרם שידור הסדרה המידע הזה היה זמין וקודם באופן עקבי על ידי יחידים וקבוצות דוגמת העיתונאי [[שאול אמסטרדמסקי]] וקבוצת "[[באים לבנקאים]]", אך בכל זאת המחאה לא פורצת.{{הערה|שם=קלינג|1=עמית קלינג, [http://timeout.co.il/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA%D7%9B%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA "מגש הכסף" כנראה לא תוציא אתכם לרחובות], באתר [[Time Out תל אביב]], 28 באוקטובר 2015}}. כנגד זה ניתן לטעון כי כמות האנשים שחשופים לעיתונאים ביקורתיים כמו אמסטרדמסקי או רולניק, ובוודאי קבוצות כמו "באים לבנקאים" היא קטנה בהרבה לעומת כמות האנשים שנחשפו לסידרה. בנוסף ניתן לציין כי כמות הסיקור התקשורתי הינה גבוהה יותר מאשר רוב המאמרים של רולניק או אמסטרדמסקי שמוכרים יותר לציבור שקורא את העיתונות הכלכלית ופחות לציבור הרחב, וכך גם ההתייחסות לסדרה. כמו כן חשיפה לתכנים בווידאו שונה לעומת קריאת מאמרים בעיתון. זמן קצר לאחר יציאת הסדרה התרחשו חלק מההפגנות הגדולות על [[מתווה הגז]], ולדעת חלק מהפעילים יש קשר בין הזעם הציבורי שנוצר עם הקרנת הסדרה לבין ההפגנות. 

===הצפת בעיות ללא מתן פתרונות===
רבים מצביעים על כך שהסדרה מציפה בעיות, אך לא מציעה פתרונות ממשיים ומסתפקת במתן סיסמאות כמו "הצבעה נכונה בבחירות".{{הערה|שם=מטר}} על אף הביקורות הללו, חלק ניכר מהמבקרים מצביעים על חשיבותה של הסדרה ועל הנחיצות שבשידורה.{{הערה|שם=מטר}}{{הערה|שם=אוז}}{{הערה|שם=סדן}}

===שיוך פרק 3 בסדרה לשמאל המדיני===
על פי חלק מהמבקרים, הפרק השלישי בסדרה שמעביר דני גוטוויין, מקטלג אותה מבחינה פוליטית-מדינית, זאת בניגוד להצהרות יוצרי הסדרה כי "זה לא פרויקט של הימין או השמאל". התייחסותו של גוטוויין בסוף הפרק להתנחלויות מבטאת זאת.{{הערה|שם=סדן}}{{הערה|שם=שנבל}}. עם זאת ניתן להבין את האמירות האלה גם בצורה אחרת - גוטוויין נמצא בשמאל הכלכלי ולעומתו רולניק שייך יותר לימין הכלכלי (ומצטט בהרחבה את [[לואיג'י זינגלס]] לדוגמה, שהוא כלכלן קפיטליסטי שבנימין נתניהו מעריץ לפחות בצורה פומבית). 

רבים מסכימים כי נקודת המבט של גוטוויין סותרת את תמונת המציאות שהציגו גיא רולניק וירון זליכה בשני הפרקים הראשונים. גוטוויין עצמו תקף בעבר מספר פעמים את רולניק, ואף ראה בו כמי ש"פועל, למעשה, לקדם את משטר ההפרטה בנוסח נתניהו".{{הערה|שם=אלפר1}}{{הערה|שם=סדן}}{{הערה|1= דני גוטוויין, [http://www.ha-makom.co.il/post/gutwein-cofix-capitalism קופיקס קפיטליזם], באתר "[[המקום הכי חם בגיהנום]]", 30 במאי 2014}} 

משה פוקסמן, המשנה למנכ"ל [[מרכז מורשת מנחם בגין]] פנה במכתב תלונה ל[[המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין|מועצת שידורי הכבלים והלווין]] ביחס לפרק השלישי בסדרה, שבו לטענתו מוצג "נרטיב שקרי שאינו מעוגן במציאות" בהקשר לכהונתו של [[מנחם בגין]] בראשות הממשלה והמדיניות הכלכלית-חברתית שהוביל.{{הערה|{{וואלה!|מיה מנע|אינני יכול עוד עם "מגש הכסף"|2903091|2 בנובמבר 2015||1}}}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.anu.org.il/fights/%D7%9E%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3_-_%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-410.htm#.VjcLJPkrLIU צפיה בפרקים המלאים של מגש הכסף באתר "אנו"] 
* [https://www.facebook.com/%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-The-Silver-Platter-128093570869070/?fref=photo דף הפייסבוק של הסדרה מגש הכסף]
* [http://www.hot.net.il/heb/TV/VOD/HOTVod/VODRecommended/article,363/ מגש הכסף באתר HOT]
* {{מעריב אונליין|[[בועז כהן]]|הון-שלטון: הסדרה שמציגה את הכלכלה הישראלית במלוא כיעורה|culture/music/Article-504770|23 באוקטובר 2015}}
* {{סרטונים}} {{נענע10|[[אריק וייס]]|האם הבמאי דורון צברי יצליח להחיות את המחאה החברתית?|1154701|24 באוקטובר 2015||news}} 
* {{הארץ|שני ליטמן|ב"מגש הכסף" דורון צברי מגיש שירות חשוב לאזרחי ישראל|1.2759822|25 באוקטובר 2015}}
* {{מעריב אונליין|גלית עדות|"מגש הכסף": סדרת הדוקו החדשה המתריעה מפני חורבן כלכלי וחברתי|culture/tv/Article-505087|26 באוקטובר 2015}} 
* {{mako|ארי פינס|איפה הכסף?|11098ed37de9051006|culture-tv/local|27 באוקטובר 2015}}
* {{וואלה!|אילן קפרוב|זעם קדוש: הסדרה שחייבת להוציא את כולנו לרחובות|2899826|27 באוקטובר 2015||1}}
* {{nrg|אבישי עברי|"מגש הכסף": קריאה לשיח פוליטי חדש|734/219|28 באוקטובר 2015||1|2}}
* [[עמי וטורי]], [http://www.haokets.org/2015/11/01/%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%90%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%9E%D7%99/ מגש הכסף: מתארים את הקפיטליזם, אך לא תמיד מזהים אותו], באתר "[[העוקץ (אתר אינטרנט)|העוקץ]]", 1 בנובמבר 2015
* {{העין השביעית|שוקי טאוסיג|כמו שהמערכת מושחתת - ככה היא גם יכולה להיות לא מושחתת|179640|2 בנובמבר 2015}}
* {{TheMarker1|גיא רולניק|מה קרה מאחורי הקלעים של "מגש הכסף"?|1.2767830|4 בנובמבר 2015}} {{סרטונים}}
* גיא ארז, [http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/417711 פרופ' עומר מואב: "הסדרה 'מגש הכסף' פשוט נוראית, היא דוחפת את הציבור כאן לרחובות - בדרישות הזויות ומזיקות"], באתר "[[Bizportal]]",{{כ}} 10 בנובמבר 2015
* חננאל ארמן, [http://mida.org.il/2015/11/23/%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%96%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%A9-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%A3/ כל כזבי מגש הכסף], באתר "[[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]]", 23 בנובמבר 2015
<embedvideo service="youtube">https://www.youtube.com/watch?v=ucfNZfRJFNI</embedvideo>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין|טורים=כן}}


[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]