הצגת המקור של הדף "התפלת מים בישראל"

[[קובץ:PLANTA DESALINIZADORA Palmachim Israel.jpg|ממוזער|מתקן ההתפלה בפלמחים]]
'''התפלת מים בישראל''' נוגעת ל[[התפלת מים]] כחלק מ[[משק המים בישראל]]. 

הצורך בהתפלת מים נובע ממספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שמייצרים מחסור מים בישראל. ביניהם [[גידול אוכלוסיית ישראל]] וגידול בצריכת המים שמייצרים עליה בביקוש למי שתייה ומים ברמת איכות דומה, וכן בעיות גדלות של הספקת מים ביניהם בצורת, [[התחממות עולמית באזור המזרח התיכון]] שגורמת להגברת האידוי של המים, שאיבת מים מוגברת באגן חרמון, ובעיות של [[זיהום מים]] ו[[המלחת מי תהום]] שפוגעים באקוויפרים. קיים חשש כי [[התחממות עולמית בישראל]] תורמת לתופעה של אידוי מוגבר וירידה בכמות הגשמים. יש גם חשש מפני השלכות בריאותיות וסביבתיות של התפלה בישראל וכי ההתפלה תגרום לבעיית [[חוסן]] או [[קיימות]] עקב הגברת התלות של המשק ב[[דלק מחצבי]] מתכלה. 


==היסטוריה==
===מפעלי התפלה ראשונים ופיתוח הטכנולוגיות===
עוד מימי ראשית המדינה הוטרדו מקבלי החלטות בנוגע למשק המים וחיפשו פתרונות שונים. 
[[משק המים בישראל|מאזן המים של ישראל]] הוא שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. מיום הקמתה של מדינת ישראל לא חדלה סוגיית המחסור במים בארץ הצחיחה להטריד את קברניטיה. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] הראשון, [[דוד בן-גוריון]], הכריז ש"הצורך במקורות מים נוספים הוא לא רק חיוני, אלא גורלי בשביל ישראל",{{מקור}} ועל כן חיפשה ישראל מראשיתה פתרונות לבעיית המים, כשרעיון ההתפלה עומד בבסיס רוב התוכניות.

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם באילת מתקן להדגמת תהליך זרחין. התהליך, שהומצא על ידי אלכסנדר זרחין, היה מבוסס על הקפאת חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת ואקום, הפרדת הקרח הנוצר מהתִּמְלַחַת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל ונזנח. בתחילת שנות ה-70 הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב-שלבי. באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לקדם הקמת מתקן התפלה בהיקף גדול,{{הערה|{{מעריב|מילא אהל|לא רק הצורך במים - יקבע הקמת מתקן ההמתקה|1965/12/05|00800}}.}} אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

בשנת 1973 התאימה חברת "מקורות" את שיטת האוסמוזה ההפוכה לצרכים המיוחדים של אזור ים המלח, הערבה הדרומית ואילת. בנוסף, הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית. בשנת 1997 הוקם באילת מתקן התפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה. כיום מספקים מתקני ההתפלה באילת את מלוא הצריכה של תושבי העיר. בשנת 2004 שיפרה "מקורות" את תהליך ההתפלה, עם הוספת אמצעים לסילוק היסוד "בור" מהמוצר, למניעת נזקים לגידולים חקלאיים.

===החלטה על הקמת מפעלי ההתפלה===
על רקע [[גידול אוכלוסיית ישראל]] וגידול צריכת המים שלה, החלו בשנות ה-90 להתפתח משברי מים בישראל ומומחי מים הצהירו כי כדי לפתור את המשבר חייבים להתפיל עוד מים. בתחילה התנגד לכך משרד האוצר אך לבסוף נתאר. 

החלטת הממשלה מיוני 2008 קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל ל-505 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) עד שנת 2013 ול-750 מלמ"ש עד לשנת 2020.{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2008/Pages/des3533.aspx החלטה מס. 3533 של הממשלה - סקירה בנושא משק המים בישראל ותוכנית חירום להתמודדות עם המשבר הקשה במים], באתר של משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2008}}

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, לקראת הפעלתם של מתקני התפלה רבים בקרבת [[הים התיכון]], החלה חברת מקורות בבניית המוביל הארצי החדש - מערכת שמחברת למערכת המים הארצית את חמשת מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך חוף הים התיכון.{{הערה|[http://www.mekorot.co.il/Heb/newsite/WaterManagementandSupply/Pages/TheNewNationalWaterCarrierofIsrael.aspx המוביל הארצי החדש] באתר [[מקורות]]}} עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה משני מיליארד ש"ח.

==היקף ההתפלה==
נכון לשנת 2016, הותפלו בישראל מים מלוחים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה, כלומר מי ים מלוחים שהפכו אותם למים מתוקים. דבר זה היה מתוך 1,507 מיליון מ"ק של צריכת מים שפירים שהועברו לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן ל[[חקלאות בישראל|חקלאות]] (485 מיליון מ"ק), השבת מים לטבע (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכנותיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. יש לציין כי צריכת המים הכוללת של ישראל גבוהה בהרבה - שכן מים רבים "מיובאים" ממדינות אחרות על ידי השקיית צמחים המשמשים מקורות [[מזון בישראל|מזון]] והשקעות אחרות של מים מתוקים להפקת חומרי גלם ותעשייה שמיובאים  למדינה. דבר זה הוא [[טביעת הרגל המימית]] של ישראל והוא גבוה בערך פי 4 מהצריכה הישירה של מים, בעיקר עקב יבוא מזון רב למדינה. 

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2983325]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[http://www.ch10.co.il/news/251293/#.WBBs3-V961s] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3058651]. לפי טענת עיתון "גלובס", על פי נתוני חברת "מקורות", נכון לשנת 2016, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים.[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001121812]

==מפעלי התפלה גדולים הפועלים בישראל==

{| class="wikitable"
! מיקום !! היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) !! מחיר ריאלי (שקל לקוב) !! שנת הפעלה !! זכיין !! הערה
|-
| '''מתקן התפלה אשקלון''' || 119 || 2.9 || 2005 ||[[(VID (IDE+Veolia]] || עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.{{הערה|1=[http://www.ide-tech.com/blog/b_case_study/ashkelon-project/ Ashkelon Desalination Plant Project Page], באתר IDE Technologies}}
|-
| '''מתקן התפלה פלמחים''' || 90 || 2.2 || 2007 || [[Via Maris]] || עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.{{הערה|1=יואב כהן, [http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 5 בספטמבר 2007}} בשנת 2013 הוכפלה קיבולת הייצור של המתקן.
|-
| '''מתקן התפלה חדרה''' || 127 || 2.65 || 2010 || [[H2ID]] {{כ}}(IDE + [[שיכון ובינוי]]) || באתר אורות רבין של [[חברת החשמל]]. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.{{הערה|1=[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/HatpalaHadera/zmanim.htm מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים], באתר החשב הכללי{{ש}}[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3824048,00.html זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול], 23 בדצמבר 2009, אתר ynet{{ש}}[http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה], 16 במאי 2010, tashtiot.co.il}}
|-
| '''מתקן התפלה שורק''' || 150 || 2.01 || 2013 || SDL {{כ}}([[:en:IDE Technologies|IDE]] + Hutichison Water)|| התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|החלה אספקת המים ממתקן ההתפלה בשורק - הגדול בישראל|1.2089935|5 באוגוסט 2013}}.}} ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.{{הערה|[http://www.water.gov.il/HEBREW/PLANNING-AND-DEVELOPMENT/DESALINATION/Pages/desalination-%20stractures.aspx אתר הרשות להתפלה]}}
|-
| '''מתקן ההתפלה אשדוד''' || 100 || 2.4 ||2015|| [[מקורות]] ||צפויה לעבור לידיים פרטיות עקב כשלים טכניים ומימוניים{{הערה| בר-אלי, אבי; רוכוורגר, מיכאל  "[https://www.themarker.com/dynamo/1.4053974 הקריסה הגדולה בתולדות המדינה: הממשלה בדרך להסדר חוב של 1.2 מיליארד שקל]".  דה מרקר, 30 באפריל 2017. }}
|-
| '''מתקן התפלה גליל מערבי''' || 50 || ? || ? || בבדיקה סטטוטורית ||
|}

מתקני התפלת מים מליחים:
*"מתקן ההתפלה באילת" - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
*ברמת הנגב ישנם כמויות גדולות של מי תהום מליחים. חלקם מותפלים ומשמשים כמי שתייה.
*מפעלים ביישובים קטנים כגון "מעגן התפלה" - מפעל התפלת מים מליחים ב[[מעגן מיכאל]] (12.5 מלמ"ש ב-2011).

כמות כלל המים המליחים המותפלים בישראל ב-2011 עומדת על 28.8 מלמ"ש.

==בעד ונגד התפלה==
את פתרון ההתפלה מקדמים מאוד בישראל. הסיבות האפשריות להתפלת מים הן ככל הנראה כי זהו פתרון טכנולוגי בלבד, כלומר לא מחייב שינוי אורח חיים (או נושאי טאבו כמו [[גידול אוכלוסיית ישראל]]), אינו מחייב שיתוף פעולה בין לאומי כמו בייבוא מים ונותן הרבה רווחים לבעלי מתקני ההתפלה. 

לטענת התומכים בפתרון ההתפלה, כך אפשר לפתור את בעיית המים, להעלות את איכותם, ולחסוך כסף. מחיר המים המותפלים אומנם גבוהה יותר ממחיר המים הרגילים אבל נמוך יותר ממחיר התייבשות מקורות המים שיקרה אם לא יתפילו מים. קיימת גם ביקורת על התפלת מים. לטענת המבקרים, קיימות השפעות שליליות להתפלה: זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}} 

ההשפעות השליליות העיקריות של התפלה בישראל הן: 

# זיהום מי ים בתרכיז מומלח. ישנם פרויקטים של הקמת מתקני התפלה ללא התרכיז אבל בינתיים הם לא מומשו{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Desalination#Environmental Environmental]}}.
# עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם. נכון לשנת 2015, 4% מהחשמל המופק במדינה שימש להתפלת מים. ישנם מתקני התפלה, כמו זה באשקלון, שנבנתה בעבורם במיוחד תחנת כוח המספקת חשמל רק להם.{{הערה|טל גולדרט [http://www.zavit.org.il/%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94/ סוף התפלה במחשבה תחילה] 10.11.2015, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}. ישנם הצעות להקים את המתקנים כך שיפעלו על אנרגיה מתחדשת, אבל בינתיים זה לא מומש בישראל. יש לציין שגם לאנרגיה מתחדשת יש מחיר סביבתי מסוים.
# פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. ההשפעה הזו מדאיגה בינתיים הכי הרבה את האוכלוסייה בישראל.
# תפיסת שטחים פתוחים. המתקנים כעת לא תופסים רצועה רחבה מ-20 מטר של חוף אבל תופסים לא מעט שטח בעומק היבשה.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

==השלכות בריאותיות של התפלת מים==
ההשפעות הבריאותיות של המחסור במינרלים במים המותפלים עלולות להיות משמעותיות עקב מחסור במגזניום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf]ולא ייושם. 

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים עלולה להוביל ל[[מחסור ביוד בתזונה]]{{הערה|Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem,
Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination
and iodine deficiency:
is there a link? ] אוגוסט 2013,  IDD NEWSLETTER, ISRAEL }} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס{{הערה|עידן אפרתי צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3067818 חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס] 14.09.2016, הארץ}} דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד{{הערה|Yaniv S Ovadia Dov Gefel  Dorit Aharoni  Svetlana Turkot  Shlomo Fytlovich Aron M Troen [https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/can-desalinated-seawater-contribute-to-iodinedeficiency-disorders-an-observation-and-hypothesis/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140/core-reader Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis] אוקטובר 2016, Cambridge Core}}. עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת{{הערה|Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Shlomo Fytlovich, and Aron M. Troen. [https://www.hindawi.com/journals/jtr/2014/913672/ Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast] 2014, Journal of Thyroid Research
Volume 2014 (2014), Article ID 913672, 6 pages}}.

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. {{הערה|Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017;  27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251}} התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ואינט}}. בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים. בעקבות הסקר, שנערך בהובלת פרופ' אהרון טרואן (חוקר), הדוקטורנט יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני מוסמך) מהאוניברסיטה העברית וד"ר ג'וני ארבל (רופא-אנדוקרינולוג) ממכבי שירותי בריאות, פרסם משרד הבריאות המלצות חדשות בנושא.{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx יוד]}} בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx תזונה בריאה בהריון]}}.

==בעיות קיימות וחוסן ביחס להתפלה==
[[תהליך ארוך טווח|בטווח ארוך יותר]] ההתפלה מגבירה את התלות נוספת של המדינה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]] - אם יתייקרו משאבים כמו [[נפט]] או [[גז טבעי]] המשמשים את [[משק החשמל בישראל]] או אם תהיה בעיה בהספקה שלהם פירוש הדבר שתיווצר גם בעיית מים בישראל - ומכאן מדובר בבעיה של [[חוסן]] או [[קיימות]].

==חלופות להתפלה==
לא ברור איזו חלופה ניתן להציב היום (2018) להתפלה. ישנם אנשים רבים העוברים ל[[מים מינרליים]] אבל לשתיית המים האלה גם יש השלכות שליליות על הבריאות והסביבה{{הערה|Nathaniel Berman [https://www.ecowatch.com/tap-water-vs-bottled-water-1973932208.html Why You Should Never Drink Bottled Water Again] 15.08.2016, Ecowatch}}. 

בעבר הציב ארגון [[אדם טבע ודין]] מספר אפשרויות כגון מחזור מים, חסכון במים וניקוי בארות מים מזוהמות [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/Hodaot/adam_teva.pdf], אבל מאז ההתייבשות של האקוויפרים התקדמה משמעותית. בעבר נדונה האפשרות של ייבוא מים מטורקיה, אבל זה בעייתי בגלל האפשרות של יצירת תלות במדינה זרה לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל והעולם המוסלמי[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3791605,00.html][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3153895,00.html]. בנוסף לא סביר שטורקיה תוכל לספק את כל הצריכה השנתית של המים בישראל, בין היתר כי היא גם במדינות ששינויי האקלים מייבשים אותן. האוכלוסייה האנושית במדינה צורכת יותר משני מיליארד מ"ק בשנה והטבע- היערות, האגמים הנחלים, זקוקים לעוד 8 מיליארד מ"ק בשנה.{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 
משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}} אולי אפשר יהיה לייבא מים מאירופה, בה יש מדינות שבעקבות שינויי האקלים סובלים מעודף מים.

הקושי להצביע על חלופות בנות קיימא להתפלה מעלה את השיח בנושא [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול האוכלוסין בישראל]] וכי ייתכן כי ישראל עברה את יכולת הנשיאה של כמות האנשים שיכולה לחיות באופן [[קיימות|בר קיימא]] במדינה.

==ראו גם==
* [[משק המים בישראל]]
* [[זיהום מים בישראל]]
* [[בצורת בישראל]]
* [[התחממות עולמית בישראל]]
* [[משק האנרגיה בישראל]]
* [[תזונה בישראל]]
* [[קציר מי נגר]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Desalination/Pages/default.aspx התפלה], רשות המים
* [http://www.water.gov.il/Hebrew/Planning-and-Development/Desalination/Pages/desalination-%20stractures.aspx  מתקני התפלה בישראל], [[רשות המים]]
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/MarinePollutionLand/ProjectionSources/Pages/DesalinationFacilities.aspx מתקני התפלה], בעיות סביבה הנובעות מהפתלה, [[המשרד להגנת הסביבה]]
* {{מממ|אורי טל|נתונים על היצע המים בישראל|m02033|17 במרץ 2008}}
* {{מממ|פלורה קוך דוידוביץ'|התפלת מים בישראל |m02176|12 ינואר 2009}}
*[http://vimeo.com/10528513 "יש מים בישראל"- קטע מהתוכנית מבט שני], בו מוצגת התנגדות להתפלה בישראל
* אילנה קוריאל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4642233,00.html מהי איכות המים שאתם שותים? תלוי איפה אתם גרים] באתר ynet, {{כ}}30 במרץ 2015
* [[דרור רשף]], [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1VnSaJc6PO2wHtk_qkewYoPmvBfRyJICmjOribs_FkOk/edit#gid=474490555 מודל זרמים ומאגרים - משק מים] - הדגמה של מודל פשוט מאוד של [[מודל זרמים ומאגרים]] על משק מים כמו משק המים בישראל, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מים}}
[[קטגוריה:מים בישראל]]
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: דמוגרפיה]]
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]