הצגת המקור של הדף "ג'ון קנת גלבריית"

[[קובץ:John Kenneth Galbraith 1982.jpg|ממוזער|200px|שמאל|ג'ון קנת גלבריית, 1982.]]
'''ג'ון קנת גלבריית''' (באנגלית: '''John Kenneth Galbraith''';{{כ}} 15 באוקטובר 1908 - 29 באפריל 2006) הוא אחד הכלכלנים החשובים בארצות הברית של המאה ה-20. דוקטור בפילוסופיה, דוקטור במשפטים, כלכלן [[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאני]] ו[[כלכלה מוסדית|מוסדי]]. היה מוביל של ערכי ליברליזם ושל קידמה וכתב ספרים פופולריים וקריאים על נושאים כלכליים. 

גלבריית היה גם מעורב בפוליטיקה והוא שרת בממשלים של רוזוולט, קנדי, וטרומן, בין יתר התפקידים הוא שירת כשגריר ארצות הברית בהודו בתקופתו של קנדי. לגלבריית הייתה השפעה על המפלגה הדמוקרטית והוא שירת כאחד מיועציו המרכזיים של הנשיא ג'ון קנדי וכתב את המתווה לתכנית "Great Society" של הנשיא ג'ונסון, שלמדיניותו בוייטנאם הוא התנגד לאחר מכן. הוא אחד האנשים היחידים שקיבלו פעמיים את המדליה הנשיאותית לחופש של ארצות הברית, אותן קיבל מטרומן ב-1964 ומקלינטון ב-2000. 

גלבריית כתב גם שלשה רומנים אחד מהם - "Tenured Professor" בו לגלג על הפרופסורים בחוג לכלכלה בהרווארד, שם לימד במשך שנים רבות. 

==עבודתו==
גלבריית היה דמות חשובה בקרב [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] במאה ה-20. וסיפק מגוון דוגמהות להסתכלות המוסדית על כוח כלכלי. {{הערה|Stilwell, Frank J. B. (2002) Political Economy: The Contest of Economic Ideas. South Melbourne, Vic: Oxford University Press}} בהתאם לגישה המוסדית, גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים ונוסחאות (גישה המאפיינת [[כלכלה נאו-קלאסית]]). 

גלבריית היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ-1,000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודתו המפורסמות ביותר הייתה כנראה טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה. '''[[קפיטליזם אמריקני]]''' (1952), '''[[חברת השפע]]''' (1958), ו'''[[המדינה התעשייתית החדשה]]''' (1967). הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות. בין כתביו הרבים הוא העריך יותר מכל את הספרים  "המדינה התעשייתית החדשה" ו"חברת השפע". {{הערה|Adams, Philip (1999). [http://www.abc.net.au/rn/talks/lnl/stories/s64155.htm Interview on Radio National, Late Night Live]. Australian Broadcasting Corporation}} יש גם עדויות שהוא העריך את ספרו האחרון Economics of Innocent Fraud. {{הערה|Sharpe, Mike (2006). John Kenneth Galbraith, 1908–2006". [https://en.wikipedia.org/wiki/Challenge_(journal) Challenge: The Magazine of Economic Affairs]. 49 (4): 7.}}

===חברת השפע===
'''[[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]]''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר יצא לאור בשנת 1958 ומתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושירותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות. 

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. 

פירוש הדבר הזה לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים בכלכלה הנאו-קלאסית. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של כלכלת רווחה - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות על ידי מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על ידי יצרני מוצרים אלה. 

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים. 

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]], הכלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דוסנברי לגבי אפקט ההפגנה.

הספר תרם במידה משמעותית לתוכנית "המלחמה בעוני" של קנדי ושל ג'ונסון. 

גלבריית היה מאמין גדול בכוחו של השלטון לשנות את חייהם של בני אדם לטובה, קרא להקמתה של קואליציה של אלה שאכפת להם - "העשירים יישארו עשירים, אלה הנהנים מחיים נוחים ימשיכו ליהנות מהם, אולם בואו נפנה מקום בשולחן גם לעניים".
===המדינה התעשייתית החדשה===
בספר '''[[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]]''' (בעברית יצא בסדרת אפקים של הוצאת עם עובד (ב-1967 וב-1975)) טוען גלבריית כי מעט מאוד תעשיות בארצות הברית תואמות את המודל של [[תחרות משוכללת]]. 

===היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית===
'''[[היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית]]''' הוא ספר קצר מ-1990 (שתורגם לעברית בשם "כסף"). גלבריית מתאר בספר ההיסטוריה של הבועות הפיננסיות הגדולות שהתרחשו באירופה ובארצות הברית במאות השנים האחרונות - החל מ[[שגעון הצבעונים]] בהולנד של המאה ה-18, עבור במניות תאגידי סחר של הודו וארצות הברית, מניות הרכבות בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 ועד לבועות בשוק המניות של שנות ה-80 ופרשות "איגרות הזבל". 

גלבריית טוען בספר כי הגורם המשותף לבועות פיננסיות או לבועות בבורסה הוא גישה קלה לכספי הלוואה לשם ביצוע ספקולציות. הוא מתאר מצב מחזורי שבו בעקבות משבר כלכלי כספי, יש זעקה ציבורית לפיקוח הדוק על הכסף או על שווי כסף (כמו מניות, אג"חים וכו'), לאחר תקופה מסויימת הציבור שוכח את הדבר, הדור מתחלף ובעקבותיו יש המצאות שונות כדי "לנפח" את הכסף ולספק הבטחות לעתיד כדי לזכות בערך כלכלי היום, דבר זה מהווה מנגנון שממריץ את הכלכלה (כי יש יותר כסף זמין), והוא מתרסק כאשר מתגלה בסופו של דבר שהכסף או שווה כסף היה מבוסס על הבטחות שווא. גלבריית מראה כי בין אם מדובר בבנק פרטי או ציבורי ובהסדרים חוקתיים ובנקאיים שונים, בכל זאת בועות מתרחשות. 

עוד סממן משותף לבועות היא האמונה כי "הפעם זה שונה", יש טענות כי חוקי הכלכלה השתנו, וכי גילוי של משאב טבע חדש (כמו הבהלה לזהב בקליפורניה) או המצאות טכנולוגיות חדשות לא מאפשרים ללמוד דבר מהתקופה הקודמת. התומכים הגדולים בבועה הם צעירים שלא זוכרים את הבועה הקודמת.

גלבריית מצביע על הקושי להצמיד כסף או הבטחות ערך אחרות לערך כלכלי אמיתי, או אפילו לסחורה שקשה לנפח אותה. הוא מציין לדוגמה את הניסיון הצרפתי להגדיר כסף שיוצמד לשטחי אדמה, וכך לא ניתן יהיה להגדיל את כמותו, אלא שניסיון זה נכשל היות ולא ניתן לפקח באמת שכמות השטרות אינה משתנה. עוד הבחנה היא שמלחמה גורמת ללחץ על הממשל וזה מפעיל לחץ או הבטחה כלפי מוסדות פיננסים כדי שיתנו לו הלוואה או ידפיסו כסף או שהוא מדפיס כסף בעצמו. מנגנון זה ידוע לדוגמה במקרה של ממשלת ארצות הברית ומלחמת ויאטנם.

===ספרים נוספים===
בספרו האחרון "The Economics of Innocent Fraud" שאותו כתב בגיל 95, גלבריית המשיך לתקוף את הנחות היסוד של הכלכלנים, את היכולת של השוק הכלכלי לפעול באופן חופשי, את הנחות הכלכלה המוניטרית ואת התנהגותם של גופי השליטה של התאגידים הגדולים.

==ספרים==
* [[חברת השפע]] יצא בעברית בסדרת אפקים של הוצאת עם עובד (ב-1958 וב-1972) 
* [[המדינה התעשייתית החדשה]] בסדרת אפקים של הוצאת עם עובד (ב-1967 וב-1975).
* [[קפיטליזם אמריקני]]
* [[עידן אי-הוודאות]]

==ציטוטים==
* על ארצות הברית- "דמוקרטיה של ברי המזל והעשירים שבה לעניים אין חלק". 
* "כלכלנים הם חסכניים בכל הקשור לרעיונות חדשים, הרעיונות שהם רכשו במהלך לימודיהם האקדמיים מספיקים להם לכל החיים". 

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/John_Kenneth_Galbraith ג'ון קנת גלבריית] בוויקיפדיה האנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{כסף}}
{{ביזור וריכוזיות}}
{{כלכלה נאו-קלאסית}}

{{מיון רגיל:גלבריית, ג'ון}}
[[קטגוריה:כלכלנים]]
[[קטגוריה:כלכלה קיינסיאנית]]
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
[[קטגוריה:כסף]]